באבו ה-וייה: ברצלונה היא עדיין הטובה בעולם
בארסה גרמה גם לריאל להיראות כמו אלמריה. ה-0:5 הוכיח שגווארדיולה הוא המאמן הטוב בעולם (כי מוריניו כבר לא). 10 הערות סיכום על המגה-אל-קלאסיקו
ברצלונה היא עדיין הקבוצה הטובה בעולם, אולי גם הטובה בהיסטוריה. מה עוד יש לומר על 0:5 גדול ומכריע כל כך על היריבה השנואה? חמישייה על המאמן שתמיד דאג להזכיר לכולם שהוא 'המיוחד', כי האמת שהוא מהיחידים שתמיד עשה צרות לאותה בארסה. הפעם, כמאמן ריאל מדריד, ז'וזה מוריניו אפילו לא נתן תחרות לפפ גווארדיולה.
- המיוחדים: ברצלונה הביסה את ריאל 0:5
- מוריניו: "זה ההפסד הכי גדול בקריירה שלי"
- להתמודד עם ברצלונה? נראה בלתי אפשרי/ גיא לוי
1. טיקי-טקה. לפני המשחק נשאל כריסטיאנו רונאלדו על סגנון המשחק של שתי הקבוצות ואמר: "בארסה משחקת כדורגל של מסירות קצרות. טיקי-טקה מה שנקרא. אנחנו רק מחפשים את הדרך הכי מהירה לשער". הוא רק שכח שדרך אותן מסירות, הטעיות גוף בלתי נגמרות ופתיחה לשטחים פתוחים (גם אם הם בתוך קוביה של מטר על מטר), היא הדרך המהירה והטובה ביותר להבקיע שערים.
הטיקי-טקה ניצחה את הפקה-פקה. כריסטאנו רונאלדו (AFP)
2. כישלון רעיוני. ריאל אפילו לא התקרבה לשער של ויקטור ואלדס, להוציא כמה בעיטות מרחוק של כריסטיאנו רונאלדו. השיטה של מוריניו ושל ריאל כקונספט, נחלה שוב כשלון חרוץ. המאמן לא ממש אשם בזה שיש לו אסופה של שחקני רכש, שלא ממש מבינים מהו סופר-קלאסיקו מבחינת המשמעויות שמסביב למשחק.
באינטר היתה לו חבורת מתאבדים שרובה רצה במשך כמה עונות טובות, עוד הרבה לפני שהוא נחת במאלפנסה. הרעב לאליפות אירופה אחרי ארבעה עשורים, שבר שיאים ואיתו אפשר היה לנצח גם את ברצלונה הגדולה. בריאל יש לו חבורת שכירי חרב שתמיד תתקשה להתמודד, לא רק עם הכדורגל של בארסה, אלא עם הנשמה והמוטיבציה שמביאים שחקנים שגדלו בתוך המועדון.
3. כישלון מיוחד. אם מוריניו הגדיר את המשחק הזה כחלש ביותר שלו, מי אנחנו שנתווכח. ההצבה של אנחל די מאריה כסוג של מגן שמאלי נכשלה טוטאלית, פתחה דווקא את אגף ימין ומנעה מהחלק הקדמי ליצור הזדמנויות. הכניסה של לסאנה דיארה שלא רק שלא תרמה למשחק של ריאל, אלא הזיקה לו. מוריניו ניסה לשנות דברים תוך כדי המשחק, אבל הקבוצה כבר היתה משותקת.
האמת, כיף לראות מאמן שעולה במחשבה הגנתית מקבל בראש. מוריניו קיווה לסגור את בארסה כפי שעשה בעבר עם צ'לסי ואינטר, עד שברגע הנכון אפשר יהיה לעקוץ את הבלאוגראנה באיזה מבצע אישי או מצב נייח. הוא לא חיפש ליזום ושילם על כך. כנראה שהוא גם לא הכין את הקבוצה שלו מבחינה מנטלית ושילם על כך. תענוג.
4. כריסטיאנו מי? במשך כל השבוע רונאלדו בילבל לנו את המוח לקראת המשחק ובאמת שכבר חשבנו שהנה, ריאל יכולה לעצור סופסוף את הרצף של בארסה. אז זהו, שרונאלדו לא עשה כלום חוץ מאשר לדחוף את גווארדיולה ולחמם את הסופר-קלאסיקו הזה והאמת שלקטאלנים יש חלק בכך. הם דאגו להרגיז, להקניט ולכסח את הפורטוגלי בכל הזדמנות. והוא? רק בעט מרחוק משל היה ערן לוי.
5. מסי בא. נכון שליונל מסי נותר עם 0 עגול של שערים במשחקים מול מוריניו גם אחרי החמישייה הנוכחית, אבל אי אפשר לומר שהוא לא הגיע למשחק. הוא חילק כמה מסירות גאוניות (כולל זו שסידרה לדויד וייה את השלישי), ומשך אליו הרבה תשומת לב מההגנה. במאצ' אפ מול רונאלדו, מדובר בניצחון בנוק-אאוט של הארגנטיני.
