"אמא, תקני לי" - חנוכה כהזדמנות לחינוך פיננסי

חנוכה הגיע וההורה הישראלי מתחיל להזיע. עוד סיבוב מיותר בקניון, במהלכו ייאלצו ההורים להיפרד מכמה מעות. פסטיגלים והצגות במחירים מחוררי כיס, על חשבון העו"ש המשפחתי. ואם לא די בכך, המנהג המסורתי של נתינת "דמי חנוכה", עוד הרפתקאה כלכלית חפוזה אך הכרחית, שתגיעה לסיומה המהיר מול מדפי הצעצועים בחנות הקרובה.

מי בכלל מסוגל לדבר על מסר פיננסי-ערכי בתוך הילולת הצריכה הזאת. איך אפשר להשמיע תובנה מחכימה בדבר הצורך ללמד את הקטנים חיסכון מהו, מול השלל המפתה בחניות.

יוסי אש, יו"ר איגוד היועצים לכלכלת המשפחה בישראל וסב גאה, סבור שדווקא אפשר. לדידו, חנוכה הוא ה-זמן, ללמד את הילד דבר או שניים על כספים.

פתרון לבעיות זוגיות בעתיד

אין ספק, במשפחות רבות בישראל כסף עדיין נחשב לנושא שלא מדברים עליו עם ילדים. גם הורים שהפנימו שצריך "לדבר על זה", לא סגורים על הדרך הנכונה לעשות את הצעד וחוששים להפוך את השיח בנושא להרצאה מרדימה נוסח מבוא לכלכלה. או גרוע מכך, פתח לזירת מאבקים חדשה מול הילד.

אולם דיבור "נכון" ומערכת יחסים בריאה עם המצלצלים תמנע מהצאצא להפוך בעתיד למבוגר בעל אוברדרפט כרוני, ואפילו תסייע לו להימנע מסיום מערכת יחסים עם בת זוגו העתידית על ספת היועץ לתכנון כלכלי.

"ילד שרגיל לדבר מהבית על כסף, יידע בעתיד לדבר על כך גם עם בת זוגו", מסביר אש. "הוא ילמד איך מחליטים החלטות כלכליות בצורה נכונה ומתחשבת, כי זה מודל שהוא ראה ומכיר מההורים ואין ספק שהדבר יסייע לחיי המשפחה העתידיים שלו להיות נינוחים הרבה יותר. אי הסכמה על כסף ובעיות בתכנון כלכלי הם גורם מספר אחת לגירושים". לדבריו,  72% מהזוגות שפירקו את החבילה, עשו זאת בין היתר, בגלל חילוקי דעות פיננסים.

אש, אשר יזם את תוכנית "כספית" לחינוך פיננסי לילדים, מעיד כי הנושא מרתק את הקטנים. "זה מסביבם והם לומדים דרך הכסף לא מעט נושאים ערכיים חשובים, כמו אחריות חברתית וקבלת החלטות", הוא אומר. "לכן דמי חנוכה זה מנהג יפה. וכן, דווקא כסף ולא מתנות. צריך ליצור הזדמנויות לשיחה עם הילדים על כסף והנה כאן, יש לנו אחת מהמוכן".

גם פרופסור פנינה קליין, ראש המגמה להתפתחות הילד באוניברסיטת בר אילן, טוענת שחלפו הימים בהם לא דיברו עם ילדים על כסף. "זה חלק מהעולם בו הם חיים", היא טוענת. "לכן אי אפשר להתעלם ולא לגעת בזה, רק צריך לעשות את זה חכם, מותאם לילד, לגיל ולערכים עליהם מחנכת המשפחה".

הגיל שאפשר להתחיל

לדברי קליין, כבר מגיל שלוש-ארבע, ניתן לתת לילד סכומי כסף קטנים וללמד אותו בעזרתם לווסת את התנהגותו. זה הזמן להגיד לו משפטים בנוסח "חכה, לא נקנה ישר, אולי בחנות השנייה יהיה משהו שתרצה יותר? אולי נשאל את אחיך מה הוא חושב שכדאי לקנות?"

להדגיש את "היחד" ושיתוף הפעולה וכל הזמן להיות שם כמבוגר, כמתווך, באופן שיאפשר לילד למצות עד תום את החוויה.  יש לזכור שהכסף הוא רק אמצעי לעוד דיאלוג חשוב בין ההורה לילד. השהות עם ההורה, היחס שלו, הם למעשה הגמול האמיתי.

יוסי אש בוחר להפוך את מתן הכסף לשיעורים בסיסים בחשבון ומציע דוגמאות: "אפשר לספור ביחד כמה כסף יש. ללכת איתו לסופר ולהסב את תשומת לבו למחירים. לשתף את הילד בשיקולים שלנו, כמו יקר מול זול. לערוך לו הכירות עם שטרות הכסף והמטבעות. אפשר גם להפוך את הכסף למעין אנציקלופדיה ודרכו ללמד את הילד על אישים חשובים, ארצות שונות, ועוד פרטים מעניינים שמסתתרים במטבע או בשטר".

