היפוך מגמה: תאגידי סין קונים חברות ישראליות

השבוע נתבשרנו כי BYD, חברת הרכב הסינית המתמחה ברכב חשמלי, נערכת לביצוע ניסויי הפעלה בישראל, ויש מי שמאתר בכך הזדמנות ליצירת שיתופי פעולה בתחום המתפתח הזה, משרד התמ"ת הזדרז והציע להקים מרכז פיתוח בישראל שילווה מיזמים של רכב "ירוק".

כל זה מגיע כאשר טרם נדמו הדי רכישת מכתשים אגן בידי ChemChina, רכישה שהצטרפה אל טוגה נטוורקס הנמצאת בבעלות ענק התקשורת הסיני Hua-Wei, אינטרקיור שנרכשה על ידי קרן BCF הסינית, פגסוס שנרכשה על ידי Yi-Fang, והמדורים הכלכליים מוצפים בידיעות אודות חברות ענק סיניות נוספות המתעניינות בישראל: TenCent, Tong-Fang, Chang-Ho ו-TCL.

מי שלא מצוי בשוק הסיני מן הסתם לא שמע את שמן של החברות הללו קודם לכן, אבל אלה חברות ענק מובילות, בעלות הון עצום הפנוי להשקעה ותיאבון רב לשווקים חדשים ולטכנולוגיות פורצות דרך. TenCent, בתור דוגמא, היא ענק תקשורת אשר לתוכנת המסרים המיידיים שלו יש מאות מליוני משתמשים.

התופעה הזאת נובעת משני גורמים עיקריים: גדילת השוק הפנימי הסיני ושאיפת סין לבסס את כלכלתה על ייצור עתיר ידע. הכלכלה של סין, שהייתה מוכוונת יצוא עד עתה במידה כמעט בלעדית, יצרה עם השנים שוק פנימי עצום. הדבר נובע קודם כל ממספר התושבים הגדול. גודל השוק הפנימי הולך ומתעצם ככל שמתרחב מעמד הביניים הסיני: יותר ויותר סינים מרוויחים יותר ויותר, מעלים את רמת החיים שלהם, מוציאים כספים ומניעים בכך את גלגלי הכלכלה הפנימית.

בסין צצות ומתפתחות חברות גדולות המתחילות את דרכן במתן שירותים ומכירת מוצרים בסין. חברות דוגמת Hisense המייצרת מוצרי צריכה וחברות דוגמת China Unicom המספקת שירותי תקשורת, מרחיבות בהדרגה את פעילותן ורווחיהן בסין, צוברות רווחים ואיתם הון פנוי.

בלי שרבים בעולם ידעו על כך, נוצרת בסין קבוצת חברות ענק בעלות הון של מיליארדי דולרים, אשר מחפשות נתיבים לממש את הפוטניציאל שלהן בחו"ל, הן משיקולי הפקת רווחים והתעצמות אסטרטגית, והן מתוך הנחיות המפלגה העומדת ברקע הדברים.

המקרים שתוארו בתחילת הכתבה הם פועל יוצא של שני אלה וניתן לצפות שהם יהיו בבחינת סנונית ראשונה, ובהמשך ילך הגל הזה ויתגבר. עוד ועוד חברות וקרנות סיניות יגיעו לרכוש בישראל חברות, בעיקר בתחומי טכנולוגיה ולא רק.

למגמה הזאת יש משמעות רבה ליזם הישראלי שחיפש עד כה משקיעים בארה"ב, וכעת ירצה אולי להתחיל לפעול בתחום זה בשנחאי וגואנגז'ו. יש לכך משמעות רבה גם לנותני שירותים בישראל: השקעות ורכישות מסין משמען צורך בשירותים פיננסיים, הבאת עובדים ומנהלים, ואלה מצידם יהיו זקוקים למגוון השירותים המלווים רילוקיישן: הובלה, דיור, הדרכה בין-תרבותית ותרגום. מי שצופה את כל אלה מראש יוכל להיערך לכך ולקבל את חלקו ברווחים.