נזק דיפלומטי
חשיפת מסמכיה המסווגים של מחלקת המדינה השבוע גרמה לנזק דיפלומטי כלל-עולמי ביחסי ארצות הברית עם בנות בריתה
ג'וליאן אסאנג', מייסד אתר "וויקיליקס", שחשף השבוע רבע מיליון מסמכים של משרד החוץ האמריקאי, מסתתר מפני שלטונות החוק לאחר שהאף.בי.איי קבע שהוא מבוקש בעקבות תלונה שהוגשה נגדו בשבדיה על אונס שתי נשים. עובדה זו לא הפריעה לו לשגר ממקום מחבואו כמה הודעות לתקשורת.
באחת מהן, שהובאה על ידי עיתונאי מקורב לו, נאמר כי הגל הבא של הפרסומים יכלול מברקים שהגיעו מישראל. לא ברור אם הכוונה הייתה כי יחשוף מברקים של משרד החוץ הישראלי או של משרד ראש הממשלה או שניהם, אבל על פי המידע שנמסר יהיה זה חומר מביך.
לא קשה לנחש כי מברקים מסוג זה יכילו הערכות מצב על הנשיא אובאמה ומנהיגותו הפשרנית מדי בעיני קובעי המדיניות בישראל. לא יהיה זה מפתיע אם יהיו אלה מברקים שיכילו הערכות כי אובאמה נאיבי, חלש ופרו ערבי. כמו במברקים שנחשפו השבוע ולא הכילו דבר שהיה בבחינת הלא צפוי, כך יש להניח כי אם יחשפו מברקים מישראל הם יכילו את סך כל הדברים שאומרים חברי הקבינט הישראלי על מנהיגים בעולם בהזדמנויות כאלה או אחרות.
במברקים שנחשפו עד כה לא היה אף לא פרט מעניין אחד, שלא היה ידוע על תהליך השלום במזרח התיכון. אין שום חידוש בעובדה שהנשיא אסד רוצה בתהליך שלום עם ישראל במקביל לתהליך בין ישראל והפלשתינאים ואין כל חידוש בעובדה כי מנקודת ראותו של אסד לא יהיה שלום בלי שישראל תיפרד מרמת הגולן. אין גם כל חידוש בעובדה כי ראש הממשלה נתניהו אמר לנציגים אמריקאים כי יהיה מוכן להחלפת שטחים עם הפלשתינים כאשר יחתם הסכם. הרי הוא עצמו עמד מול מזכירת המדינה היאלרי קלינטון כאשר זו קראה את הודעת סיכום הפגישה בין שניהם לפני חודש בניו-יורק. באותה הזדמנות אמרה קלינטון כי השאיפה היא להגיע להקמת מדינה פלשתינית על בסיס גבולות 67' עם חילופי שטחים מוסכמים. נתניהו היה שם והנהן בראשו. הרי נוסח ההודעה היה מקובל על שניהם.
צריך היה להתבונן היטב בפניה של מזכירת המדינה הילארי קלינטון כאשר יצאה השבוע לתקשורת כדי להגיב לראשונה על הדלפת הענק של וויקיליקס. יותר מאשר זעם וכעס, ניתן היה לראות בפניה את ההבעה של מי שביצים סרוחות הוטחו בה והיא מנסה בחוסר הצלחה לנגב את הנוזלים. יותר מכל אחד אחר במימשל היא יצאה "האישה הרעה" בסיפור: היא הורתה לעובדיה לבדוק האם נשיאת ארגנטינה, כריסטינה קושניר, נוטלת כדורי הרגעה; היא ביקשה מהכפופים לה, במברק בחתימתה, לבדוק איך מתמודדת הגברת מבואנוס איירס עם התפרצויות הזעם שלה, עם התקפי החרדה ועם הדיכאון; היא זו שנתנה להבין כי מדובר בשליטה מעורערת נפשית. קלינטון הפעילה את המנגנון האדיר העומד לרשותה כדי לבחון איך השפיע מותו של בעלה של הנשיאה, ארנסטו קושניר, שהיה נשיא ארגנטינה לפניה, על תפקודה של הנשיאה הארגנטינאית, והאם היא נוהגת לרדות בעובדיה ולשגע אותם במשרדה.
אחד המברקים חשף כי קלינטון גם הורתה לדיפלומטים אמריקאים "לרגל" אחרי עובדים בכירים באו"ם ולהשיג את פרטי כרטיס האשראי שלהם, את מספרי כרטיס הנוסע המתמיד שלהם וגם להשיג דגימות די.אן.איי ונתונים ביומטרים על צמרת האו"ם, כולל על מזכ"ל האירגון בעצמו, באן קי מון.
כאשר כל המידע הזה היה פרוש בעיתונים ובאתרי האינטרנט ברחבי העולם, לא היה לקלינטון הרבה לומר להגנתה, היא חזרה על המסרים שהוכנו לה מראש: ארצות הברית עושה את עבודתה וכך גם הדיפלומטים שלה. אבל שפת הגוף הייתה קשה. רק לרגע אחד, במהלך מסיבת העיתונאים הקודרת, היא העלתה חיוך על פניה. היה זה כאשר סיפרה כי צלצלה לעמיתיה, שרי החוץ ברחבי העולם, כדי לעדכן אותם על הפרסומים הצפויים ואחד מהם אמר לה בבדיחות: "אל תתרגשי יותר מדי. את צריכה לראות מה אומרים אצלנו עליך...".
