האנשים שאף פעם לא אשמים

הם יושבים בבניין האפור של האוצר בירושלים. אוהבים לכנות אותם "נערי האוצר", אבל הם לא נערים ולא תמימים כלל. מדובר בחבורה צינית שמנהלת את מדינת ישראל. מקצה כסף למטרות שנראות בעיניה כלכליות - ועוצרת, פשוטו כמשמעו, תקציבים

 למטרות אחרות. מקלטים או חדרי מיגון ליישובי הצפון ועוטף עזה? אין תקציב. כסף לתקנים נוספים למשטרת ישראל כדי להילחם בפשיעה? אין.

שיפור שכרם של פרקליטי המדינה הנאבקים בעבריינים בבתי המשפט? יוק. כמה שקלים או אגורות לחומרי כיבוי, כבאיות ותקנים לשירותי הכיבוי?... - "העברנו עשרות מיליונים למשרד הפנים" הם יגידו עכשיו וזה, לא עשה בהם שימוש. האשמה תמיד תיפול על מישהו אחר. צה"ל לא צייד את המילואימניקים למלחמת לבנון? תקציב הביטחון שמן מידי. מבקר המדינה תוקף את מערך החירום? מל"ח או משרד הביטחון או משרד הפנים אשמים. אין מטוסי כיבוי בישראל? חיל האוויר ורוחות השמיים אשמים. כי פקידי האוצר יודעים רק לומר "אין כסף" או "העברנו לכם ולא השתמשתם". כלומר אם יש כסף, הרי שהלקוח אשם ואם אין כסף, פקידי האוצר לא אשמים. פשוט אין.

לא שאי אפשר לחפש את הכסף הדרוש להצלת חיי אדם בין עשרות המיליארדים ומיליוני הסעיפים של התקציב . לא שאי אפשר להעבירו בזמן ולבדוק שהציוד הדרוש נרכש, שהאנשים הנוספים הדרושים בבתי החולים או במשטרה או במד"א התקבלו לעבודה החיונית...אבל באוצר לא נוהגים אף פעם לתת בזמן. אף פעם לא יעמידו תקציב ויבדקו אם נוצל. רק כשמתרחש האסון ונשאלות השאלות... הם יבדקו בניירות וכמובן ייצאו עם אותן תשובות מוכנות לכל מחדל.

לא יוזמנו לוועדות החקירה

עכשיו כשהכרמל נשרף ואיתו 41 בני אדם וכמה יישובים, תשלם המדינה פיצויים בעלות גבוהה עשרות מונים מכל אותן שנים שבהן חסכו פקידי האוצר את משכורות הרעב של הכבאים ואת מטוסי הכיבוי ואת הציוד שנדרש בדוח המבקר למערך החירום. אבל הם לא יהיו אחראים. לא אשמים. הם גם לא יוזמנו לוועדת החקירה, כי הם הרי "רק פקידים". הם לא קובעים מדיניות ולא צרכים. ואם מישהו קובע צרכים - הוא אחראי.

תפקידם הוא רק לשבש, למתן, לבטל ולמחוק את סעיפי ההוצאה. כך עשו למשל ל-64 חברי כנסת שהצביעו והחליטו על הקמת בית חולים באשדודן ונדהמו לראות את הסעיף נמחק מתקציב המדינה בחוק ההסדרים, שפקידי האוצר ניסחו. רק לפני חודשיים הצליח יו"ר הכנסת לצמצם את חוק ההסדרים בעשרות סעיפים שבאמצעותם ניהלו נערי האוצר את המדינה...אבל, אין מה לדאוג. סעיפים חדשים יצוצו בניסוח חדש ויעכבו כל הוצאה ממשלתית שלא על דעת אנשי פקידי ונערי האוצר.

לא שכחנו את יובל שטייניץ. כן, הוא הרי שר האוצר. גם הוא לכאורה צריך להתפטר אחרי מחדלי השריפה הנוראית. גם הוא אחראי. גם הוא לא יתפטר. אלא שלמרבה הצער גם הוא לא מנהל את מדינת ישראל, אלא היושבים בקומות מתחתיו.

בפברואר 2002 כתבתי כאן על "תרבות הנבוט".

ההקשר היה אחר ונגע לבעיות מערך המילואים. אבל חודש אחר כך נפתח מבצע חומת מגן ומערך המילואים נחשף כשהוא חסר ציוד לחימה ומיגון חיוני, ארבע שנים אחרי ההתנסות והלקחים האלה פרצה מלחמת לבנון השנייה ושוב היכה הנבוט באותו תחום ממש וועדת וינוגרד הצביעה

 על אותם מחדלים שאיש לא למד והצביעה גם על מחדלי היערכות העורף ומערך החירום. גם מבקר המדינה ב-2007 הצביע על המערך המתפורר והמסוכן של כיבוי האש בישראל.

אבל תרבות הנבוט שולטת והיא מובלת בגאון בעיקר בידי אנשי האוצר, אבל האחריות היא בידי מי שממונים עליהם ומי שמקשיבים להם במקום לתת להם הוראות ולפקח על ביצוען כדי להציל חיי אדם בתחומים שאינם נמדדים בערך כלכלי. "הרי בכסף שאנחנו משקיעים עכשיו בשיקום הריסות חיינו יכולנו למנוע את כל זה מראש " נכתב כאן כבר אז.