חמיצר מאשים: "המחדל לא נמנע - בגלל כסף"
הטייס לשעבר ומחבר החידונים, דן חמיצר, מתפלל לשלום ביתו שבעין הוד. בראיון מביתם של קרובי משפחה הוא מאשים את המדינה בהזנחה של מערך ההתרעה וכיבוי השריפות. "לכולם היה ברור שהשריפות יימשכו כל עוד לא יהיו הרוגים. ב-1998 חיל האוויר הציל את עין הוד אך מאז הוא נטש את המטרה"
בין האלפים שפונו מבתיהם ביממה האחרונה, היו גם אזרחים שלא הופתעו כלל מהאסון ביערות הכרמל. הטייס לשעבר ומחבר החידונים, דן חמיצר, תושב עין הוד, נאלץ לעזוב אתמול את ביתו. בראיון ל-ynet, מביתם של קרובי משפחה, הוא מספר על התחושות הקשות. "ברגע זה האש נמצאת במרחק 300 מטר מהיישוב. אני וכל שכניי השקענו את כל מאמצינו, מרצנו ומשאבנו להקמת בית החלומות שלנו שנמצא כרגע בסכנת השמדה. אנו עומדים כעת, חסרי אונים, עם הידיעה שביתנו יכול להישרף בכל רגע".
לעדכונים האחרונים ב-ynet - צפו בעמוד המיוחד
- מלון יערות הכרמל בסכנה: "האש עטפה אותנו"
- חשד: המציתים תופסים טרמפ על השריפה
- "מזל טוב, אוהבים". התיעוד האחרון של הצוערים
- רוצים לסייע למפונים? היכנסו לפורום המיוחד
- ואלה שמות - סיפורי ההרוגים באסון בכרמל
חמיצר סיפר על הדאגה לשלום הבית, על הקושי בפרידה ועל תחושת הארעיות, אך על הפתעה ותדהמה נוכח ממדי האסון לא דיבר תושב עין הוד. לדבריו, הוא ותושבים נוספים של ישובי הכרמל מתריעים כבר שנים מפני טרגדיה מהסוג שאנו רואים כעת. "מעבר לבעיה האישית של תחושת הפליטות והטרגדיה שחוזרת על עצמה כל הזמן, יש לכל תושב בכרמל תחושה של אדם היושב על חבית נפט ויודע שזה רק עניין של זמן עד שיגיע הפיצוץ. התושבים באזור הזה יודעים כבר כל כך הרבה שנים שיום אחד ביתם יבער שזה מייאש".
חמיצר תיאר כרוניקה של אסון ידוע מראש. "העצוב ביותר בסיפור הוא שלכולם היה ברור שהדרמה של שריפת חלקיה הגדולים של מדינת ישראל תימשך כל עוד לא יהיו הרוגים. זה הסיפור הישראלי: עד שלא נהרגו אנשים ברכבת - לא שמו מחסומים כמו שצריך. עד שלא נהרגו אנשים בשריפה - לא עשו כלום".
"לפני 20 שנה ואף יותר ניסיתי לעניין את האמונים על נושאים אלו במטוסי כיבוי ואמצעים חדישים למניעת אסונות מסוג זה. השאיפה הייתה שבעקבות השריפה בכרמל בסוף שנות ה-80 תוקם טייסת שתוכל להגן מפני מקרים כאלו בעתיד. השתלשלות העניינים מאז היא סיפור פתטי וטפשי שנובע מחוסר רצון להתעמת עם הכתובת שהייתה על הקיר שנים רבות".
במשטרה הודיעו כבר שיחקרו את האפשרות שהשריפה הוצתה בזדון, אך לדברי תושב הכרמל, אחרי תקופת יובש כה ארוכה האזור נהיה נפיץ ולא דרושה פעילות זדונית או רשלנות גדולה כדי לגרום לשריפה כזו. "העשן היתמר מהר מאוד ולכן היה צריך להשתלט על האש הרבה יותר מהר".