אבל זה לא היה מצחיק. במשך שבוע שלם התגלתה המעצמה האמריקאית במערומיה: היא לא הצליחה לשמור על סודותיה, היא הפקירה את האמון שנתנו בה מנהיגים ברחבי העולם כאשר הפקידו בידי נציגיה את סודותיהם, מחשבותיהם ותוכניותיהם. אמנם המידע לא הכיל פרטים אופרטיבים, אבל מעמדם של הדיפלומטים ברחבי העולם ספג מהלומה כואבת.
הדלפת הענק של וויקיליקס הוכיחה כי העולם הפך להיות שקוף, ברגע שמילה נכתבת היא הופכת נחלת הכלל. בתחילת השנה הגיע הגל הראשון של הדלפות הענק של וויקיליקס. אז נחשפו עשרות אלפי מברקים צבאיים שחשפו את האופן הכושל בו מתנהל הצבא האמריקאי באפגניסטן. גם אחרי הדלפה זו הבטיחו כל דוברי המימשל כי יעשו כל שניתן כדי להדק את אבטחת המידע. זה כמובן לא עזר. לא חלפו חודשים ספורים והגיע הגל הנוכחי עם הדלפה גדולה פי כמה.
בעבר, כאשר נשיא או שר חוץ אמריקאי היו משמיעים הצהרה, קוראים לשינוי כיוון או מביעים התנגדות היה העולם עוצר מלכת. אבל ספק אם יראת הכבוד הזו, לה זכתה ארצות הברית בעולם עד כה, תימשך לאחר חשיפת המסמכים הפנימיים. ג'וליאן אסאנג' – מושמץ ככל שיהיה באמריקה – גרם לה השבוע להבין פעם נוספת כי יש מגבלות לכח.
המסמכים מספקים הצצה די נדירה לסלנג הדיפלומטי האמריקאי ולרמת העיסוק של דיפלומטים אמריקאים ברחבי העולם. הרושם המתקבל הוא שהם מעבירים לוושינגטון הערכות המבוססות על שיחות אקראיות עם מעצבי דעת קהל במדינות בהן הם משרתים או על קריאה מעמיקה של מידע גלוי, כולל עיתונים. הנזק המרכזי שנגרם לדיפלומטיה האמריקאית טמון בעובדה כי עתה יהססו פקידי ממשלות זרות להפגש עמם ולדבר בחופשיות. יש להניח כי מלך סעודיה יצא מכליו כאשר נחשף כי אמר לפקידים אמריקאים כי הוא בעד מתקפה צבאית על איראן כדי "לרוצץ את ראש הנחש". יש להניח כי ניקולא סרקוזי לא התמוגג כאשר דיפלומטים אמריקאים כינו אותו "מלך עירום" וקנצלרית גרמניה ודאי קיללה את כל האמריקאים כאשר גילתה כי חושבים עליה שהיא "משעממת ולא יצירתית ומתקשה לקבל החלטות". אבל יש להניח כי אם היו נחשפים המברקים של משרד החוץ הגרמני או הצרפתי היה הנשיא אובאמה מגיב באותו אופן כאשר היה רואה שמכנים אותו, למשל, נאיבי, מנהיג חלש, מתרפס לעולם המוסלמי ועוד כהנה וכהנה ביטויים שמצאו לעצמם אחיזה בעולם הדיפלומטי מאז שנבחר.
"המדינות בעולם נמצאות איתנו בקשרי שותפות כי הן זקוקות לנו, ולכן אני לא מאמין שקשרינו עם העולם ישתבשו בשל ההדלפה", אמר השבוע שר ההגנה האמריקאי, רוברט גייטס. "מברקים כאלה נכתבים במשך שנים, אפילו עשרות שנים. בהדלפות האלה לא היה כל מידע סודי שיכול לגרום נזק למדיניות החוץ האמריקאית".
בהתמודדות עם הביקורת והתקשורת עמדה קלינטון לבדה. הנשיא אובאמה הרחיק עצמו מהסיפור השערורייתי ולא התייחס אף לא פעם אחת לפרשת ההדלפות. אם אזלת היד הדיפלומטית של ארצות הברית בשמירה על המידע הרגיש שלה מהווה סימן נוסף לשקיעתה של האימפריה, הרי שהנשיא לא רצה להיות שם והותיר את קלינטון לבדה לתקן את הדרוש תיקון ולהגיב על הנדרש. רק לרגע אחד השבוע נחלץ הבית הלבן לעזרתה. לא הנשיא עצמו, אלא דוברו, רוברט גיבס, הדף את הקריאות של מייסד וויקיליקס, ג'וליאן אסאנג', שיצא בקריאה להילארי קלינטון להתפטר משום שהורתה לרגל אחרי אנשי האו"ם. "זוהי קריאה מגוכחת ואבסורדית", אמר גיבס. "אני לא מבין למה בכלל איכפת לנו מה דעתו של בחור עם אתר אינטרנט אחד".
הרגישה כמו הוטחו בה ביצים סרוחות. הילארי קלינטון
צילום: AP
מומלצים
