חניכי "בית הגלגלים" פורשים כנפיים בחיל האויר
דניאל ועומר, נכים בדרגות המעניקות פטור מוחלט משירות צבאי, משרתים ומצטיינים. רק הנחישות שלהם הובילה אותם ללבוש את המדים כמו כולם, נחישות והגיבוי שזכו לו משקד, טייס בדרגת רב סרן הממשיך להתעקש ש''כל מי שרוצה לשרת בצה"ל – יוכל''. סיפור עם מעוף
שלוש שנים שירת עומר בטייסת במרכז הארץ במהלכן זכה לעיטור חייל מצטיין ממפקד הבקו"ם והיה גם מצטיין טייסת. לראיון בטייסת הגיע שבוע אחרי השחרור. למרות שהוא כבר אזרח, חשוב היה לו לספר על השילוב שלו בצה"ל ולעודד אחרים להתגייס. החיילים והטייסים ששירתו לצידו מרעיפים על עומר שבחים, שכן עומר וכמוהו גם דניאל המשרת באותה טייסת בשבעת החודשים האחרונים, כלל לא היו אמורים להתגייס לצה"ל. שניהם נכים בדרגות המעניקות פטור מוחלט משירות צבאי. רק הנחישות שלהם הובילה אותם ללבוש את המדים כמו כולם, נחישות והגיבוי שזכו לו משקד, טייס בדרגת רב סרן הממשיך להתעקש ש''כל מי שרוצה לשרת בצה"ל – יוכל''.
דניאל הוא חניך בבית הגלגלים, עמותת המספקת שירותים לילדים ובוגרים בעלי שיתוק מוחין, ניוון שרירים ומחלות הגורמות לפגיעה ביכולת התנועה. לילדים ונערים אלו חסרות מסגרות מתאימות ובכך נמנעים מהם קבלת שירותים רבים. עומר כבד ראיה ושמיעה, אבל כל זה לא מונע מהם לתפקד כמו כל חייל אחר, ולהצטיין.
סרן שקד, סגן שירי (עם הגב למצלמה), סגן גלי, דניאל ועומר
סגן שירי ורב סרן שקד, מפקדו לשעבר של עומר, מתנדבים פעילים בבית הגלגלים, גם זה לא מובן מאליו כשמדובר בשני טייסים בשירות פעיל ששעות הפנאי שלהם, אם בכלל, מצומצמות מאד. שירי ושקד לא לבד, כמעט כל הטייסים בטייסת מתנדבים בבית הגלגלים ולכן כשביקשו דניאל ועומר להתגייס לשירות צבאי הבחירה היתה ברורה.
''טייסים מתנדבים בבית הגלגלים כבר שנים רבות באופן פרטני וללא קשר להיותם טייסים. גם היום יש טייסים וטייסות שמתנדבים בקבוצות השונות לאורך זמן ממושך',' מספר אלי ריבלין, מנהל הסניף המרכזי
של בית הגלגלים. ''במהלך התנדבותם אצלנו הם עוזרים לנו מאד בגיוסם של חניכים היכולים להתנדב בצה"ל ומשרתים בתפקידים משמעותיים בחיל האוויר וביחידות אחרות''.
סגן גלי משרתת עם דניאל בטייסת וגורמת לו להסמיק כשהיא מתארת אותו כחייל שלא עוזב את המשרד לפני שמונה וחצי בערב. ''דניאל משרה אור בכל מקום שאליו הוא הולך'',היא אומרת. ''החיילים שלנו למדו להיפתח אליו. היו לי ציפיות מאד נמוכות בתחילה, אבל דניאל הוא פרפקציוניסט, והוא גרם לי להבין שהוא מסוגל להרבה יותר. למעשה הוא גרם לכולנו לפתח סבלנות וסובלנות, ולראות את החיים בפרופורציה''.
גם סגן שירי, המתנדבת בשנה האחרונה בבית הגלגלים עם קבוצת בני ה-15, מעטירה שבחים על דניאל ועל הטייסת בכלל ''ההתנדבות שלנו באה בחלקה על חשבון ימי חופשה, כולנו מתנדבים בבית הגלגלים אופן קבוע וחשוב לנו לתת לחניכים הזדמנות לשוויון דרך השירות הצבאי''.
עומר שסיים לאחרונה את השירות, שומר על קשר קבוע עם החברים מהטייסת.הוא לא מבזבז זמן וכבר החל ללמוד מחשבים: ''השירות הצבאי פיתח אצלי בטחון ביכולות שלי", הוא מתוודה. לדניאל יש בגרות מלאה אבל הוא חולם על שירות קבע אחרי תום שירות החובה ''למרות שבחיי היומיום אני מוקף בחברים 'רגילים' ומשתדל לצאת ולבלות כמו כל אחד אחר, עדיין הרגע שבו קיבלתי את המדים היה עבורי רגע של התרגשות עצומה, יותר מחיילים אחרים בבקו"ם. לא יכולתי לחכות ולראות את עצמי במדים. היום אני מרגיש בטייסת כמו חלק ממשפחה''.
''ברור לכולם שגיוס לצבא הוא גורם לשילוב חברתי מספר אחד באוכלוסיה בכלל ולאוכלוסיות מוחלשות בפרט. הגאווה, הביטחון העצמי, הניסיון האישי בשילוב בחברה רגילה, תחושת המקובלות ולא הזרות בחברה, הרקע ברזומה של גיוס לצבא, הניסיון ביציאה מהבית ועוד דברים רבים – ניתנים לחניכים שלנו עם גיוסם לצבא".
מוסיף ריבלין, "בית הגלגלים מחנך את החניכים והמדריכים שלו לשוויון מרבי בקהילה. שוויון בעינינו כולל זכויות וחובות. אנחנו מדגישים לחניכים שלנו שחובתם להתגייס לצבא כמו לכל אחד אחר. אם הם מסוגלים – הם חייבים, ולא זכאים, להתגייס כחלק מתפיסת השוויון'' .
רב סרן שקד מוכן לסייע לכל נער שירצה להתגייס לצה"ל למרות נכות או מוגבלות שהיא ''מזה שש שנים אני מתנדב בבית הגלגלים, כשהחניכים שלנו מתגייסים לצה"ל הם עוזרים לאלו המשרתים איתם לפתח הבנה למוגבלות, ולפתח מחויבות חברתית ורצון להקשיב לאחר. אי אפשר להשאר אדיש, גם עומר וגם דניאל נאבקו בשיניים כדי להתגייס. לדעתי, למרות ההיערכות הנדרשת מהיחידה הקולטת, חייבים לאפשר לכל נער הרוצה להתגייס לעשות זאת, התרומה שלהם גדולה לאין שיעור מהמאמצים הנדרשים לקליטתם''.
- להתנדבות בבית הגלגלים לחצו כאן
.