הערכת נזקים: "זה לא יהיה הכרמל שהכרנו"

האש בשריפת הענק בכרמל ממשיכה להשתולל, מעל 40 אלף דונמים נשרפו עד כה. גורמי שמירת הטבע מתחילים לבצע הערכת נזקים, והתמונה שמתגלה היא קטסטרופלית.

• אסון הכרמל: דיווחים 24 שעות ב-ynet - צפו בעמוד המיוחד
  

ברשות הטבע והגנים העריכו היום (שבת) כי המרחב הביוספרי כרמל ספג "נזק חסר תקדים", ומהלומה אקולוגית קשה. ברשות מדגישים כי השריפה כילתה וממשיכה לכלות לא רק שטחי חורש ויערות, אלא גם צמחיית מצוקים וערוצים באזור הכרמל, בעיקר באגן נחל גלים ובאגן נחל אורן.

אחד מהמוקדים המרכזיים שספגו פגיעה הוא שמורת החי-בר כרמל - שם נעצרה הבוקר האש שאיימה לכלותו. בשמורה, שמשמשת כמרכז לאישוש והשבה של חיות בר ארץ ישראליות לטבע, מצויים כ-200 פרטים של יחמורים, אילי כרמל, כבשי בר, צבאים ועז כרתית.

מהלומה אקולוגית קשה (צילום: רועי הוכברג)

חלק נכבד בשטחו הפתוח של החי-בר נשרף, אולם בעזרת מאמצי הפקחים וכוחות הכיבוי בשטח, לא נגרמה פגיעה לבעלי החיים בסכנת ההכחדה במקום. אתמול פונו העופות הדורסים מהמקום ולפיכך כל בעלי החיים של השמורה ניצלו נכון לשעה זו.

מוקד נוסף הוא חוות משמר הכרמל - אתר מורשת ייחודי, המהווה חלק ממכלול ההתיישבות החקלאית העתיקה בכרמל. אתר זה, ששוקם רק בשנת 2005, ניזוק באופן קשה בשריפה. בנוסף, נגרמה פגיעה אנושה לבתי גידול שלמים של אלונים מצויים, אלות ארץ ישראל, אורן ירושלים, חרובים מצויים וגם צמחים נדירים דוגמת השושן.

"המרחב שנשרף מהווה את אחד מהאזורים המטויליים ביותר בכרמל. עשרות מסלולי טיול ומערך מפותח של חניוני יום וחניוני לילה הקולטים למעלה ממיליון וחצי מטילים ותלמידים בשנה", נמסר מהרשות.

חלק נכבד מהחי-בר נשרף. לחיות שלום (צילום: בן קלמר)

אזור עשיר מאוד אקולוגית

אזור הכרמל נחשב לאזור עשיר מאוד מבחינה אקולוגית, הן מבחינת הצומח והן מבחינת בעלי החיים. סקר שבוצע לפני כשנתיים בחברה להגנת הטבע מצא, כי מדובר באזור חשוב לשימור, בעיקר בשל החורשים המגוונים שבו, שבעלי הרכב מינים מיוחד ועשיר.

"באזור זה נמצאו יערות רב-שכבתיים ונוכחות גבוהה של אלון תולע, צומח מצוקים, מדשאות של כריך אפרפר, ריכוזי סחלבים ומרבדי פריחה, גופי מים המשמשים אתרי השרצה של סלמנדרות, בתי גידול של מיני זוחלים, עופות ויונקים", נכתב בסקר.

עוד ציינו, כי "מבחינת עצים, ישנם באזור אגס סורי, אלה ארצישראלית, אלת כלאיים, אשחר רחב עלים, בר זית בינוני, זית אירופי, לבנה רפואי, עוזרר קוצני, ער אציל, קטלב מצוי, שיזף מצוי ושקד מצוי". זו כאמור, רשימה חלקית בלבד של כל המגוון שנשרף.

גיא איילון, מנהל מרחב צפון ברשות הטבע והגנים, העריך בשיחה עם ynet שייקח עשרות שנים לשקם את הנזק האקולוגי שנגרם לאזור כולו בעקבות השריפה. לדבריו, החורש שנשרף הוא חורש ייחודי עם עצים ותיקים מאוד, וייקח עשרות שנים לשקם אותו.