"דיווחתי, אבל ידעתי שלא יגיעו"
בשעות הראשונות לשריפה, עמד חמיצר על גבעה בכרמל וצפה בלהבות. לדבריו, הוא מיהר להודיע לרשויות על שריפה, על אף שהיה ברור לו כי ערנותו היא לשווא. "עוד אתמול, מעט לאחר השעה 11 בבוקר, כשאני עומד על גבעה ומודיע לרשויות שיש שריפה בעוספיא, היה ידוע לי שאין שום סיכוי שיגיעו כוחות מוקדם יותר משלוש שעות
וחצי לאחר מכן. עד שאין טפסר בכיר וקצין משטרה בכיר אסור להפעיל שום כלי טייס. במדינת ישראל אסור להזעיק מטוסים, אם בכלל יש, ללא אישורים. עד שמגיע מטוס, אם בכלל מגיע, נשרף כל הכרמל. זה מצב שיכול לתפוס אותנו גם במלחמה או בכל מצב חירום לא רק בשריפה הנוראית הזו".
חמיצר מונה סיבה אחת מרכזית למחדל - כסף. "יש מחדלים נוספים אך מה שמאפיין את המחדל הזה הוא שהוא לא נמנע רק בגלל הכסף. יש אפשרות להעמיד כוננות שרפות של חברות שיודעות להעמיד את הטייסים בכוננות בימים של רוח מזרחית קשה בשטחים המיועדים לכוננות במגידו. מדינת ישראל לא הייתה מוכנה לשים 10-20 מיליון שקל לשנה בשביל הכוננות הזו. בגלל זה נוהל ההקפצה ארוך מאוד, טייסים צריכים להגיע מביתם, ציוד צריך להיבדק ויש להעמיסו על המטוסים. במדינת ישראל של היום, גם אם היו לנו כלי טייס מתאימים, זה לא היה עוזר".
הפתרון, לדברי חמיצר, מצוי בהקצאת משאבים להגברת הפיקוח והכוננות בימים בשנה שבהם יודעים שהצתה מקומית יכולה להפוך לדלקה גדולה. "על כל גברת בג'נין יש מזל"ט היום אז מדוע אין מזל"ט על מקומות מועדים להצתות ב-25 ימי רוח מזרחית בשנה? ישנן הרבה מאוד הצתות כל שנה ואם היה מזל"ט באוויר שיכול היה לעזור בזיהוי המציתים או להתריע בזמן זה היה מרתיע וממזער נזקים. בשנות ה-50 היו מגדלי תצפית של קק"ל וכיום גם הם עומדים נטושים. אז לא הייתה טכנולוגיה אך הייתה מודעות, אנו צועדים אחורה במקום להתקדם. מזל"ט עולה כסף, והקצאת תקציב לצרכים אלו לא נמצאים אפילו בתחתית סדר העדיפויות של נבחרינו".
חיל האוויר נטש את המדינה בשטח
אבל לא צריך לחזור אחורה לשנות ה-50. חמיצר תיאר כיצד ב-1998 מסוקי יסעור וכלי טיס נוספים הם שהצילו את עין הוד מלהישרף כליל. "היו להם מתקנים והטייסים עברו אימונים מיוחדים. כלי הטיס פעלו יומם וליל. לפני 10 שנים מפקד חיל אוויר דאז הודיע שזה פוגע בכליו ושוחק אותם וכמובן שזה סב סביב תקציבים.
מאז לא מכשירים יותר טייסים למטרות אלו והציוד כבר לא קיים. גם אם היו רוצים לא היה את מי להקפיץ אתמול. חיל האוויר של צבא ההגנה לישראל לא לוקח יותר חלק בהגנה על המדינה משריפות, נטש את המטרה הזו כמו שנוטשים פצועים בשטח. איש לא קם אז ואמר שחיל האוויר אמור לשרת את המדינה".
כשייגמרו מאמצי הכיבוי בכרמל, אומר חמיצר, יחלו מאמצי הכיבוי במקומות אחרים. "עכשיו יהיה מחול הכסת"ח, כל אחד ידאג לכיבוי השריפה הקטנה שבוערת במושבו כדי שחלילה לא יאלץ להתפנות ממנו. אני מקווה שבכל זאת ישכילו סוף סוף בשלטון לדון בשאלה איך מדינה שמתיימרת להיות המודרנית והמתקדמת ביותר באזור תגן על עצמה. פארקים והטבע מעולם לא הזיזו לאיש בשלטון, אך כעת כשכבר מדובר בפיקוח נפש הם אולי יועילו לעשות משהו".
לפנייה לכתב/ת 
