חרדים אחרי השריפה? 8 דרכים להקל על הלחץ

מדינת ישראל שופעת אירועים משמעותיים ומלחיצים, כשבימים האחרונים הייתה זו השריפה הגדולה בכרמל שתפסה את הכותרות. במקרים רבים הפגיעות הרגשיות הקשורות לאותם מצבי מתח ולחץ עלולות להופיע בשלב מאוחר יותר, אחרי שהאירוע כבר הסתיים ונראה לנו שהכל מאחורינו, ולהשפיע באופן מהותי על אורח החיים. לכן חשוב להכיר את הסימנים ואת הדרכים אשר מסייעות להפחית מתח ולחץ. מדובר במספר כלים פשוטים, שניתן ואף מומלץ לעשות בבית, בטרם פונים לעזרה מקצועית, בכדי להתמודד טוב יותר עם הלחץ שמתעורר בסביבה הביתית.

1. כל תגובה היא טבעית ואנושית

חשוב לזכור שכל תגובה לאירוע שכזה, לא משנה מה אופייה, היא טבעית ואנושית. כל אחד מאיתנו מגיב אחרת ואל לנו לבקר את אלו שמגיבים שונה מאיתנו, אלא לקבל את התגובה כמו שהיא ולהתמקד בדרך המקדמת אותנו ואת האחרים לכיוון של הקלה.

2. שימו לב לסימנים

חשוב לשים לב לסימנים של מתח ולחץ כאשר הם מופיעים, ולהתייחס אליהם בדרך כלשהי. הסימנים השכיחים הינם רגשיים ומחשבתיים, תפקודיים וגופניים. אנשים מדווחים על פחד וחשש, עצבות, דאגה, עצבנות וכעס, תחושת תסכול ממצב שאינו נמצא בשליטתנו. תיתכן דריכות יתר, קשיים בהירדמות בשל מחשבות ורגשות שצפים ועולים בעת הכניסה למיטה. ייתכנו גם ביטויים גופניים, כמו בחילה ואי נוחות בבטן, תחושת מחנק או חוסר אוויר, או תחושה של מועקה בחזה.

באופן מעשי, יש ניסיון להתרחק ממה שמעורר לחץ. זה יכול להיות, למשל, ניסיון להימנע מלחזור אל איזור השריפה גם לאחר שהאש כובתה. לעיתים אנשים מדווחים כי הם מרגישים כמו רובוטים, שפועלים ללא רגש. ילדים רבים יכולים להיצמד להוריהם, ובקרב חלק מהם תיתכן רגרסיה (למשל, ישובו לא לשלוט בצרכים) או תגובה תוקפנית כלפי בני הבית או ילדים אחרים. יש המתארים קושי להתרכז, בעיקר בשל עיסוק חוזר במחשבות על דברים מאיימים.

3. חיזרו לשגרה מוקדם ככל שניתן

מחקרים רבים מוכיחים, כי בעתות מצוקה החזרה לשגרה היום-יומית של סדר יום ביתי (למשל זמני הארוחות בבית, שעת השינה לילדים ולמבוגרים), מסייעת להפחתת המתח הלחץ. לכן מומלץ שלא לשנות את ההרגלים הקבועים ולהתחיל "סדר חדש" בבית בשלב זה.

יש לנסות ולשוב לעבודה מוקדם ככל שניתן, ולהשיב את הילדים לבתי הספר ולגנים. בעבודה כדאי גם כן לחזור להתנהלות רגילה ובבית לשוב ולדאוג כי הילדים מכינים שיעורי בית ובמידת האפשר הולכים לחוגים ופעילויות כרגיל. כמו כן מומלץ לשוב ולשחק עימם באותם המשחקים אליהם הם רגילים.

במידה ולא ניתן לשוב לסדר היום הרגיל, מומלץ לבחור בחלופה שדומה עד כמה שניתן למקור (למשל, אם לא ניתן לשוב לבית הפיזי, יש להמשיך באותה שגרה בבית אחר).

4. הגבילו את החשיפה לדיווחים

הגבילו את החשיפה לדיווחים, בעיקר אלו הטלוויזיוניים. כל הערוצים מדווחים על האסון והנטייה הטבעית היא לצפות בכך שוב ושוב בטלוויזיה, לשמוע את הדיווח האחרון, ועוד. אך לא כדאי להיצמד למרקע ללא הגבלה, כיוון שהדבר עלול להחמיר את תחושת האי שקט. ניתן להתעדכן מדי פעם, אך לא להגזים. הדבר נכון למבוגרים, אך גם לילדים ונוער.

5. תרגלו התנהגויות המקלות על מתח

אם עסקתם בעבר ביוגה, במדיטציה, או למדתם הרפיות, זה הזמן לתרגל אותם. קחו זמן קבוע ביום לשם כך, ואל תוותרו עליו. אל תתחילו בהרפייה או בתרגול כאשר אתם לחוצים מאוד. התרגולים הראשונים צריכים להיות דווקא כשאתם רגועים יותר.

אם לא עסקתם בכך בעבר, קיימות מספר אפשרויות. ניתן "לקחת" שתי דקות ביום כדי לנשום עמוק ו"לנקות את הראש"; אפשר לעשות פעילות גופנית קלה, כמו הליכה, כשהמטרה היא שוב "לנקות את הראש ממחשבות"; ניתן גם ללמוד הרפיית נשימות.

בשלב הנוכחי כל התרגולים הללו נועדו להוריד את המתח הבסיסי, ולא לתת מענה בזמן לחץ קיצוני, ולכן יש להכניס פעילויות אלו לשגרה הקבועה לזמן הקרוב.

6. שתפו אנשים

תחושות הלחץ והמתח הן, כאמור, תגובה אנושית למצב ולפעמים לא כדאי "להשאיר אותה בבטן".

בוודאי קיימים סביבכם אנשים העוברים דברים דומים.

7. למדו מאחרים

דברו עם אנשים המתמודדים עם תחושות דומות באופן מוצלח, ולמדו מהם. הקשיבו לדרך בה הם נקטו, חישבו מה מתאים לכם ומה אתם יכולים לקחת. בין אם מדובר בבן משפחה, חבר או שכן, תמיד יהיה סביבכם מישהו שיגיב באופן דומה ושמיישם דרך העוזרת לו להתמודד. ניתן אפילו לנסות ולחשוב ביחד איתו כיצד להתגבר, אילו מחשבות לנטרל מהראש או אפילו לתרגל נשימות יחד.

8. אל תמנעו מקבלת סיוע מקצועי

סיוע מקצועי הוא חשוב ביותר, כאשר הדבר נדרש. אם קיים שינוי התנהגותי משמעותי בילד או מבוגר, אם מתעורר מצב רוח ירוד עם שינויים בשינה ובתיאבון, אם מופיעות מחשבות בלתי פוסקות על השריפה, הכוללות חלומות בלילה, או אם דברים שונים מעוררים זיכרונות חוזרים מהשריפה (ריחות, מראות או קולות), כדאי לפחות להתייעץ עם איש מקצוע. באופן כללי, במידה ונדרש סיוע, פנייה מוקדמת משפרת את היכולת להיעזר.  

הכותב הוא פסיכיאטר מומחה, מנהל הקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית במרכז ד"ר טל