רועי נספה בדיוק 7 שנים לאחר גיוסו לשב"ס
מפקדו של צוער השב"ס רועי ביטון אמר בהספד כי יום מותו, 2 בדצמבר, הוא בדיוק היום בו התגייס לשירות, וסיפר על חברותו האמיצה עם חגי ג'ורנו שנטמן לידו. בנו של איאס נג'יב סרחאן מהכפר מר'ר, שהובא אף הוא למנוחות, שאל את סבו: אבא שלי נשרף?
כאלף איש ליוו בצהריים (יום א') למנוחת עולמים את מישר רועי ביטון (29) בבית העלמין הצבאי בקריית גת. מפקד כלא אוהלי קידר, גונדר משנה אלי גבאי, ספד לפקודו וציין כי יום מותו בשריפה בכרמל, 2 בדצמבר, הוא בדיוק היום בו התגייס לשירות בתי הסוהר לפני שבע שנים. ביטון הותיר אחריו אישה - לירון - בחודש השמיני להריונה, ובת בגיל שנתיים וחצי - עמית.
אסון הכרמל: דיווחים 24 שעות ב-ynet - צפו בעמוד המיוחד
- בת זוגה של ההרוגה: "השריפות לקחו אותך ממני"
- נצ"מ תומר כתבה על סנ"צ מלינה: מצוין ולוחמני
- סיוע למפונים - עמוד מיוחד
גונדר משנה גבאי אמר: "שב"ס קובר היום את טובי בניו ובנותיו שחירפו נפשם כדי להציל אחרים, אתה רועי, שבועיים לפני הקורס, ביקשת ממני שחגי ג'ורנו ייצא לקורס כי עברתם דרך ארוכה ביחד. חגי קבור אף הוא פה לידך, לאחר שנספה באותו אסון. אנחנו מבטיחים לדאוג למשפחתך ולרעייתך כדי שאתה תוכל לנוח על משכבך בשלום, נרך לא יכבה לעולם". גבאי ציין, כי חברותם ההדוקה של ביטון וג'ורנו זיכתה אותם בכינוי "דוד ויהונתן".
הלווייתו של רועי ביטון (צילום: טובה דדון)
דודתו של ביטון, דבורה בקראט, אמרה בהספדה: "היית והינך תמיד עם חיוך על הפנים, היתה לך זוגיות מופלאה עם אשתך, אנו מבקשים ממך שתשמור עליה כדי שתעבור את הלידה בה יוולד בנך, שנוכל לגדל את ילדיך. אנחנו כבר מתגעגעים לעיניים המאירות שלך".
גיסתו, רויטל, אחותה של רעייתו, אמרה: "עמית הקטנה שאוהבת אותך כל כך מחכה להדליק איתך חנוכייה, איך מסבירים לילדה כזאת שאבא שלה כבר לא יבוא. מה נספר לבן שייוולד בקרוב? השארת לנו מזכרת נפלאה בעולם, מלאך היית ומלאך תישאר".
הילד של איאס לא מפסיק לבכות
מישר איאס נג'יב סרחאן, בן 29 מכפר מר'ר, שנהרג באוטובוס הצוערים, הובא אף הוא למנוחות בצהריים. מאות האנשים שהשתתפו בלוויה סיפרו על המנוח דברים מחממי לב. הוא הותיר אחריו אישה ושני ילדים - נאסים בן 7 ותימור בן שנתיים וחצי.
ואליד גאנם, אביה של אשתו, סיפר ל-ynet, כי סרחאן השלים תואר ראשון במכללת צפת בצפון והיה בחור אציל נפש ונחמד. "הוא תמיד הסתכל לעתיד על מנת לקדם את החיים שלו עם בני משפחתו. המנוח כיבד את חבריו ודיבר אמת בלי לדפוק חשבון".
גאנם הוסיף: "היה לנו קשה מאוד אחרי שקיבלנו את ההודעה המזעזעת, ולא יכולנו להתמודד עם האסון. הקטע הכי קשה היה כשהילד הקטן שלו פנה אליי ושאל אותי אם אבא שלו נשרף? לא ידעתי מה לומר לו, והרגשתי שאני נשבר. גם הילד הקטן שלו לא הפסיק לבכות, אחרי שסיפרו לו מה קרה לאבא שלו. אשתו במצב נפשי קשה ולא מעכלת שנותרה ללא בעל".