דיון חוזר: "פגע וברח" תעלה ל-20 שנות מאסר
בתחילת השבוע יעלחו שוב לדיון הצעות להחמיר עם מפקירי פצועי תאונות דרכים. שר התחבורה תומך בהצעה להעלות את רף הענישה ל-20 שנה, ולמנוע אפשרות של עסקת טיעון בין הפרקליטות לנאשמים בעבירה
לקראת הכרעה: האם להחמיר עם נהגים המפקירים פצוע בזירת תאונה? ביום א' הקרוב תדון ועדת השרים לענייני חקיקה, בשתי הצעות חוק שעניינן החמרת הענישה לנהגים המעורבים בתאונות פגע וברח. הצעת החוק החשובה מהשתיים, שהוגשה על-ידי ח"כ משה מטלון, קובעת עונש מרבי חדש למי שיורשע בגרימת תאונה והפקרת פצוע: במקום שבע או תשע שנים כיום, יועלה רף הענישה ל-20 שנה.
- מגפת פגע וברח - האמת מאחורי ההיסטריה
שוטרים בוחנים את הרכב שפגע במיטל אהרונסון ז"ל (צילום: עופר עמרם)
כדאי להזכיר כי הצעתו של מטלון כבר הגיעה בעבר לוועדה, אך בדיון הקודם לא התקבלה החלטה. לאור כוונת הממשלה ליישם בקרוב רפורמה שתחמיר את ענישתם של עברייני תנועה, נראה כי סיכוייה של ההצעה לזכות באישור הממשלה גבוהים מבעבר.
על-פי הצעת החוק השניה, שהוגשה על-ידי ח"כ זאב בילסקי ונדחתה על-ידי הוועדה לפני כחודש, לעבירת הפקרת פצוע בזירת תאונה ייקבע עונש מינימום של שנה או שלוש שנים - בהתאם לנסיבות. כיום, אין לעבירה זו עונש מינימום. הצעת החוק גם קובעת איסור על הסדר טיעון עם מי שנאשם בהפקרת פצוע, כדי לאפשר לבית המשפט למצות עמו את הדין. ראוי לציין כי הדיון החוזר בוועדת השרים מגיע בעקבות ערר שהגיש שר התחבורה, ישראל כץ, שהביע תמיכה בהצעתו של בילסקי.
"אדם שהורג בכוונה תחילה"
הצעתו של ח"כ מטלון נידונה לראשונה בוועדת השרים - המייצגת את עמדת הממשלה - כחודש וחצי לאחר שנגזר דינם של שי סימון ושלום ימיני, שהורשעו בתאונה שבה נהרגה מיטל אהרונסון. בשיחה עם ynet לפני הדיון, אמר מטלון כי "מי שפוגע בהולך רגל ואינו מגיש עזרה או מזעיק כוחות הצלה, דינו זהה לאדם שהורג בכוונה תחילה, ולכן יש להחמיר את הענישה איתו".דברים דומים אומר ח"כ בילסקי, שמציין בדברי ההסבר המלווים את הצעת החוק שהגיש כי "התנהגותו של נהג שפגע באדם בתאונת דרכים ולא נשאר בזירה על-מנת להושיט לו סיוע, אלא נמלט מהמקום, היא התנהגות פסולה ובלתי מוסרית". לדבריו, "בשנים האחרונות הצליחו נהגים רבים לעורר את רחמי בית המשפט, ולזכות בעונשי מאסר הנמוכים משמעותית מהעונשים הקבועים בחוק".
שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, צבי גורפינקל, שגזר את עונשם של הפוגעים במיטל אהרונסון, כתב בהתייחסו לשי סימון כי "נהיגתו חסרת האחריות, שלמרות שהיה מודע כי מצבו הבריאותי אוסר עליו לשתות אלכוהול, שתה והיה תחת השפעת אלכוהול, נהג במהירות מופרזת, חצה רמזור אדום, ופגע בשתי הולכות רגל, מחייבת הטלת עונש חמור ומרתיע, ואם הוצגה בפני בית המשפט רמת ענישה נמוכה יחסית, נראה כי הגיעה השעה להעלות את רף הענישה ולהחמירו".
"מעשה אנטי-חברתי ואנטי-מוסרי"
למרות תמיכה ציבורית בהחמרת הענישה של המעורבים בתאונות פגע וברח, יש מי שחושבים שאין לשנות את הרף הקיים. עו"ד שי גלעד, יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין, הסביר בעבר ל-ynet כי "העונשים הקבועים בחוק חמורים דיים ויש בהם הרתעה לשמה - ואף גמול הולם לעבירה שבוצעה. עבירות הפקרה חמורות זכו עד כה ליחס מחמיר מצד בתי המשפט, שהטילו עונשים חמורים גם במסגרת הקיימת".אחד הטיעונים העיקריים נגד החמרת הענישה, הוא היותם של חלק מהמעורבים בתאונות אזרחים נורמטיביים: נהגים ללא עבר פלילי או תעבורתי, שעקב טעות אנוש וללא כוונה תחילה גרמו לתאונה קטלנית. בפסק דין שפרסם ב-2004 בית המשפט העליון, כתב השופט אליעזר ריבלין כי "לעתים, חוסר תשומת-לב או התרשלות רגעית עלולים להסתיים באסון. במקרים כאלו, אף כי יש בהם כדי לבסס הרשעה בעבירה של גרם מוות ברשלנות, עשוי בית המשפט, בנסיבות חריגות, להימנע מהטלת עונש של מאסר בפועל, ולהסתפק בפסילת רישיון לזמן ארוך ומאסר לריצוי בעבודות שירות".
אולם, לא כל השופטים שותפים לדעה זו. שופט העליון בדימוס מישאל חשין, שבנו שניאור נהרג ביוני האחרון בתאונת פגע וברח, כתב בפסק דין שפורסם ב-2002 כי "העבירה של הפקרה אחרי פגיעה... עבירה קשה ומכוערת היא. כולנו ידענו מה נזק יכול שייגרם לאדם בתאונת מכוניות... והנה מוצאים אנו את הנוהג ברכב שהיה מעורב בתאונה נס על נפשו, ומותיר את הנפגע מאחוריו מתפתל בייסוריו ואין מושיע. מעשהו זה של הנוהג הבורח פוגע בשורשי הסולידאריות החברתית והאישית המינימאלית לקיומה של חברה תקינה. בריחתו של הנהג מן המקום היא מעשה אנטי-חברתי ואנטי-מוסרי מובהק, וראוי הוא כי ייענש בכל חומר הדין".
לפנייה לכתב/ת 
