פרחחים ונהנים: בעקבות הפרימיום ג'ינס, חלק ב'
רונה מלכין ממשיכה לחפש הצדקות לקנות ג'ינס פרימיום, אף על פי שאפילו ביסלי גריל היא לא יכולה להרשות לעצמה. בין דילוג בחנויות בוטיק וג'ינסים בשווי 4,000 שקלים, היא נזכרה שיש לה חוש ביקורתי והחלה לתהות שוב אם שווה להוציא יותר מכמה גרושים על ג'ינס. האם למרות מחשבות הכפירה האלו נמצא לבסוף הג'ינס פרימיום שישבה את ליבה? קראו ותדעו
נודי ג'ינס
סקרנותי בנוגע לג'ינסים של המותג השבדי הזה ניצתה כבר לפני כמה חודשים, כשראיתי את קמפיין החוצות הפרחחי והנונשלטי שלו. נודי פרצו לתודעה ב-2001, מצוידים במטען אידאולוגי ברור בתחומים חברתיים, סביבתיים וכמובן אופנתיים. הג'ינסים שלהם מיוצרים מבדים אורגניים (לא שזה מזיז לנו) והחברים שם בשבדיה גם ממליצים לא לכבס את הג'ינס בחצי השנה הראשונה, אבל זה כבר די מטונף, כשחושבים על כל ניחוחות המפשעה בקיץ התל אביבי, ועל האיברים המוצנעים המתבשלים בחמסינים של סוף הסתיו.
בנוסף לאג'נדה הזו, נודי מנסים להיות על-עונתיים, מבלי להיות מושפעים מטרנדים. לכן, כל מה שמשתנה מעונה לעונה בקולקציה הוא הצבע של הדגמים ואופי השטיפות, שנותרות תמיד מעודנות למדי. כמו כן, מה שחביב במיוחד על מבואסי טלאים וקרעים מיותרים כמוני, הוא שכל 13 דגמי הג'ינסים של נודי חפים מקשקושים ומשלל אבני סברובסקי ושאר זוועות.
עאלק לא לבנות. אחלה ג'ינס של נודי ג'ינס
הג'ינסים מיועדים באופן עקרוני לגברים, שמככבים באופן בלעדי בקטלוגים, אך המותג פונה גם לנשים, בשושו ובעקיפין, עם גזרות שכאילו מראש יועדו לנשים ולמעשה, די קשה לדמיין בהן גברים. מדדתי ג'ינס בגזרת טייט לונג ג'ון. הג'ינס היה צר כשמו והדוק אך נוח. הוא הרגיש אורז, מספיק גבוה ואף ידית אהבה לא השפריצה מהצדדים מאף צד. בקיצור, למרות שהוא די יקר, הג'ינס של נודי די שווה, בזכות הגזרה, הבד והאיכות. מי שרוצה ג'ינס מוצלח שישרת אותו נאמנה לאורך זמן, יוכל בתקווה למצוא אותו כאן. רק בחיאת – תכבסו את הג'ינס, אה?
נודי ג'ינס. מחירים - 700-900 שקלים
להשיג ברשת סטורי ובחנות ברנד'יס בקניון רמת אביב
בלו בלאד
באופן כללי, ועל אף מעלותיה הרבות של ארץ הטחנות, הולנדיים מעולם לא התאפיינו ביותר מדי שיק. אחלה גאודה, בובה של קבקבי עץ, אבל אופנה הולנדית – הס מלהזכיר. המותג בלו בלאד אינו יוצא דופן ממותגים הולנדיים אחרים שנמצאים או שכיכבו על המדפים בארץ. הוא מתהדר בשם רב משמעי שמתייחס לאינדיגו (צבעו של הדנים) ומצד שני – לטבעם האצילי כביכול של ג'ינסי המותג, והסמל שלו הוא לובסטר, שבעורקיו זורם – סופרייז - דם כחול. אך למרות הקריאייטיב החמוד, הג'ינסים די מבאסים, ומתאפיינים במראה מתאמץ מדי: שפשופים וקרעים מופרכים בגודלם, טלאים מעמיסים, והכי גרוע - שטיפות מוגזמות, שנראות כאילו תקפה את הג'ינס עוזרת בית מסוממת ושפכה עליו ים של סנו ז'אוול. עבור חובבי הז'אנר שרוצים להתהדר בג'ינס שאין לאף אחד אחר - מדובר ביתרון. בעיני – לא ממש.
