רשויות לניהול תחבורה ציבורית: מדוע זה לא מצליח בישראל?

ועדה מקצועית המליצה בחום, בנק ישראל תומך נלהב והאיחוד האירופי מייעץ. אז מדוע בכל זאת לא מצליחה המדינה להקים רשויות לניהול תחבורה ציבורית? בדיוק לפני שלוש שנים, בסוף 2007, פורסמו מסקנות ועדה מקצועית שמינה שר התחבורה דאז, שאול מופז, לבחינת הרפורמה בתחבורה הציבורית בישראל. המסקנות זכו לתמיכת בנק ישראל, רשויות מקומיות, ח"כים, בכירי משרד התחבורה, ואפילו לעזרה כלכלית ומקצועית של האיחוד האירופי, לא פחות. 

נא להכיר: תחנת אוטובוס, ישראל 2010 (תצלום: הרצל יוסף)

שתי המלצות עיקריות קבעה הוועדה: להקים לאלתר רשות ארצית לניהול התחבורה הציבורית, ורשות דומה במטרופולין תל-אביב. שתי ההמלצות אגב, לא הפתיעו אנשי תחבורה מנוסים ובכירים. רשויות כאלה פועלות מזה שנים ארוכות במטרופולינים גדולים בעולם, ומוכיחות ידי יום כי ניתן להשיג יעילות תפעולית, שילוביות בין אמצעי תחבורה שונים, ובעיקר - שיפור ברמת השירות לנוסעים באמצעות ניהול רציני.

כשל התחבורה הציבורית:

סיפור שמתחיל לפני 35 שנים

הרעיון העומד מאחורי הקמת שתי הרשויות פשוט: תכנון הניהול ופיתוח של תחבורה ציבורית מרוכזים בידי גוף אחד, הפועל לשיפור שירות לנוסעים, ודואג לשילוב בין כל אמצעי התחבורה השונים. בסקירה שפרסם בשנה שעברה מרכז המחקר של הכנסת, מוסבר כי "העיקרון הוא ניהול אחוד של אמצעי התחבורה במטרופולין, על-ידי רשות אחת שבידיה האמצעים לתכנן ולבצע את מגוון אמצעי התחבורה, לשלוט בהם וכן לתאם ולשלב ביניהם, על-מנת להשיג יעילות מרבית". 

מי נותן לך שירות? תחנה המשרתת מספר קווים, אך לא ממש את נוסעיה

באותה סקירה מצוין כי "במטרופולינים שונים בעולם, פועלות רשויות המפעילות את כלל אמצעי התחבורה העירוניים במרחביהן". גם ועדת סדן התייחסה לניסיון שנרכש במדינות שונות, ובמסקנותיה נקבע כי "ניהול אחוד וריכוזי בתפעול התחבורה הציבורית הוא תופעה שכיחה במטרופולינים בארצות המערב".

בשנים שלאחר מכן, שב ועלה הרעיון כמה וכמה פעמים. בדו"ח מבקר המדינה מ-1988 נקבע כי "הקמת רשות מטרופולינית עשויה להשפיע על עיצוב תפיסה תחבורתית כוללת לאזור". ב-1996 המליצה ועדה מקצועית של משרד התחבורה להקים רשות ארצית לתחבורה ציבורית, וכן רשויות "מרחביות" להפעלת התחבורה הציבורית בתחומי המטרופולינים. במאי 1999 אושרה רפורמה מקיפה בתחבורה הציבורית, שכללה - שוב - המלצות בעניין הקמת רשות ארצית ורשויות מטרופוליניות. ההמלצות והתוכניות לא יושמו.

"דרוש ניהול אחוד וריכוזי"

מאבקי כוח וסמכויות

במפתיע, רעיון הרשויות זכה מיד כשהועלה לתמיכה בקרב כל הגופים הרלוונטיים: משרד התחבורה, הרשויות המקומיות, חברות ממשלתיות העוסקות בתכנון תחבורה בגוש-דן, ואפילו משרד האוצר. לכאורה, מצב אידיאלי להקמה מהירה ונטולת סיבוכים. אלא שנראה כי הדברים שאמרו כל הגופים המוזכרים באופן רשמי, לא זכו לגיבוי בפועל. עד עתה לא הוקמה אפילו רשות אחת, בזמן שלפני שלוש שנים הומלץ על הקמה של שתיים באופן מיידי.

את ההסבר לחוסר יכולת המדינה להקים את הרשויות, וחיזוק להערכה כי כל הגופים הרלוונטיים התנהלו מעט אחרת מכפי שהתבטאו, אפשר למצוא בסקירת מרכז המחקר של הכנסת: "רוב הקשיים מתרכזים בטיב חלוקת הסמכויות בין הרשויות המקומיות לבין עצמן, ובין הרשויות המקומיות לבין הממשלה. עיקר הקושי הוא של הגופים השונים לוותר על חלק מסמכויותיהם לטובת גוף חדש, אשר אין להם שליטה מלאה עליו".

במלים פשוטות עוד יותר, וכאלה המוכרות לנו היטב: גם במקרה הזה מתגלה כי הבעיה הגדולה והמסרסת, היא חוסר הנכונות של הגופים התומכים בהקמת הרשויות, לוותר על סמכויות המוקנות להם על-פי חוק.