השריפה בכרמל: גם חוקי העבודה נתפסו לא מוכנים
עם התגברות הלהבות, הולכת ומתבהרת תמונה של מחדל בהכנת כוחות כיבוי האש. אולם, סקירה של חוקי העבודה מגלה כי גם המחוקק לא הכין פתרונות. אלפי עובדים שלא היו יכולים להגיע למקום עבודתם עקב השריפה, או שמקום עבודתם נשרף צפויים לשלם את המחיר
האסון וההשלכות על שוק העבודה: שריפת הענק בכרמל פגעה וחיסלה בתי עסק רבים שיאלצו כעת לפטר את עובדיהם. בנוסף, עובדים שפונו מבתיהם או שבתיהם נשרפו יאלצו החל ממחר לקחת ימי חופש על חשבונם בזמן שהם מנסים לשקם את חייהם. "השריפה מלמדת כי יש מקום לחוקק חוק אירוע אסון המוני, הכולל גם אסונות טבע", טוענים משפטני חברת חשבים למידע עסקי.
מה מצבם של עובדים שמקום עבודתם נשרף?
"אין חובה לשלם שכר לעובדים, שמקום עבודתם עלה בלהבות", מסבירים בחשבים. "ניתן לראות בשריפה זו סיכול, שאינו מאפשר לקיים את חוזה העבודה בין הצדדים ולפיכך אין צורך לשלם בגינו שכר לעובדים כי אין אפשרות, כמובן, לדרוש מן העובדים להתייצב במקום עבודתם ולהיות מוכנים לעבודה".
סיכול פירושו הוא אירוע או מצב שאינם מאפשרים להמשיך ולקיים חוזה שנכרת בין צדדים משום שאי אפשר היה לצפותם מראש בעת חתימת החוזה. ההמלצה של יועצי חשבים במקרה זה היא להגיע להסדר בין העובד למעסיק בדבר תשלום השכר בדרך של יציאה לחופשה שנתית אם לזכות העובדים עומדים ימי-חופשה צבורים מראש.
"מן הראוי להעיר כי על חופשה בת שבעה ימים ומעלה על המעביד להודיע שבועיים מראש, אך אפשר לבוא להסכם עם העובדים על חופשה קצרה יותר שאינה דורשת התראה כה ארוכה", אומרים בחשבים.
מה יעלה בגורלו של עובד שהעסק שלו מושבת לתקופה ארוכה או נסגר?
"במקרה זה יהיה על בעל בית העסק לפטר את עובדיו ולשלם פיצויי פיטורין. הוא יוכל גם להוציא את עובדיו לחופשה ללא תשלום עד למציאת פתרון לבית העסק, אך במקרה זה יוכלו העובדים להתפטר ולדרוש פיצויים בשל הרעה מוחשת בתנאי עבודתם".
מה קורה במקרה שהעובד לא יכול להגיע למקום העבודה עקב השריפה?
"עובד שנחסמה דרכו בכביש למקום העבודה או שפונה מביתו בשל הדליקה בכרמל ואינו יכול להתייצב במקום עבודתו אינו זכאי לתשלום בגין ההיעדרות מן העבודה והיא נחשבת ליום חופשה. אין סעיף בחוק המתייחס להיעדרות מסיבות כאלה, אולם ניתן להתייחס להיעדרות בגין הדליקה כעל אירוע, שמקורו בפגעי מזג אוויר.
"אין כל חוק המאלץ מעביד לשלם לעובד בגין היעדרות מסיבה זו ועל כן על העובד והמעביד להגיע להסכמה אם על ידי הכרזת ההיעדרות כיום חופשה, אף כי אוי לאותה חופשה שאותה נאלץ לעשות העובד מחוץ לביתו כשהוא צופה במקום היישוב שלו עולה בלהבות, או שהעובד יזכה לשכר מלא ויחזיר בתמורתו שעות עבודה נוספות.
משפטני חשבים מסכמים ואומרים כי הדליקה בכרמל מלמדת שיש מקום לחוקק חוק אירוע אסון המוני, הכולל גם אסונות טבע. "בפקודת המשטרה יש הגדרה לאירוע אסון המוני ויש לקבל אותה ולחוקק על פיה ועל פי חוק הגנה על עובדים בשעת חירום את מחויבויות המדינה לעובדים ולמעסיקים במקרים כמו הדליקה בכרמל ואסונות אפשריים דומים כרעידות אדמה, סופות רוח קיצוניות וכיו"ב".
תקדים מלחמת לבנון ה-2
עו"ד תמר גולן, בעלת משרד המתמחה במשפט העבודה, מוסיפה כי בעקבות מלחמת לבנון השנייה ב-2006, נחתם הסכם קיבוצי בין הממשלה ללשכת התיאום, אשר קבע חובה של מעסיקים לשלם לעובדים את כל שכרם של העובדים עקב המצב הביטחוני ששרר באזור של מקום עבודתם או מקום מגוריהם בזמן המלחמה.
כמו כן, בשנת 2009, בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה, תוקנו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים. המהלך הוגדר אז כ"תשלום פיצויים נזקי מלחמה ונזק עקיף, הוראת שעה". במסגרת תקנות אלה הוגדרה זכאות מעסיקים לפיצוי כספי מטעם המדינה בגין תשלום שכר בעת היעדרות עובד מחמת מצב ביטחוני.
לדברי ע"ד גולן, התקנות קבעו שמעסיקים ששילמו לעובדים שכר בתקופת היעדרות מהעבודות עקב המצב הביטחוני ששרר – או במקום העבודה או במקום המגורים של העובד – זכאים לפיצוי מהמדינה. התקנות התייחסו גם לנזק עקיף.
לפנייה לכתב/ת 