גם מי שבכל זאת מעוניין לתת לבלו בלאד צ'אנס - ייתכן שיורתע (ובצדק) מהתימחור. מחירי הג'ינסים של המותג הם הגבוהים מבין הג'ינסים שסקרתי ומגיעים לסכומים של מעל 4000 שקלים, מה שיקשה גם על הרחמנים שביניכן ועל מי שדם כחול לא זורם בעורקיהם (או לפחות כספי ירושה בעו"ש) להתארגן על זוג. המוטו של המותג "For our friends", רק מדגיש את פניית המותג לקהל יעד מצומצם ואקסלוסיבי. יאללה יאללה. מי בכלל רוצה להיות חברים שלהם.
בלו בלאד. מחירים: 4,200-900 שקלים
להשיג ב-inn7, בן יהודה 177 תל אביב
ולסיכום: המותגים הגדולים
אם מותגים קטנים ומושתנים נהנים מג'ינסים עם פאסון יוקרתי, אז למה שאבק הדה-לוקס לא יתפזר גם על המותגים הגדולים? אף קונגלמרט לא ייתן להזדמנות לחמוס מהארנק שלכם עוד כמה דרכמות לחמוק. מגמת הפריומיזציה מתקיימת אפילו בליווייס, לי ורנגלר הוותיקים, שעושים מאמצים ניכרים להתנער מהאבק שדבק בהם ולהשיב מלחמה לעשרות מותגי הפרימיום-ג'ינס בשוק.
אקסטרה נקודות על האופי. ליוויס (צילום: יחסי ציבור)
כמו ה-501 ושאר הג'ינסים של החברה, גם כאן מרגישים את רוח הרוקנ'רול של ליוויס – ג'ינסים עם אופי, שברקע שלהם אפשר תמיד לשמוע סולו של גיטרה חשמלית. מלבד ליין המייד אנד קראפטד, שניחן בבדים נעימים אך בגזרות מעט מחוספסות בעבור בחורות שרוצות אחורֵי טיטניום, מדדתי גם את הג'ינסים מליין LVC הוותיק יותר של המותג. מעצבי הליין הזה לוקחים ג'ינסים ישנים של ליוויס משווקי פשפשים, ומשחזרים אותם אחד לאחד, עם החורים, הלכלוכים והשפשופים. המחיר של ג'ינסים בליין הזה נעו סביב ה-1500 והעונה הם ירדו בכחצי, לסביבות 800. גם פה לא הייתה הצלחה במאה אחוז בתחום הגזרה, אבל ליוויס זוכים לנקודות אקסטרה בזכות האופי.
ואם כבר מדברים על הוזלות, גם בדיזל החליטו להוריד הילוך, ואפילו שניים, ולמצב את עצמם מחדש כיצרנית ג'ינסים איכותית במחירים בינוניים עד גבוהים. תקציר הפרקים הקודמים: החברה החמודה עם האינדיאני הקשוח והמחירים הידידותיים מהאייטיז החליטה לפני חמש שנים שהיא סוג של גוצ'י והחלה לדפוק מחירים בכוח וביומרה כזו, שאפילו הקצב בפינת העוף של הסופר נבהל. השנה כאמור הם התפכּחו משיכרון הגדלות, והביאו אותה בקולקציה מעודנת יותר מבחינה אופנתית, מגוונת ובעיקר - נגישה מבחינת התמחור.
כל זה היה טוב ויפה אלמלא הייתה נכנסת למשוואה הבעיה השנייה של דיזל – האופי של הג'ינסים שלהם, שעדיין נותר פרחי למדי. משהו בהם פשוט לא עובד, ולמרות שחל שיפור עצום לעומת שנים קודמות, הג'ינסים עדיין רחוקים מלהגניב. מה שכן, אני לא אתבייש ללבוש דיזל אם יימצא זוג מוצלח, וזה כבר חידוש לעומת 15 השנים האחרונות. אבל עד שיביאו בדיזל מוצר שיקי באמת, בלי פוזת ושוויץ, יש עוד כברת דרך. אנחנו, בכל מקרה, אופטימיים.