אם לפני המשחק היו כאלה שטענו כי הפורטוגלי טוב ממנו, משום שיש לו את היכולת לאיים על השער ממרחקים ארוכים, לרוץ מהר יותר ואפילו לנגוח טוב יותר, הרי שכל אלה התבטלו בזכות הצוות המסייע שעמד בפני שניהם. מסי מכיר את חבריו כבר שנים ולא צריך לבעוט מרחוק, כשיש לו אפשרות להגיע או למסור לשחקן מול שוער. רונאלדו? עליו כבר דיברנו.
6. קטאלני מלידה. גווארדיולה מחפש חלוץ ברמה גבוהה, שישלים את הטיקי-טקה שלו כבר תקופה ארוכה. סמואל אטו היה שייך לתקופת פרנק רייקארד ולא ממש הסתדר בחדר ההלבשה, זלאטן איברהימוביץ' נכשל לגמרי בברצלונה ולפני המונדיאל התבשרנו שוייה כבר נמצא בדרכו לקאמפ-נואו. אחרי הטורניר בדרום אפריקה, כבר היה ברור שמדובר בהחלטה הנכונה.
וייה, עם תנועה בלתי פוסקת לעומק וסיומת פנטסטית, משלים נהדר את הקישור של בארסה. הצמד שלו השכיח כמה משחקים בינוניים מפתיחת העונה ואולי יוציא אותו לדרך חדשה. אם זה יקרה, ברצלונה תהיה מפחידה עוד יותר ממה שהיא כרגע.
7. המנצחים האמיתיים. צ'אבי ואנדרס אינייסטה, שני המהנדסים של השער הראשון שפתח את המשחק והוציא את ריאל מהשבלונה שלה, הם אלה שאחראים על הקונצרט יותר מכל אחד אחר. על הטעיות הגוף דיברנו, על השליטה המדהימה בכדור עדיין לא. מה עם ראיית המשחק המדהימה? את כל אלה יש בשפע לשניים שגדלו בלה מאסיה, וביחד עם בוסקטס המצוין, שלטו לגמרי באמצע המגרש.
במהלכים שלהם אפשר היה לראות טונות של ביטחון ובשמחה המתפרצת שאחרי כל שער, אפשר היה להבין שהם פשוט עלו על הדשא כדי לתת למדרידיסטים בראש. תשכחו מווסלי סניידר או וויין רוני. מבחינתי, צ'אבי ואינייסטה הם המועמדים היחידים לתואר שחקני השנה, אבל לבחור רק אחד מהם יהיה קשה. תודו.
8. הבלם הבלתי נגמר. אם צ'אבי ואינייסטה הוכיחו שיש להם נשמה, מה אפשר לומר על קרלס פויול? הבלם הבלתי נגמר של ברצלונה שוב נתן הופעת ענק נטולת טעויות. יש כאלה שבטוחים שפויול, ששיחק בבארסה כל חייו, לא יוכל להצליח בקבוצה אחרת. הם טועים ובוודאי שוכחים את המונדיאל הענק שלו. מהרבה בחינות, פויול מסמל את השליטה של בארסה בכדורגל הספרדי בשנים האחרונות, כמו גם של הכדורגל הספרדי בעולמי. קבוצה מלהיבה ככל שתהיה, לא תוכל בלי איזה פויול אחד.
9. גווארדיולה הוא האחד. קצת קשה להכתיר מאמנים אחרי משחק אחד, אבל האמת שגווארדיולה עושה את מה שהוא עושה כבר שנתיים וחצי. אם עד עכשיו מוריניו 'המיוחד' נחשב למאמן הטוב בעולם, הרי שנכון לרגע זה - גווארדיולה הוא האחד. הרבה מעבר לדרך בה משחקת הקבוצה שלו, קשה להבין איך הוא תמיד מצליח להרים את שחקניו לגבהים חדשים מבחינה מנטלית.
להגיע לעוד סופר-קלאסיקו, אחרי שניצחת בארבעה הקודמים וזכית כבר בכל תואר אפשרי, ולהצליח להרים את המוטיבציה של השחקנים שלך, כך שיילחמו על כל כדור גם במצב של0:3 זו פשוט אמנות בפני עצמה.
10. חכו למשחק הבא. אי שם באביב, תגיע ברצלונה לסנטיאגו ברנבאו, כדי לשחק מול ריאל והקהל שלה, שבוודאי יגיעו עם אטרף בעיניים. מוריניו בוודאי ילמד מהטעויות שלו, יכין את הקבוצה שלו אחרת אחרי שיהיה איתם לאורך תקופת זמן ארוכה יותר. ואז, אז יגיע מבחן האופי האמיתי של של בארסה. מי תנצח? באמת שקשה לדעת. לנו רק נותר לקוות שלא ישדרו משחק מליגת העל במקביל, כדי שלא נרגיש מובכים בעצמנו בכל פעם שנזפזפ לרגע.
לפנייה לכתב/ת 
