ימים של שקט. 10 הערות לסיכום המחזור
אבי נמני והתקפת מכבי חיפה יוצאים רגועים מהמחזור ה-12, אבל לאבי לוזון אסור לשבת בשקט נוכח האצטדיון העלוב באשקלון. וגם: מה יהיה עם הפוזה של דגלאס דה סילבה ולמה אנחנו לא יודעים אם לפרגן או לתת בראש לערוץ הראשון?
לכאורה, המחזור ה-12 של ליגת העל בכדורגל היה מחזור סטנדרטי. כמה נצחונות משכנעים, הפתעה אחת גדולה ועוד כמה אצטדיונים מכוערים. אבל רק לכאורה.
1) ימים של שקט בצהוב. מכבי ת"א הגיעה לקופסה כסיר לחץ שעוד שנייה עומד מתפוצץ, אחרי שני הפסדים רצופים ועם ניצחון אחד בלבד בעשרת המפגשים האחרונים מול נתניה. אבי נמני חטף, ובצדק, ביקורת קשה על היכולת של הקבוצה ועל הבריחה מאחריות. אתמול זה כבר נראה אחרת לגמרי.
הקרדיט שנתן לאלירן עטר למרות יכולתו הרעה בשבועות האחרונים השתלם, המנג'ר נטש את הפוזה של הצופה המתבונן מהצד וניהל את המשחק באופן כמעט בלעדי. מכאן, מכבי חייבת לייצר רצף של נצחונות. לא בגלל חשיבותה של כל נקודה בעידן הקיזוז, אלא בעיקר בקטע המנטלי - להוכיח שהיא יכולה להילחם ראש בראש, מול הפועל ת"א ומכבי חיפה עד הסוף.
2) ימים של שקט בירוק. הפועל אשקלון היא בדיוק הקבוצה שאותה אתה צריך כדי לסיים בצורת כיבושים. דבאלישווילי ורפאלוב לא יכלו לחלום על חופשיות כזו ברחבה מול שום קבוצה אחרת. עכשיו המבחן של סגנית האלופה יהיה להוכיח את השיפור שניכר במשחקה גם מול קבוצות רציניות יותר - כמו הפועל עכו בשבת הקרובה.
3) לפסול את המגרש באשקלון. החלום של אבי לוזון על כדורגל בפריפריה הוא נהדר. במציאות, זה לא אפשרי. המשטח בצבע חום שהתחזה לכר הדשא עלה למכבי חיפה בג'ון קולמה מושבת ומוחמד גאדיר פצוע. התאורה המזעזעת הרסה את העיניים לשחקנים על המגרש ולצופים בבית. כך לא ניתן לשחק כדורגל. מדינה שאין לה תשתיות הולמות לליגה של 16 קבוצות, צריכה לצמצם את הליגה.
4) עזוב את הפוזה. דגלאס דה סילבה הוא אחד הזרים הטובים ששיחקו אי פעם בישראל - על כך אין ויכוח. למרות זאת, ההתנהגות שלו בימים האחרונים מלמדת על התנשאות וייאוש מהעובדה שהוא עדיין במזרח התיכון. במשחק מול אשדוד הוא היה חלש. לאימון הקבוצה אתמול הוא איחר ב-45 דקות. סביר להניח שראשי הפועל ת"א לקחו בחשבון כשהשאירו אותו בקבוצה שאחרי שהילת הצ'מפיונס תדעך, כך גם מצב רוחו של הבלם. גוטמן ואבוקסיס חייבים לאפס אותו ולהזכיר לו, שעד חודש ינואר יש לו עוד משחק אחד בליגת האלופות ולא מעט משחקי ליגה, ובינתיים הוא לובש אדום.
דגלאס דה סילבה דופק פוזה למצלמה. ולא רק לה (צילום: אלי אלגרט)
5) חוסר אחידות בשיפוט. נשמח לשמוע את ההסבר של חיים יעקב לסיבה שהוא לא הוציא אדום, ואפילו לא צהוב, לאביחי ידין אחרי ההכשלה של אורי מגבו שהולידה את הפנדל. ידין מנע מצב ודאי לכיבוש שער, ויעקב הסתפק בנקודה הלבנה. רק לפני מספר שבועות ספג דני בונדר כרטיס אדום בגין עבירה שביצע על ליאור רפאלוב, מחוץ לרחבה, כשפרנסמן עדיין באיזור ולא ניתן לקבוע שמדובר במצב ודאי לכיבוש שער. איגוד השופטים, עוד לפני שהוא שובר שביתת קולגות בסקוטלנד, חייב לקבוע דין אחד לכל עבירה מהסוג הזה.
