בית המשפט: ריח אלכוהול אינו מעיד על שכרות

האם הוא שיכור? לפני מספר ימים הגיע ר' לבית המשפט לתעבורה בתל-אביב, כשנגדו עומד אישום חמור: נהיגה בשכרות וסירוב למסור לשוטר דגימת אוויר לצורך בדיקת שכרות. "הנאשם נהג ברכב בהיותו שיכור", טענו בפרקליטות. "הוא ביצע עבירת תנועה ולא עצר את רכבו, עד שניידת המשטרה חסמה את רכבו. הנאשם גם סירב לבצע את מבחני המאפיינים (בדיקת שכרות, ש.ה) ואת בדיקת 'הינשוף'". אישומים חמורים, ובכל זאת החליט בית המשפט לזכות את ר' מהעבירות שיוחסו לו. הכיצד?

• לא נמצא כל רישום של בדיקת "הנשיפון" - מכשיר המשמש כאינדיקציה ראשונית להימצאות אלכוהול. זאת, למרות שאם תוצאת הבדיקה תקינה, כפי שטענו הנאשם ועורך דינו, אין כל סיבה לבצע את הבדיקה באמצעות מכשיר "הינשוף". "אי-רישום תוצאות הבדיקה (הוא) מחדל של הקצין", כותב השופט.
  

• שני שוטרים היו עם קצין המשטרה שעצר את ר', אך אף אחד מהם לא רשם מזכר היכול לאמת את גרסתו לאירועים.
• למרות שהנאשם נלקח לתחנת המשטרה, הוא לא נחקר תחת אזהרה. זאת, למרות שכך בדיוק "קובעים נהלי המשטרה", דברי השופט דרורי.
• הנאשם נלקח לתחנת המשטרה כדי לבצע בדיקה באמצעות מכשיר "הינשוף", אך לא נמצא מזכר של מפעיל המכשיר, שיכול להוכיח כי הנאשם אכן נדרש לבצע את הבדיקה, או כי הוסבר לו שאם יסרב - ייחשב לשיכור.
• למרות שלפי כתב האישום "ר' סירב לבצע את בדיקת 'הינשוף'", לא נמצאה כל עדות כי כך אכן קרה. "אין כל פירוט מה הסביר לו קצין המשטרה, והקצין (גם) לא זוכר את האירוע", כותב השופט דרורי. זאת, בזמן שהחוק קובע חד-משמעית כי "יש להסביר לנהג כי מחובתו לבצע בדיקת ינשוף, ואם יסרב - יחשב כשיכור".