האינטרנט במטוס עושה קאמבק
לופטהאנזה מציעה אינטרנט אלחוטי בטיסות טראנס-אטלנטיות, אחרי כמעט ארבע שנים של שקט ושלווה על המטוס; בשלב ראשון יוצע האינטרנט על טיסות מפרנקפורט לצפון אמריקה, ובחודשיים הראשונים יינתן בחינם. בהמשך תוכלו גם להשתמש בטלפון – לסמסים אבל לא לשיחות. איך השירות? היינו שם ובדקנו
המוצר הזה, תחת השם הארכאי FlyNet, נראה, לפחות מהצד של הנוסע, בדיוק כמו נקודות WiFi במקומות ציבוריים (hotspots); מתחברים לרשת אלחוטית, פותחים את הדפדפן, מנסים לגלוש לפייסבוק ומקבלים במקום דף פורטל, המציע לכם לרכוש חיבור בכסף. מהצד השני, של התשתית, זה סיפור אחר לגמרי – אבל עוד על זה בהמשך.
מה שעוד יוצע, החל מהשנה הבאה, זה שימוש בטלפון שלכם. לאחרונה כתבנו על חצי-האמיתה מאחורי הדרישה לכבות טלפונים סלולריים במטוס; נדמה שקלענו בתזמון. דויטשה יאפשרו לכם להשתמש בטלפון שלכם לסמס ולשירותי גלישה – אבל יכבו את האפשרות לשוחח, כי לא נעים לשבת במטוס ולהאזין לשיחות של מירית, יוסי ורג'יב עם הבית (לופטהאנזה טוענים גם שהם לא ירשו שיחות סקייפ וגוגל וידאו צ'אט במטוסים, טענה שעוד יש לבדוק).
כמה זה עולה?
פליינט תוצע החל ממחר (ד', 1 בדצמבר) בארבעה עד שישה מטוסים הטסים מפרנקפורט לצפון אמריקה; עד סוף פברואר השירות יוצע על 20 מטוסים, כולם בטיסות מעבר לאוקינוס האטלנטי, וחלקן בטיסות קונקשן שממשיכות טיסות מישראל: לניו יורק, לאטלנטה ולדטרויט.
בחודשיים הראשונים השירות יהיה חינם; לאחר מכן החיבור יעשה פחות נוח: כ-20 אירו למנוי של 24 שעות (שיהיה תקף גם בכמה טרמינלים של לופטהאנזה באירופה, כמו בפרנקפורט), כ-11 אירו לשעה, או למנויים של T-Mobile, 1.80 אירו פר עשר דקות.
מעתה, אם תמצאו את הסמל הבא במטוס, תדעו שיש שם אינטרנט:
קצת רקע
אינטרנט בטיסות ארוכות הוא לא רעיון חדש: 12 חברות תעופה, בהן לופטהאנזה ואל-על הציעו שירות כזה החל מ-2003. מי שסיפקה את השירות הייתה בואינג. השירות שלה, Connect By Boing (CBB) שרד עד דצמבר 2006. העלויות הגבוהות והאכזבה מקצב השימוש הכריחו את בואינג לבטל את השירות, בצעד שיצר לא מעט עוגמת נפש אצל חברות התעופה והנוסעים גם יחד. היום אפשר למצוא רשת אינטרנט על מטוסים של כמה עשרות חברות תעופה, ביניהן דלתא, וירג'ין, US Airlines, ובריטיש איירוויס, הרבה מהן באמצעות חברת האינטרנט Gogo Inflight Internet – אבל רק בטיסות יבשתיות, שם הרבה יותר קל וזול למטוסים לתקשר עם הקרקע.
לופטהאנזה מאמינים שיש להם מוצר שלא יכזיב הפעם. קודם כל, מציינים שם, העולם זונח את הלפטופ המסורבל, שלא נוח להקליד עליו במושבים של מחלקות התיירים, ועובר לטלפונים חכמים ולמחשבי טאבלט, שקל לשים בתיק היד ונוח להשתמש בהם במקומות צפופים. לדויטשה יש גם פרטנרים חדשים, עם ניסיון בתשתית ובשירותי אינטרנט, ושירות שהוא ככל הנראה זול וגמיש יותר לתפעול.
איך זה עובד?
