חיילי הנדסה: בעזה הובלנו טנקים, בכרמל כבאיות
בין הכוחות הרבים שהוזעקו לשריפה בכרמל, היו גם אנשי חיל ההנדסה שפרצו את הדרכים הבוערות כדי שהכבאיות יוכלו לעבור. "הבנו שצריך להיות שם, אז נכנסנו לתוך הלהבות"
אסון הכרמל: דיווחים 24 שעות ב-ynet - צפו בעמוד המיוחד
- אחרי 77 שעות: הושגה שליטה על האש בכרמל
- הכבאים לא מורידים הילוך, ומצפים לגשם
- בת זוגה של ההרוגה: "השריפות לקחו אותך ממני"
- הרבנות התעקשה, טניה נקברה עם הלא-יהודים
סיוע למפונים - עמוד מיוחד
מבחינתו של סא"ל היתאם חוסייסי, קצין ההנדסה של אוגדת איו"ש המתגורר בדלית אל-כרמל שהשתתף ב"עופרת יצוקה" ובלחימות שונות, היה זה הפעם הקרב על הבית. "נכנסנו לתוך הלהבות, הבנו שזאת הדרך שלנו למנוע את התפשטותה, ב'עופרת יצוקה' הובלנו טנקים ולוחמים פנימה, פה הובלנו כבאיות", סיפר.
כוחות ההנדסה בפעולה בשריפה
כבר ביום חמישי, כאשר הובנו ממדי גודל האסון המתרחש בכרמל, הוקפצו כוחות מפלוגות הצמ"ה (ציוד מכני הנדסי) של אוגדת איו"ש ושל גדוד 601, השייך לחטיבה 401, כדי לסייע בכיבוי השריפה. "אחת המשימות שלנו היא לפרוץ צירים באמצעות הדחפורים, אמנם לא במקרים של שריפות, אבל הבנו שאנחנו צריכים להיות שם", אמר הקצין.
עם הכוחות הגיעו לאזורי השריפה גם כעשרים כלים, בהם דחפורים ממוגנים, שבדרך כלל ניתן לראות אותם פועלים ברצועת עזה. במהלך פעולות הכיבוי, חיפשו חיילי ההנדסה מקומות שבהם ניתן יהיה לפרוץ צירים, עבור הכבאיות וגם לעקור עצים כדי למנוע את התפשטות האש.
"לעמוד מול ירי, זה לא פחות מסוכן"
"אחד מרגעי השיא התרחש כאשר פרצנו ציר באזור ניר עציון", תיאר סרן מעין מולה, מפקד פלוגת הצמ"ה, "האש אחזה בכלים ממש, להבות וחום אימים. היה גם חשש שחומרים דליקים בכלים רק יוצתו".
הקצינים הצעירים סיפרו כי נלחמו באש כמו בכל אויב אחר. סרן מולה, ומקבילו בצמ"ה 601, סרן אופיר אנידגאר, הודו כי חשו מצד אחד תחושה לא קלה כשפגעו בעצי הכרמל, אך ידעו זה נעשה למטרה טובה - הצלת חיים. "הבטחנו לאנשי קק"ל שחיילי הפלוגות יביאו לנטוע כאן עצים מחדש", סיפר סרן מולה.
סא"ל חוסייסי וחייליו הוזעקו גם לסייע בפעולות הכיבוי במלון יערות הכרמל והביאו עמם ארבעה דחפורים. "הבנו שאם נוריד את הצמחייה מסביב, נמנע מהאש להגיע למלון", סיפר, "אחרי כשעתיים של עבודה האש התחילה לסגור עלינו, ונאלצנו לצאת דרך ציר מילוט, גם באזור החי בר עמדנו מול להבות".
קצין ההנדסה הודה שלא נערך לאסון בסדר גודל כפי שהתרחש, אך ציין: "לעמוד מול ירי, זה לא פחות מסוכן". הוא הוסיף: "זה אמנם לא טבעי לראות דחפורי די-9 בפאתי שכונת דניה, אבל שמחנו שיכולנו למצות את היכולת שלנו".
בזמן שהוביל את חייו בקרב מול האש, לסא"ל חוסייסי הייתה עוד דאגה - ביתו בדלית אל-כרמל היה קרוב מאוד ללהבות. "ברור שחושבים לפעמים על הבית, אפילו רואים אותו מבעד ליער, כולם הבינו פה את המשימה, למרות שלא נערכנו אליה, לא היה צריך להסביר לאף אחד כלום, הייתה נחישות גדולה וזה מה שהוביל להצלחה".
לפנייה לכתב/ת 