אחד מהאזורים המטויילים ביותר. הכרמל לפני השריפה (צילום: דפנה מרוז) 

איילון הוסיף כי באזור כולו יש אוכלוסיה גדולה של צבאים, חזירי בר, תנים, שועלים, זאבים, וגם לטאות, נחשים וציפורים מסוגים שונים, שבתי הגידול שלהם נפגעו קשות ושנמצאים בסכנה. "זה לא הכרמל שהכרנו. אין פה ירוק, הכל שחור ומפויח, עשן מאופק לאופק והאש קופצת מוואדי לוואדי. זו מהלומה לטבע". בשל מימדי הנזק, איילון העריך שגם כאשר יירדו הגשמים, לא תהיה התאוששות מהירה של האזור.

התאוששות: בעוד עשרות שנים

סלמאן אבו רוקון, מנהל קשרי החוץ ברשות הטבע והגנים ותושב עוספיה, אמר אתמול ל-ynet, כי "זה יום עצוב מאוד, אין לי מה לומר, הכל פה שחור עד האופק". להערכתו, הטבע יתאושש רק בעוד עשרות שנים.

עם זאת, אבו רוקון דווקא הזהיר מפני גשמים כבדים כרגע. "דווקא גשם חזק זה לא מה שאנחנו צריכים כעת", הוא אומר. "אם יירדו גשמים בעוצמה גדולה זה יכול להביא לסחף של האדמה, להרחיק מפה חומרים אורגנים חשובים ודווקא לפגוע בטבע וביכולת השיקום שלו.

ברשות הטבע מעריכים כי הנזק שנגרם עומד לפי שעה על כ-6 מיליון שקל, בלי לקחת בחשבון את הנזק האקולוגי, שבחלקו לא ניתן להערכה כלכלית ברגע זה. ההערכה הכספית של הרשות כוללת ציוד שניזוק בשריפה, חניונים, מבנים ומתקנים של הרשות וכן שיקום חוות משמר הכרמל, שיקום דרכים ושבילי טיול ופעולות פינוי של עצים.

אדמה חרוכה (צילום: רועי הוכברג)

אפשר היה לצמצם נזקים

פרופ' אבי פרובולוצקי, אקולוג ומומחה לשטחים פתוחים במכון וולקני, אמר אתמול בשיחה עם ynet, שאפשר היה לצמצם את נזקי שריפת הענק בכרמל, שידע כבר שריפות רבות בעבר. פרובולוצקי היה חבר בוועדה ממשלתית שהוקמה בעקבות שריפת ענק שהתרחשה באזור בשנת 1989, שדנה באופן מניעת השריפות הבאות. 

פרובולוצקי סיפר שאחד הרעיונות שעלו כבר אז, היה לייצר אזורי חיץ טבעיים - אזורים שבהם מדללים את הצמחיה, במטרה  לעצור התפשטות של שריפות. העיקרון המרכזי לדבריו הוא לקטוע את רצף העצים והצמחיה שנמצא בין הכניסות ליישובים לבין עצי הנוי שנמצאים בתוך היישובים עצמם.

לדבריו, אזורי חיץ כאלה הם שיטה מקובלת מאוד במדינות אזור הים התיכון, דוגמת ספרד או צרפת, שם מדובר במדיניות מתוקצבת ומסודרת של הממשלה - אך בישראל הדבר מעולם לא בוצע בשיטתיות.

בכל הנוגע ליכולת הטבע להשתקם, פרובולוצקי דווקא אופטימי. לדבריו, עיקר הנזק הוא נופי, אך האדמה החרוכה, הצמחיה המפוחמת ובתי הגידול שנשרפו, יתאוששו מהר מכפי שנדמה. "אין ספק שבזמן קצר נהרס לחלוטין נוף שמשמש את האדם כבר חמישים שנה", הוא אמר, "אבל לצמחים ולעצים באזור הכרמל יש יכולת התאוששות גבוהה. עצים כמו אורן ירושלים, אלון מצוי ואלה, חיים עם אבולוציה של שריפות וברגע שיתחיל לרדת גשם, נראה צמיחה מחודשת".