התחממות - עוד לא השתכנעתם שיש בעיה?

אסון השריפה הגדולה בכרמל הזכיר לנו את עוצמתו של הטבע, אך גם את רגישותו. שריפות פורצות כאן חדשות לבקרים כתוצאה ממעשי אדם. ההבדל הפעם היה השינוי האקלימי, שגרם לאסון במימדים עצומים - שמונה חודשים ללא גשם וחמסינים בדצמבר הם תופעה שאנחנו לא מורגלים אליה, והיובש שהצטבר בצמחייה יצר מאגר עצום של חומר בעירה שלא הכרנו כמוהו ושמנע את ההשתלטות על האש.

מספר ימים לפני שארע האסון, חיכיתי עם עוד מספר אמהות לסיום החוג של הבן שלי. עמדנו בחוץ, וקיטרנו על היובש ועצירת הגשמים. כשטענתי שאין לנו אלא להאשים את עצמנו במצב, אמרה אחת האמהות בפליאה: "באמת? ואני הבנתי שהרבה מדענים חושבים שמדובר בתופעה טבעית שאין לנו קשר אליה".

יש לנו, הבריות, הבנה סלקטיבית בעיקר בכל מה שנוגע לאחריותנו כלפי הפלטנה בה אנו חיים. מכחישי ההתחממות הגלובלית מתחלקים לשניים. אלה שעדיין טוענים כי אין כלל התחממות, למרות ששיאי החום נשברים כאן שנה אחר שנה, והרציונלים כביכול, שטוענים שיש התחממות אך היא לא מעשה ידי אדם.

יחד הם מהווים קבוצה שולית בקהילה המדעית, אך כמה נוח לנו להיתפס בדבריה ולהמשיך לנסוע ברכב שטח מזהם. ואכן, למה לא להמשיך ולחיות את חיינו הטובים והמחושמלים, ויחד עם זאת להיות חבר בחברה להגנת הטבע?

דווקא יש בעיה

אנחנו מתבשרים שרמות הפחמן הדו חמצני, המוכר כגז חממה, הגיעו לשיא - 387ppm נמדדו כאן בחודש שעבר. הפעם האחרונה שהעולם חווה רמות כאלו של פחמן דו חמצני היתה לפני 15 מיליון שנה, הרבה לפני שנוצרנו, והיה כאן חם בכמה מעלות יותר מאשר היום.

באותם ימים הסתובבו בכדור הארץ בעלי חיים, שחלקם אולי מזכיר את בעלי החיים שאנחנו מכירים היום. ייתכן שאפילו שהסתובבו כאן כבר קופי האדם, שמהם יתפתח המין שלנו כעבור כמה מיליוני שנים. אז מה הבעיה?

אם אנחנו מאמינים שאת ההתחממות הזו ניתן לפתור בתוספת שעות למזגן, ואם אנחנו מאמינים שאין לנו קשר ואנחנו לא מושפעים מכל אותם אזורים ומינים שיפגעו קשות מההתחממות - כמו יערות הכרמל - אז אכן אין בעיה.

אבל דווקא יש לנו בעיה, וכך גם למינים הרבים שחולקים איתנו את הכדור. כך למשל, בעלי חיים וצמחים שגרים במקומות גבוהים ושלא יכולים לסבול את החום, נודדים בשנים האחרונות גבוה יותר. אבל ככל שעולים גבוה השטח שנותר להם הולך וקטן עקב המבנה הקמור הטבעי של כל ההרים. יתרה מזאת, בשלב כלשהוא יגמר למינים הללו ההר, פשוטו כמשמעו, והם פשוט יכחדו.

אז האם נברן השלג שניתן למצוא אותו כיום במרומי החרמון, ישרוד? קשה לדעת. כבר הכחדנו את נברן המים, יחד עם יבוש החולה, ונראה שאנחנו בדרך לאבד מינים נוספים, שלחלקם יש תועלות שנבין רק לאחר שהם יכחדו.

תופעה אחרת שאנחנו עדים לה היא הלבנת אלמוגים. לאלמוגים יש יחסי שיתוף עם אצות חד תאיות - האצות, שנותנות לאלמוגים את צבעיהם המרהיבים, נהנות מההגנה של האלמוג ואילו האלמוג נהנה מאספקה שוטפת של פחמן מקובע, כמו לדוגמא גלוקוז, שמעבירות לו האצות בתהליך הפוטוסינתזה.

כאשר אלמוג נכנס ללחץ - הוא זורק החוצה את האצות שאיתן הוא משתף פעולה. כאשר הים מתחמם יתר על המידה, המאזן העדין הזה בין השותפים מתערער והם נפרדים. אם הפרידה ארוכה, האלמוגים בסופו של דבר ימותו. מדובר בתופעה הזו חובקת עולם ויש מקומות דוגמת האיים הקריביים, ש-80% מהאלמוגים עברו הלבנה. יחד עם האלמוגים, כל המערכת האקולוגית בים עשויה להתמוטט.

זו התרומה של עם הבחירה?

למעלה מ-250 מדענים מארה"ב, ביניהם 11 מדענים שזכו בפרס נובל, חתמו השנה על מכתב שמגן על הדעה של רוב מדעני האקלים, לפיה אנחנו, בני האדם, גורמים להתחממות. אז מדוע הציבור חושב אחרת?

וחמור יותר, מדוע שרי הממשלה לא עושים די כדי להפחית את גזי החממה, שגורמים לנו להזיע בתחילת דצמבר ולעצי הכרמל להפוך לחומר בעירה? כיצד חושבת הממשלה להפחית את הגזי חממה עם 2 מיליארד שקל מצד אחד, אך מהצד השני עם הקמת תחנה פחמית באשקלון והמשך שימוש בדלקים מזהמים מצד שני?

ישראל דורגה השנה כאחת מ-20 המדינות שמובילות בהשפעה הרעה שלהן על הסביבה, באופן פרופורציונלי לגודלן. מבחינת פליטות של פחמן דו חמצני אנחנו מגיעים לעשירייה הראשונה והמאוד לא מכובדת. האם זו התרומה של עם הבחירה לאומות העולם?

בימים אלה מתכנסת ועידת האו"ם לאקלים פעם נוספת, הפעם בקנקון שבמקסיקו. הציפיות נמוכות לאחר הכישלון בשנה שעברה בשיחות בקופנהגן, המטרות צנועות יותר והמשתתפים מדברים על בניה של הבנות מלמטה למעלה. זו בדיוק ההזדמנות של ישראל להראות מנהיגות ולהוביל את העולם בצעדים קטנים אולי, אבל מעוררי השראה, לעולם טוב יותר.

הכותב הוא יו"ר מועצת המומחים של התנועה הירוקה