הראש היהודי ממציא לנו קומדיות
מהו הומור יהודי ומי יכול לאמץ אותו לעצמו? ברוח "ספר הבדיחה והחידוד", יצא מועדון הסרט המופרע לגלות מחדש את סוד הקסם הקולנועי של וודי אלן, מל ברוקס, סשה בארון כהן ו"טוביה החולב"
אלן במערכון טלוויזיוני מ-1965
כדי להתחיל מחקר חשוב שכזה צריך תחילה להתיישב ליד שולחן עץ עתיק, להדליק עששית ואז לגשת למקורות. ולא, אני לא מדבר על התנ"ך, אלא על "ספר הבדיחה והחידוד", שנחשב הניסיון הראשון להגדיר הומור יהודי.
בדיחות הברית
בהקדמה לספר הבדיחות הזה, שהודפס בפעם הראשונה בשנת 1922, כותב הסופר-בדחן אלתר דרויאנוב שהומור יהודי "עוסק בהיבט זה או אחר של חיי היהודים, דמויות יהודיות, אסוציאציות תרבותיות הסטוריות. כדי להבין אותו אתם צריכים להכיר את היהדות".
רוצים דוגמה? ברור שכן. אז הנה לכם: מל ברוקס מתוך "ההיסטוריה המטורפת של העולם – חלק 1", בבדיחה המטופשת שלו על משה רבנו, בדיחה שמסבירה אחת ולתמיד מדוע יש רק עשר דיברות.
ברוקס ב"עשרת הדיברות"
אז למי מותר לספר בדיחות על יהודים? "ספר הבדיחה והחידוד" מסביר את זה במפורש, ככתוב: "את ההומור היהודי יכול לספר רק יהודי. מישהו אחר שיספר את הבדיחות האלה עלול להיחשב לאנטישמי".
רוצים עוד דוגמה? - בטח שרוצים. טוב. מאותו הסרט, המחזמר של ברוקס על האינקוויזיציה הספרדית. חשבו מה היה קורה אם מישהו לא יהודי היה כותב-מביים-מלחין ושר את הקטע הזה, שמשבח המרת דתם של יהודים בכל דרך אפשרית, לרבות קשירת רבנים למכונת מזל ענקית והשלכתם לבריכה מלאה בחורות.
טוב להיות יהודי מומר?
מעז יצא מתוק
בעודנו מתפלפלים לנו בכתובים, אנו נתקלים בהגדרה הזו: "ההומור היהודי צומח ממצוקות קיומיות. גלותי, לועג לכולם, עניים עשירים ואפילו לועג לאלוהים ומותח ביקורת על האמונה והדת. אבל הוא לא כופר. הוא צומח מהמסורת".
בשנת 1894 יצא הסופר היהודי שלום עליכם מביתו כדי לקנות חלב. בדרכו פגש חלבן בשם טוביה, שעבר ברחוב עם סוס ועגלה. בזמן ששקל טוביה חלב וחמאה עבור הלקוח המכובד,
התפתחה שיחה בין השניים. שלום עליכם היה מרותק לסיפור חייו של טוביה וכשחזר לביתו כתב סיפור בשם "מעשה נסים" שמבוסס על מה ששמע.
זהו הראשון מבין סיפורי "טוביה החולב", ששנים רבות לאחר מכן הפכו למחזמר ולסרט הוליוודי מיתולוגי "כנר על הגג" (1970) בכיכובו של חיים טופול שלנו. הסרט מספר את סיפורה של יהדות אוקראינה, בהקפידו על חוקי ההומור היהודי. הסרט כל כך הצליח שכשהוקרן לראשונה בטלוויזיה האמריקנית צפו בו 40 מיליון איש.
אחת הסיטואציות הקומיות הנפלאות בסרט היא כשטוביה העני מוזמן לביתו של השוחט העשיר, אשר רוצה להתחתן עם בת החולב. אולם טוביה חושב שהשוחט מעוניין בפרה לשחיטה. התוצאה כאן לפניכם (ומי שחסר סבלנות, שיריץ ל-1:15)
לא בוכים על חלב שנשפך
ככה אנחנו נראים
ולגבי התחומים בהם נוגע ההומור היהודי, יש הרבה כאלה, כפי שמפרט דרויאנוב: "עיסוק במעמדות, בין אדם לאלוהים, בין עשיר לעני, בין גוי ליהודי".יהודי אחד שכבש את העולם בהומור המופרע שלו הוא סשה בארון כהן, המוכר לנו כ"בוראט". כהן נולד בלונדון אולם בילה כמה שנים בישראל ומדבר עברית שוטפת. בוראט הוא טיפוס פשוט מקזחסטן, מלא בדעות קדומות על יהודים. הוא בטוח שיהודים הם חיות מרושעות בעלות טפרים וקרניים שלובשות צורת אדם רק כשהן רוצות. ובכן, מה קורה כשבוראט פוגש, בפעם הראשונה, יהודי?