באמצעות חיבור לווייני; ארבעה לוויינים מכסים כעת את איזור הכיסוי של לופטהאנזה מעל האוקיינוס האטלנטי. אנטנות בגודל שני מטר בחלקו העליון של המטוס – רובן הותקנו עוד באמצע העשור על ידי בואינג – יוצרות קשר עם הלוויין שתחום הכיסוי שלו קרוב יותר, בדיוק כמו טלפון לווייני. על המטוס, נקודות גישה ושרת מטפלים בתקשורת, אבל חלוקת רוחב הפס בין הגולשים – ובין המטוסים – כמו גם הפסקת השירות אוטומטית ברגע שהמטוס יורד מתחת לקו עשרת אלפים הרגל, שמתחתיו חברות התעופה לא יכולות להציע שירות כזה, מתבצעת על הקרקע. התקשורת כולה עוברת דרך גרמניה – גם אם אתם נמצאים רחוק מאוד משם.
ואיך השירות?
פנסוניק מבטיחים מהירות הורדה של 5-10Mbps והעלאה של 0.5Mbps פר מטוס. כלומר, במצב בו אתם היחידים שגולשים במטוס, החיבור אמור להיות דומה לזה שתקבלו בחיבור ADSL ביתי בינוני; במצב ריאלי יותר, שבו תחלקו את השירות עם עשרה נוסעים אחרים, החיבור יהיה דומה יותר למה שתקבלו בנקודת גישה ציבורית בשדה התעופה.
על טיסת הקדם-בכורה של FlyNet היו, ברגע נתון אחד, כ-60 משתמשים (לופטהאנזה צופים שמספר המשתמשים הממוצע בטיסה של 300-500 נוסעים יהיה 10-20) והם הצליחו להוריד את קצב ההורדה ל-400 Kbps ברגע אחד; לאורך רוב הבדיקה שלי, הקצב לגולש עמד על 1.6 Mbps, לא קצב רע, יחסית לעובדה שמעבר לחלון נשקפים העננים מעל גרינלנד ולא שדרות בן ציון.
באופן מעניין, פנסוניק ודויטשה טלקום בחרו שלא לחסום ולא לשנות את הגלישה בשום אופן. נכון לעכשיו ניתן להשתמש בסקייפ, בשירותי P2P, לגלוש לאתרים פורנוגרפיים ולשחק במשחקי רשת (אולם לא היטב). זו כמובן ברכה מפופקפת מאוד: Firesheep, התוסף השנוי במחלוקת של פיירפוקס שדנו בו לפני שבועיים, קצר עבורי 11 סיסמאות לג'ימייל ולפייסבוק.
חוויית הגלישה, בכל אופן, הייתה מוכרת ויעילה. הדפדפנים על לפטופ הבדיקה ועל סמארטפון הבדיקה של ynet מחשבים העלו דפים ללא תקיעות מיוחדות; Google Voice, שהשתמשנו בו למרות מחאות הצוות, העביר וידאו מהבית באופן חלק; לאחר 12 שניות המתנה, יכולנו לצפות ללא תקיעות בסרטון הבא מיוטיוב, שבו הקומיקאי לואי סי.קיי מדבר על אינטרנט במטוסים.
אבל הבעיה הגדולה של השירות הזה מגיעה ממקום בלתי צפוי: החשמל. לפטופים, וסמארטפונים זוללי חשמל כמו האייפון, לא יכולים להחזיק מעמד בטיסה של שמונה שעות ללא חשמל. אבל במחלקות התיירים ברוב המטוסים אין חיבור חשמל, ואלו של מחלקות העסקים לא בנויים לתפקד במקביל; אחרי כארבע שעות שבהן שירתו, בניתוקים חוזרים ונשנים, כעשרים טלפונים ולפטופים, קרסו חיבורי החשמל וסירבו להאכיל את הלפטופים שלנו.
ובשורה התחתונה
האינטרנט הוא מקום מופלא וגדול, ואם אתם גולשים בו מהבית, הוא מאפשר לכם להוריד קבצי ענק במהירות מרשימה, לשחק במשחקי מחשב אונליין, לקנות (או לגנוב) סרטים ושירים, לצפות בווידאו בסטרימינג – ובקיצור, להתבדר ולהנות בדרכים שבהם הסרט המוקרן במטוס לעולם לא יבדר אתכם. את כל אלו FlyNet לא מציעה עדיין. מה שמוצע כאן פשוט יותר, אבל אולי גם אקוטי ומשמעותי הרבה יותר: היכולת לא להיות מנותקים מהעולם, מהחברים ומהעבודה. האם זה יתרון או חיסרון? נסכם כך: לטיסה הזו הבאתי גם ספר שאני מתכנן לקרוא כבר כמה חודשים. זה היה נאיבי מצידי.
לפנייה לכתב/ת 