לדבריו, בגיל ארבע-חמש אפשר גם לתת לו כסף קטן מדי פעם שישמור בקופסת חיסכון, כאשר שהמטרה היחידה היא ליצור שיחה בנושא. אש לא ממליץ להשתמש בכסף כאמצעי לעידוד הילד על התנהגות טובה או הצלחה. לטענתו, בטווח הארוך תפקודו של ילד שהתרגל לקבל גמול כספי ולא רגשי תמורת מאמץ והשתדלות, ייפגע. רצוי להשאיר את "זריקות המוטיבציה" ההוריות, במסגרת החיבוק ונשיקה, הוא מסכם.

מידי פעם, ביוזמת הילד או ההורה, ניתן להוציא את הכסף מקופת החיסכון לטובת קניית צעצוע שהילד רוצה. אפשר לנצל את "המעמד" לטובת סקר מחירים בחניות השונות. אש מציע לקחת את הילד במתכוון לחנות יקרה יותר ולאחריה לחנות זולה, כדי להראות לו איך אותו מוצר נמכר במחירים שונים. כך גם, אם בקופה יש 30 שקל והילד רוצה משחק ב-40 שקל, בשום אופן לא להשלים עבורו את החסר. אלא להרגיל אותו לעבוד לפי "המזומן שבקופה".

"אפשר לשוחח על מה הוא רוצה לרכוש ולהעלות נקודות בעד ונגד", אומר אש. "אך הבחירה בסופו של דבר היא של הילד בלבד. גם אם היא לא לרוחנו. זו הדרך שלנו לחזק בילד את תחושת המסוגלות והעצמאות. הכסף שניתן לו הוא שלו, ורק שלו".

להקנות הרגלי חיסכון

איך מרגילים ילד, לשים קצת בצד ולא "לפוצץ" את כל הקופה בהזדמנות הראשונה? ליוסי יש כמה טריקים בשרוול. כדי ללמד את הבזבזן הקטן חיסכון מהו. הוא מציג בפני הילד "דילים". לדוגמא, "יש לך 30 שקל, אבל אם תבזבז רק 25 שקל. אז בקנייה הבאה תקבל עוד חמישה שקלים מאיתנו כתוספת, בזכות החיסכון".

קליין מוסיפה ומציינת כי בגיל הרך, אין טעם לדבר במושגים של חיסכון בבנק. "בשלב ההתפתחותי הזה, החשיבה היא מעשית ומוחשית", היא אומרת. "הבנק, זה משהו ערטילאי והכסף הופך לאלמנט שלילד אין גישה אליו. החיסכון עבור הילד וגם עבורנו הוא האמצעי ולא המטרה. אם הילד רוצה צעצוע יקר, אנחנו נראה לו איך באמצעות חיסכון הוא יכול להגיע לזה. להראות לו כמה כסף יש לו וכמה הוא צריך להוסיף. לדבר על כדאיות, על סדר עדיפויות והצבת מטרות בחיים".

אצל ילדים גדולים יותר בני 9 ו-10, אפשר לעבור לדמי כיס, תלוי באופי של הילד ובמידת הבגרות שלו. "דמי כיס הם בעצם המשכורת הראשונה שהילד מקבל", מדגיש אש. "זה מגיע בסכום קבוע, בזמן קבוע והשליטה בכסף היא של הילד בלבד". חלק מההוצאות של הקטן יכולים להגיע מדמי הכיס. כלומר, שחטיף או מסטיק מהקיוסק יהיו "על חשבונו". בהמשך, בגיל מבוגר יותר, כשהסכומים גדלים אפשר שגם הוצאות משמעותיות יותר, כמו ביגוד, יהיו מהכסף הזה.

גם כאן עיקרון החיסכון פשוט - כדאיות. מה שמפתה אותנו לחסוך יעבוד גם על הקטן. אפשר להציע דיל של הכפלת הכסף שבקופה בסוף החודש. או בונוס אם יישאר אחרי תקופה לפחות סכום מסוים שקבענו מראש.

כל המושגים מעולם המבוגרים של שליטה בהוצאות וההכנסות ותכנון כלכלי, באים לביטוי גם אצל הילדים, וצריך לעזור לילד לעשות את זה כמו שצריך. "זהו הצעד הראשון בדרך לניתוק הילד מהתלות בארנקו של ההורה, אומר אש. "כדי שבבוא היום יוכל להפוך למבוגר עצמאי פיננסית בעל יכולת לכלכל את הוצאותיו בתבונה".

לכן אש ממליץ להקפיד "לשמור מרחק" ולא להתערב ולקבוע לאן הולך הכסף. אסור שהנושא יהפוך למאבקי שליטה בין ההורה לילד. ובטח לא "להעניש" את הילד באמצעות מניעת דמי כיס או לצ'פר אותו באמצעותם. צריך לעמוד מהצד ולנצל את מה שקורה כדי לחנך את הילד. ובמקרה של בולמוס צרכני, יש להגיד בנימוס לבזבזן הקטן: "הוצאת על משחק מחשב, אז עכשיו לא נשאר לך לטובת הקלפים שאתה רוצה. זה יצטרך לחכות עד שתאסוף מחדש מספיק כסף".