הנהג שלנו במעקב

מרי בייל, כך סביר להניח, לא הייתה זורקת חתול לפח האשפה והופכת לאחת הנשים השנואות בבריטניה, אילו ידעה שמעשיה מתועדים ויועלו ליוטיוב. 

• לכל מדורי "צהר לחקיקה" - לחצו כאן
  

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת התקנת מלווה נהג אלקטרוני ברכב המסיע תלמידים) התשס"ט-2009, שאותה יזמתי, מיישמת עיקרון זה כדי להגביר את שלומם של ילדינו. הצעת החוק קובעת כי כל רכב להסעת תלמידים יהיה חייב ב"קופסה ירוקה" - מערכת ניטור נהיגה אלקטרונית שתעקוב אחר הנהג ותאפשר לגלות כל התנהגות חריגה או ביצוע עבירות תנועה שיש בהן כדי לסכן חיי אדם.

לדאבוננו, הוכח בעבר כי לעתים נהגים המסיעים תלמידים אינם זהירים מספיק. על-פי מחקרים רבים שנעשו בעולם, לקיומה של ה"קופסה הירוקה" ברכב השפעה חיובית ביותר, והיא גם תאפשר לאתר נהגים מסוכנים.

יש משמעות

"אמר רבי יצחק... אילו היה יודע ראובן שהכתוב מכתיב עליו 'וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם' - בכתפו היה מטעינו ומוליכו אצל אביו" (ילקוט שמעוני רות, רמז תרד). כזכור, כשהגיע יוסף לבקר את אחיו והם ביקשו להורגו, עמד ראובן מול דילמה ערכית משמעותית: מחד, כאחיו הבכור של יוסף הוא חש אחריות להציל אותו מאחָיו שביקשו להורגו. מאידך, התקשה ראובן להתנגד לאֵחיו בשל הלחץ העצום שהופעל עליו "ליישר קו".

ראובן בחר בפשרה, והציע להשליך את יוסף לבור ריק בשדה - לא להרוג אך גם לא להציל, מתוך תקווה למצוא הזדמנות להצילו לאחר מכן. האמורא רבי יצחק טוען, שאילו ראובן היה יודע שסיפור זה ייכתב בתורה, היה בוחר באפשרות הטובה יותר, עומד בלחץ, ומשיב את יוסף לאביו.

רבי יהודה אריה לייב אלתר, בעל ה"שפת אמת", מגדולי האדמו"רים החסידיים במאה ה-19, מסביר את הדברים בצורה גאונית. לדידו, כאשר אדם חש כי מעשיו ייכתבו בתורה, כלומר יקבלו תיעוד משמעותי ונצחי, הוא מתנהג אחרת, משום שעצם העובדה שטורחים לתעד את מעשיו מראה שמעשיו משמעותיים (שפת אמת, וישב, שנת תרמ"ד).

נהיגה ראויה לתיעוד

מרי בייל טענה להגנתה בראיון לסאן הבריטי כי "אני לא יודעת מה עבר עליי, אבל פתאום חשבתי שזה יהיה מצחיק לשים אותו בפח", והוסיפה: "זה רק חתול. עשיתי את זה כבדיחה כי חשבתי שזה יהיה מצחיק..." – מעשה חסר

משמעות ובר חלוף.