6) איתות מבירת הנגב. לאט ובזהירות טיפסה הפועל באר שבע עד למקום החמישי בטבלה, נקודה אחת פחות ממכבי ת"א. השחקנים התחברו לניר קלינגר לאט, אבל בסופו של דבר יש תלכיד מוצלח. עם החלפה של זר או שניים בינואר, באר שבע יכולה למצוא את עצמה בפלייאוף העליון. זה טוב לליגה, מצוין לבאר שבע וחשוב לכדורגל הישראלי, שניר קלינגר יחזור לחבורת המאמנים הבכירים בליגת העל.
7) טלנובלה בע"מ. אפילו בערוץ ויוה משפשפים עיניים בתימהון סביב סאגת דאריו פרננדס. מערכת היחסים בין אורי מלמיליאן לקשר הארגנטינאי שלו מזכירה את המערכון של הגשש החיוור: "כשאני עולה במדרגות והשכנה יורדת, מי צריך לומר ראשון שלום - זה שעולה, או זה שיורד?" אז אורי רוצה התנצלות, דאריו חושב שלחיצת יד זה מספיק, וככה השחקן שהיה אמור להיות הציר המרכזי בקישור, מושבת כבר 3 מחזורים. מלמיליאן חייב להבין שעם פרננדס בהרכב הקבוצה שלו רק תשתפר.
דאריו פרננדס. אה, סליחה, גוסטבו ברמודס (צילום: צביקה טישלר)
8) מחמאה לערוץ 1. ראו זה פלא - הפועל באר שבע מול קריית שמונה הוא המשחק המרכזי של הערוץ הראשון בשבוע הבא. אחרי שבועות של התעלמות ממוליכת ליגת העל מהצפון, סוף סוף נזכרו בערוץ שהם אמורים לשדר מדי פעם גם משחקים של קבוצות מהפריפריה. העונה זה היה אמור להיות אף יותר קל, שכן קריית שמונה, עכו, ולאחרונה גם באר שבע נמצאות בחלק העליון של הטבלה. נקווה שלא מדובר באירוע חד פעמי.
9) טענה לערוץ 1. אתם באמת חושבים שלהציב את המשחק ב'בוקסן שטאדיום' בין נתניה למכבי ת"א, כשהמחצית השנייה חופפת לסופר קלאסיקו היא חכמה? מדוע לא העברתם את השידור הזה ליום ראשון, ואת המשחק שמשודר ביום ראשון בצ'רלטון אפשר היה להזיז ליום שני לשעה מוקדמת יותר? הנזק הנפשי שנגרם לצופים מהזפזופ בין הקמפ נואו לקופסא הכעורה הוא בלתי הפיך. זה הרגיש כמו דאג וטוני במנהרת הזמן, מ-2010 ל-1935.
10) במחזור הבא. כדאי להגיע במוצאי שבת לבלומפילד. כתום מול צהוב, קשטן מול נמני, בלילי מול שטראובר, גלבאן מול ישראלביץ'. הרבה עימותים
מעניינים, ים של פיקנטריה, ומשחק שאמור להסתיים עם הרבה שערים. בקריית אליעזר מחכה למכבי חיפה משחק מבחן מאוד מסובך מול הפועל עכו, שנמצאת בנסיגה מסוימת אחרי השיא מול מכבי ת"א.
גיא עזורי (בשאיפה שפרוספר אזגי לא יעצור את האוטובוס באמצע) חוזר לטדי, וחייב לצאת לפחות עם נקודה, אחרת הגיבוי המוחלט שהוא מקבל יעבור לגיבוי חלקי ומשם הדרך הביתה קצרה. הפועל ת"א? אחרי הבומבה שהשחקנים חטפו בהפסד לאשדוד, קשה לראות איך הם לא מנצחים את הפועל פ"ת. בעונה שעברה המפגש הזה נגמר ב-1:7 לאדומים. יובל נעים ינסה לעשות את הבלתי אפשרי, ולסיים את המשחק הזה עם נקודה.
לפנייה לכתב/ת 
