הלכות חנוכה: המדריך השלם למדליק

הברכות

בלילה הראשון מברך שלוש ברכות: "להדליק", "שעשה נסים" ו"שהחיינו". רמז יפה לדבר, בפסוק: "עשה לך שרף ושים אותו על נס והיה כל הנשוך וראה אותו וחי".

מקום הנחת החנוכיה 

בזמננו אין סכנה להדליק נר חנוכה ליד חלון, לצורך פרסום הנס, ויש לנהוג כתקנתם המקורית של חז"ל, ולהדליק כלפי רשות הרבים.  

ואולם נאמר: "נר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה - פסולה". מה יעשו, אם כן, מי שגרים בבית משותף, בקומה רביעית ומעלה? ישנם מספר נימוקים הלכתיים המצדדים שגם הם ידליקו את נרות החנוכה בחלון, בין היתר משום שחנוכיה מאירה בולטת גם מעל עשרים אמה, וגם משום שהבנייה לגובה מאפשרת לפרסם את הנס לשכנים בבניינים הסמוכים. ובכל מקרה, גם אם אף אחד ברשות הרבים לא יראה את החנוכיה (בשל גובהה) - הפרסום ייעשה לבני הבית, והברכה אינה לבטלה.

סדר ההדלקה

מדליק תחילה את הנר החדש, ופונה לימין (כל פניותיך יהיו לימין).

אם כבו הנרות, אין צורך לחזור ולהדליקם. אם הניח את החנוכיה במקום בו מצויות רוחות, והנרות כבו בתוך חצי שעה - לא יצא ידי חובה, ויש להדליק את נרות החנוכה שוב, בלא ברכה.

זמן ההדלקה

בגמרא נאמר ש"מצוות נר חנוכה היא משתשקע חמה עד שתכלה הרגל מן השוק", אך למעשה נחלקו הפוסקים האם הכוונה לשקיעה או לצאת הכוכבים, וכל אחד ינהג לפי מנהגו.

בשולחן ערוך (סימן תרעב) כתוב כי אם אדם שכח, או הזיד, ולא הדליק עם שקיעת החמה - מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק, הווי אומר עד כחצי שעה לאחר השקיעה, שאז העם עוברים ושבים ואיכא פרסומי ניסא; הלכך צריך ליתן בה שמן כזה השיעור, ואם נתן בה יותר יכול לכבותה לאחר שעבר זה הזמן, וכן יכול להשתמש לאורה לאחר זה הזמן... אבל אם עבר זה הזמן ולא הדליק, מדליק והולך כל הלילה. 

כיוון שעיקר עניינה ומטרתה של הדלקת הנרות היא פרסום הנס ברשות הרבים, צריך להקפיד להדליק לכתחילה בזמן שאנשים הולכים ברחוב.

כמות השמן

על הנרות לדלוק לפחות חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. אך כיוון שבזמננו הזמן שהגדירו למצוות פרסום הנס ("עד שתכלה הרגל מן השוק") התארך - מן הראוי לתת שמן כשיעור זמן זה, ולא להסתפק רק בחצי שעה.

בבית הכנסת ובמקומות ציבוריים

מניחים את החנוכיה בבית הכנסת בצד דרום, ומדליקים בברכה בין מנחה לערבית. לכתחילה, יקפידו שיהיה מניין בזמן ההדלקה. לפני שחרית מדליקים בלא ברכה.

מי מדליק?

האשכנזים נהגו שכל בני הבית מדליקים בברכה. הספרדים נהגו שבני הבית יוצאים ידי חובה בהדלקת ראש המשפחה. ילד שלא נמצא בבית בזמן הדלקת הנרות (כגון שהוא בפנימייה, בצבא, בשירות הלאומי וכו'), מנהג הספרדים: יוצא בהדלקת אביו (כלומר, הבן איננו צריך להיות נוכח ליד אביו בזמן ההדלקה, בכדי שאביו יוציאו ידי חובת המצווה). מנהג האשכנזים: ידליק בחדרו.

מנהגים

נהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בזמן שהנרות דולקים בחצי השעה הראשונה בלבד, אך מלאכות המותרות ביום טוב (כגון בישול) מותר להן לעשות.

תפילות מיוחדות

מזכירים את "על הניסים" בתפילת העמידה ובברכת המזון. אם שכח להזכיר וסיים את תפילתו - אינו חוזר. בברכת "מעין שלוש" לא מזכירים את חנוכה.

• המאמר פורסם באתר ישיבת ההסדר  פתח תקווה