וידויים של מוח מסוגנן
"מגה מוח" של דרימוורקס מעתיק לא מעט מ"סופרמן", אבל מונע מחיבה למיתולוגיה של המקור ולא רק מנצל אותה. זה אולי לא "קונג פו פנדה", אבל גם הפעם מבוגרים וילדים יהנו מהתוצאה
ב-2006 ניסה בריאן סינגר להחיות את דמותו של סופרמן בסרט שנראה יותר כמו סיאנס לעיבוד הקולנועי של ריצ'רד דונר (1978) ולדמות כפי שגולמה על-ידי כריסטופר ריב המנוח - עיבוד קלאסי ומלנכולי לדמותו של גיבור העל האלוהי. כישלונו היווה הוכחה לרלוונטיות המוגבלת של דמות זו בעידן של גיבורים אפלים ואמביוולנטיות מוסרית.
בימים אלו עובד זאק סניידר ("300") על עיבוד נוסף המיועד לצאת בקיץ 2012. סביר להניח שהגישה של סניידר תהיה סוערת , מסוגננת ורוויית קטעי אקשן, אך נשאלת השאלה: עד כמה ניתן לכופף את דמותו הטהורה של סופרמן עד שהוא יהפוך להיות משהו אחר? בין שני הסרטים נמצא "מגה מוח" ("Megamind"), סרט אנימציה מאולפני דרימוורקס שעלה זה עתה על המסכים אצלנו, ומנסה לפתור את בעיית גיבור העל הטהור מדי בדרך משלו. זו אינה פרודיה אלא קומדיה שעוסקת בתלות ובמידת השוני בין גיבור העל והאויב הקבוע שלו.
קשה לפספס את קווי הדמיון הברורים בין המיתולוגיה של סופרמן לרקע של שני גיבורי "מגה מוח". ילדות בכוכב מרוחק, הגעה לכדור הארץ בחללית עם חורבנו של הכוכב והילדות בכדור הארץ שבה מוטמעים הערכים שיעצבו את אישיותה של הדמות הבוגרת. לכפילו של סופרמן יקרא "מטרו מן" (בראד פיט), וכצפוי הוא יגדל כשהוא זוכה לטיפוח מגונן, ויהפוך למצילה של מטרו-סיטי. אויבו הקבוע הוא "מגה מוח" (וויל פארל), ניצול חייזרי נוסף שנחת באופן פחות מוצלח בתוך בית כלא ושם עבר חינוך שתרם לעיצובו כבוגר בעל נטיות אנטי-חברתיות.
הדמיון לסופרמן אינו מסתכם בפרטים אלו. היריבות הקבועה בין מטרו-מן למגה מוח מזכירה את זו שבין סופרמן ולקס לות'ור (למרות שבמראה הוא יותר מזכיר את ברייניאק - יריב מס' 2 של סופרמן). גם למטרו מן יש את הלויס ליין שלו - כתבת חדשות בשם רוקסנה ריצ'י (טינה פיי), שעובדת עם האל סטיוארט (ג'ונה היל), צלם צעיר שמן וגולמני שמאוהב בה. לפחות ג'ימי אולסן היה רזה וזריז.
"מגה מוח". נשמע לכם מוכר?
ואם כל קווי הדמיון הללו לא מספיקים, הרי שהקו העלילתי המרכזי עוצב בהשראת סדרת חוברות הקומיקס "מותו של סופרמן" (1992-3), ורגעים בתוך הסרט נושאים קשר ברור לדימויים שהופיעו בעיבודים קודמים של הגיבור (כך, למשל, מעוף לילי בזרועותיו של גיבור על, שמקבל בסרט זה טוויסט בלתי רומנטי בעליל). בהתחשב בכל אלו, העובדה שאולפני דרימוורקס טרם קיבלו שיחת טלפון עצבנית מעורך הדין של די.סי קומיקס היא בגדר נס קטן.
לא לילדים בלבד
לאחר סידרת עימותים בין מגה מוח למטרו מן, נראה כי דווקא הארכי-פושע הוא זה שזכה בניצחון. מלכודת הכוללת קרן מוות הצליחה לאייד את גיבור העל והותירה את מטרו סיטי נתונה לחסדיו ואוצרותיה לידיו החמדניות. אך הניצחון הותיר את מגה מוח בבדידותו. נכון, יש לו סייד-קיק בדמותו של מיניון (דיוויד קרוס), מפלצת חייזרית שדומה לדג פיראנה ומתנייעת בתוך גוף מלאכותי, אבל מה יעשה ללא היריבות המרסנת, ומה עם כמיהתו לאהבתה של אשת חיקו של גיבור-העל המאויד?
מתוך הסרט. אז הוא לא מקורי בטירוף, אז מה?
הפיתרון הוא יצירת גיבור על חדש - ולייעוד זה נבחר האל סטיוארט שיהפוך ל"טייטאן" - גיבור על שיחליף את מטרו- מן. אך האל חושק גם הוא ברוקסי, ואופיו רחוק מהתכונות הנשגבות של קודמו בתפקיד. במקום גיבור על יש ארכי-פושע חדש, ומגה מוח מוצא עצמו בצד של הפלוס ביריבות חדשה זו.
הסרט מונע על ידי כמה רעיונות חביבים, ואפילו חיבה אמיתית למיתולוגיה הסופרמנית (ולא רק ניצול של מוטיבים מתוכה). הדמות של מגה מוח חביבה,
לעולם אינה מאיימת באמת. בהשוואה ל"גנוב על הירח" , סרט שעלה רק לפני חודשים ספורים על המסכים ועסק גם הוא בדמות "רעה" אך לא מאיימת שעוברת תהליך של שינוי יסודי, "מגה מוח" מציע יותר הומור רלוונטי למבוגרים.
גם אם הוא לא משתווה לשתיים מההפקות המוצלחות של דרימוורקס בשנים האחרונות - "קונג פו פנדה", ויותר מכך, "הדרקון הראשון שלי" - זהו עדיין סרט המסמן את המקום הטבעי של האולפן בעולם סרטי האנימציה הממוחשבת: מתחת לפיקסאר-דיסני. מקום לא רע להיות בו.
