נפרדים מהטייסים: "חברים נמדדים בעת צרה"

הטייסים הזרים מתחילים להיפרד: הערב (יום א') התקיימו בבסיסי חיל האוויר נבטים ורמת דוד אירועי פרידה והוקרה לצוותי מטוסי הכיבוי שהגיעו מ-10 מדינות. מחר יתקיימו טקסים סמליים גם בבסיס חיל-האוויר בחיפה ובתל נוף. המטוסים והטייסים נשארים עדיין בארץ בכוננות, אך יתכן שכלל לא יופעלו מחר לאור העובדה כי האש שככה והכבאים ימשיכו את הפעילות רק מהקרקע. אם אכן לא יתפתחו הפתעות, יעזבו האורחים מחו"ל כבר מחר.

ל-192 אנשי צוות מטוסי הכיבוי הוענקה מדליה של חיל-האוויר ולכל אחת מהמשלחות (יוון, טורקיה, רוסיה, בריטניה, קפריסין, שוויץ, ספרד, אזרבייג'אן, צרפת וקרואטיה) הוענקה תעודת הוקרה מיוחדת ממפקד חיל-האוויר בה נכתב בעברית וכן לכל משלחת בשפתה: "הפגנתם אחריות, דבקות במשימה, רעות, מקצועיות, שותפות ואומץ לב. על החתום: אלוף עידו נחושתן".

מפקד בסיס רמת דוד, אל"מ רונן שמחי, אמר: "שיתוף הפעולה היה מעולה. שותפות חוצת גבולות, חוצה שפות ותרבויות". תא"ל עדן אטיאס, שהשתתף היום בגיחות במטוס ה"'סופרטאנקר", ציין: "חברים נמדדים בעת צרה, אתם הייתם שם והוכחתם שאתם חברים אמיתיים".

אירוע פרידה לאנשי הצוותים הזרים. "חברים אמיתיים" (צילום: דובר צה"ל)

מאז שהוקם ביום שישי בבוקר עפו בחדר הפיקוד של חיל האוויר מושגים כמו תקיפה, פצצות ופגיעה במטרה. הפעם הם לא נלחמו באויב מצפון אלא באש המתישה וברוח הערמומית. מבצע כיבוי האש מהאוויר שהגיע היום לשיאו, עם הגעת מטוס ה"סופרטנקר" האמריקני, מתנהל בתיאום מופתי מאוהל מאולתר שהוקם סמוך לאוניברסיטת חיפה.

למקום הובא צגי מחשב, טלפונים ותוך שעות הוקם מעין חדר מלחמה. "זה בהחלט פלא מה שקורה כאן", סיפר ל-ynet אלוף-משנה ירון, מפקד היחידה לשיתוף פעולה (יחשת"פ) בחיל האוויר, המנצח על פעולת הכיבוי מהאוויר. "בנינו תמונת קרב לכל דבר, אפילו מעין סולם של מידת האש מ-1 עד 5, ויחד עם הכבאים שנמצאים כאן אנו מכוונים את המטוסים למקומות שהם צריכים לשפוך את המים ויתר החומרים".

הקצינים מתייחסים למשימה שהוטלה עליהם כמו לחימה לכל דבר. "אין ספק שזה מוזר ולא מוכר", סיפרו קציני חיל האוויר, "אבל בסופו של דבר יש אויב שזאת האש ויש אמצעים שהם מטוסים בכל מיני צבעים, וצריך לפגוע באויב עם המים". לדבריהם, המשימה אמנם מאוד מורכבת, "אבל לפחות אין פה כל דאגות של פגיעה בכוחותינו או מביקורת בינלאומית".

"לפעמים שומעים צעקות כשפוגעים בול"

סגן-אלוף יריב, ראש ענף תרגילים ביחשת"פ, היה שותף לכיבוי שריפה גדולה בטורקיה וכעת מנהל את המבצע מהאוהל. "זה כמו להפעיל תרגיל של חטיבה או אוגדה, אבל עם הרבה מאפיינים אחרים", סיפר יריב, טייס אפאצ'י בהכשרתו, "בסוף כשפוגעים במטרה, פוגעים, לא משנה מי האויב".

"אין פה דרגות, כולם עובדים" (צילום: אבישג שאר-ישוב)

סרן ר', שמשמש בדרך כלל נווט במטוס סופה F-16i, הוקפץ ביום חמישי מהבית בעת שהיה בהדלקת נרות חנוכה. "ברור שמה שאתה הכי רוצה לעשות, זה להיות למעלה ולכבות את האש, אבל זה קצת קשה עם 16-F", סיפר בחיוך. הוא וחבריו ניהלו את 35 המטוסים הזרים שהגיעו לסייע לכיבוי האש. "מהר מאוד הבנו שאנחנו שולטים כאן במכפיל כוח משמעותי לכיבוי האש. אי אפשר שלא לדבר במושגים של היומיום, אבל במקום פצצה של טון, זה מים במשקל טון, שמקסימום קצת תרטיב את הכוחות בשטח".

העבודה בחפ"ק לא פשוטה, מספר רב-סרן (מיל') אייל, תושב חיפה המשמש כבקר. "יש הרבה מאד מטוסים, וצריך לכוון את כולם למשימה הכי חשובה", אבל כשיש גיחות מוצלחות כולם שמים לב. "לפעמים שומעים צעקות שמחה באוהל של הכבאים או אנשי קק"ל ומבינים שפגענו בול במטרה".

באחד המקרים סייע מטוס כיבוי לדחפור של חיל ההנדסה שנקלע לאש סמוך ליערות הכרמל. "זה כמו לחלץ כוח שנקלע לסכנה בזירת קרב", סיפר סרן ר'. בימים האחרונים למדו הטייסים לעבוד בשיתוף פעולה עם הכבאים וגורמי הצלה אחרים, "אין פה דרגות, כולם עובדים יחד וזה הדבר שמביא להצלחה", סבור אל"מ ירון.

הרוסים לא התרגלו ל"בלגן הישראלי"

באוהל של חיל האוויר, יושב חייל רוסי ומביט בעמיתיו הישראלים עובדים. הרוסים, שהגיעו במשלחת גדולה, לרבות מומחים בתחום החירום, לא אהבו את אי הארגון באוהל. "הם הביאו תמונות לווין משלהם על דיסק און קי, והופתעו שאנחנו עובדים מעמדה אחת ולא ממספר עמדות", סיפרו הקצינים הישראלים. כחלק בלתי נפרד מהמשימה, המשלחת ממוסקבה דאגה לתקוע את דגל רוסיה באוהל.

האש היא האויב, כמו במלחמה. הסופרטנקר (צילום: אבישג שאר-ישוב)

בימים הספורים מאז החל לפעול החמ"ל, כבר קיבלו הטייסים קצת קיטורים מכבאים שספגו מים מהשמיים,

אבל לפחות הספיקו ללמוד את רזי המקצוע: "גם לשפוך מים, צריך לדעת איך וכמה - עשרה טון על בית, לא יכבה את האש אלא גם יפיל את הבית", הסביר אל"מ ירון.

גם מחר, ימשיכו בחמ"ל להיערך לאפשרות להפעיל את המטוסים הזרים, בעיקר כדי לקרר את האזורים שבערו. "האדמה הרותחת", אמרו הקצינים, ורק כשיתברר סופית כי האש חדלה ולא תשוב - תתקבל החלטה על פירוק החמ"ל והמטוסים ישובו לארצותיהם. "המטוסים ניצחו כאן", סיכם מפקד היחשת"פ, "בלעדיהם היינו עכשיו במקום אחר".