בוראט מתראיין אצל מאט זלר
אחת מקומדיות הפולחן שהזכרנו פה בעבר היא "סודי ביותר" (1984). יוצריה, האחים צוקר וג'ים אברהמס הם יהודים כשרים שהגיעו מבית דובר יידיש. הסרט מספר על בריחה נועזת ממזרח גרמניה. אולם כיוון שהצוקרים לא ממש ידעו גרמנית הם החליטו לתת לגרמנים בסרט לדבר יידיש שמורכבת מאוצר המילים הדל שלהם, שכלל בעיקר מקללות עסיסיות ששמעו מאימם.
באחת ההקרנות של "סודי ביותר" במסגרת "מועדון הסרט המופרע", היתה חבורת נשים מבוגרות שנקרעו מצחוק בקטע לא כל כך מצחיק של הסרט. שאלתי מה פשר העניין, מסתבר שהן הבינו מה אומרים הגרמנים. כשבמסעדה מישהו הודה למלצר הוא בעצם מציע לו : "לך דפוק את הראש בקיר".
אמם של הצוקרים, אגב, הוזמנה לשבת בין הסועדים באותה סצנה, כדי לבדוק שהקללות נהגות כהלכה. אנו גאים להגיש לכם את המנון מזרח גרמניה. הגרמנית היא ג'יבריש והלחן הוא המנון בית הספר בו למדו האחים צוקר, ודי לקרוא את הטוקבקים הזועמים כדי להבין שגרמנית לא ממש תמצאו שם.
במזרח גרמניה מדברים יידיש. כך ב"סודי ביותר"
הקמת מדינת ישראל שיבשה קצת את העניין הזה של הומור יהודי. לעם שיש לו מדינה משלו וצבא משלו כבר קשה לספר בדיחות על היותו מסכן ונרדף, אבל מצאנו פתרון: אל תספרו בדיחה על יהודים, ספרו את אותן בדיחות - על פולנים.
כמובן שזה קצה קצהו של הקומדיות של היוצרים היהודים, שמהווים אחוז גדול מהתעשייה ההוליוודית, ויש גם את אלו שלא החליטו עדיין אם הם יהודים או לא. גראוצ'ו מרקס למשל סיפר שראה פעם בריכה עם שלט "הכניסה ליהודים אסורה", אז הוא שאל "אם אני חצי יהודי, מותר לי להכנס עד הברכיים".
הכהן הגדול של ההומור היהודי
וודי אלן בכל אופן הוא יהודי כשר - חתן המועדון, התמחה בהכנסת הומור יהודי ונונסנסי לסרטיו במקומות הכי לא צפויים. אחת הסצנות מסרט מדע הבדיוני "ישנוני" שיצר כוללת בתוכה רובוט יהודי, שמשמש כחייט קשקשן.
רובוט יהודי כשר למהדרין
המפגש הקרוב של מועדון "הסרט המופרע" יעסוק בהומור יהודי ובתולדות וודי אלן והסרט שיוקרן הוא "ימי הרדיו", שמבוסס על זיכרונות ילדותו של אלן כילד יהודי בניו יורק שלפני ימי הטלוויזיה. מובטח שהסרט יכיל בתוכו את הרכיבים הדרושים להכנת קומדיה וודי-אלנית, שזורה בהומור יהודי שעונה על חוקי "ספר הבדיחה והחידוד". הכניסה למפגש, אגב, פתוחה לחברי כל הדתות.
אלון גור אריה הוא במאי ותסריטאי "המוסד הסגור" ומנחה אירועי "מועדון הסרט המופרע". ביום חמישי, 9 בדצמבר, יוקדש האירוע בסינמטק ירושלים לוודי אלן ולהומור יהודי ובסיומו תוקרן הקומדיה "ימי הרדיו". האירוע יגיע לסינמטק תל אביב ביום שבת, 25 בדצמבר.
האירוע יערך בסינמטק שדרות ביום ראשון, 19 בדצמבר עם הסרט "קח את הכסף וברח". בסינמטק ראש פינה יתקיים מפגש "ממציאי הקומדיה" ביום רביעי, 22 בדצמבר ובסיומו תוקרן הקומדיה "חמים וטעים". בסינמטק חיפה יערך ערב שיוקדש לרובין ויליאמס עם הקרנת הסרט "אלאדין" ביום חמישי, 23 בדצמבר. הקרנת הקומדיה הישראלית "המוסד הסגור" תיערך ביום שישי, 10.12 ותלווה במופע במה של חבורת "היפופוטם".
לפנייה לכתב/ת 
