שתף קטע נבחר
 

תסמיני גיל המעבר בזמן הווסת: סימנים ופתרונות

20% מהנשים סובלות מתסמיני גיל המעבר כשהווסת עדיין סדירה. טלי רוזין, ד"ר גדעון קופרניק וד"ר עמוס בר, מחברי הספר "המדריך הישראלי לבנות 40+", מסבירים מהם התסמינים - ואיך אפשר לטפל בהם בצורה הטובה ביותר

נניח שאת בת ארבעים ומשהו. נניח שהווסת שלך עדיין סדירה, אפילו לא מתקצרת עדיין, ונניח שאת סובלת. ממה? מתחילתן של בעיות בשינה ומעט תנודות במצבי רוח. אין לך (או יש לך) גלי חום, אין (או יש) הזעות לילה, או דפיקות לב מואצות. את עייפה קצת יותר, יש לך קצת פחות אנרגיה וקצת יותר דמעות.

 

מה קורה לך?

יכול להיות שאת נמנית עם אותם 20% מהנשים שסובלות מסימנים של גיל מעבר כשהווסת שלהן מופיעה עדיין באופן סדיר. למרות שהסטטיסטיקה מדברת רק על 20% מהנשים, סביר להניח שיש הרבה יותר מהן - הכול עניין של מודעות גבוהה מצידך (או תשאול נכון מצד הרופא).

 

את יכולה לחשוב, למשל, שאת ישנה טוב פחות "בגלל הגיל", מחשבה שתוביל אותך לנסות להשלים עם המצב. אנחנו מזמינים אותך לחשוב שזה בגלל ההורמונים, ושיש לזה פתרון.

 

חשוב שתהיי רגישה וקשובה לשלב הזה, כדי שאם יהיו לך איזה שהן תלונות אפשר יהיה לטפל בהן בהתאם, בלי שישלחו אותך למיליון בדיקות מיותרות שישגעו לך את המוח והכיס, ובלי שיפתרו אותך בהמלצה ללכת לטיפול פסיכולוגי.

 

מבחינה ביולוגית סביר להניח שאת מרגישה את הירידה בתפקוד השחלה. אצל אותם 20% (או יותר) מהנשים, הירידה ההדרגתית והעדינה הזאת מתבטאת בסימנים שרוב הנשים מרגישות לאחר הפסקת המחזור: גלי חום, הזעות לילה, דפיקות לב, קצת עצבנות, קצת ירידה באנרגיה, קצת עייפות לא מוסברת. עוד אין סערה ואין דרמה, אבל יש קצת מהכול, והכול מלווה במחזור וסת סדיר לחלוטין.

 

אין קשר בין הפסקת הווסת ובין הופעת הסימנים

זו בדיוק התקופה שבמהלכה יכול מחזור הווסת להתחיל להתקצר. הוא ימשיך להיות סדיר, אבל קצר יותר. כפי שכבר אמרנו, החלק שמתקצר הוא השלב

הפוֹלִיקוּלָארי (14 הימים הראשונים של המחזור). השלב השני, הלוּטֶאָלי, עדיין קיים במלואו. פירוש הדבר שיש לך עדיין ביוץ ואת עדיין יכולה להיכנס להריון (ולכן לא פטורה משימוש באמצעי מניעה), אלא שפרק הזמן שעובר בין וסת אחת לשנייה מתקצר. היית רגילה לווסת פעם ב–28 יום? יכול להיות שעכשיו היא תגיע כבר אחרי 25 ימים. רק אחר–כך היא "תפתח רווחים" עד להיעלמותה.

 

בכל מקרה, חשוב שתדעי שאין שום קשר בין הפסקת הווסת ובין הופעת הסימנים. את יכולה להרגיש את כל אותם סימנים של גיל המעבר ועדיין לקבל מחזור וסת סדיר. סדר המאורעות ־ קודם הפסקת וסת ורק אחר–כך הופעת גלי חום ועצבנות, למשל ־ אינו קבוע. גם סימנים קשים יכולים להופיע במקביל למחזור סדיר, ואם זה מה שאת חווה, חשוב שתדעי שזה לא בראש שלך אלא בשחלה שלך.

 

דבר נוסף שחשוב שתדעי הוא שיש שוֹני עצום בינך ובין חברותיך. בכל מה שקשור לגיל המעבר, אשה אחת אינה דומה לשנייה. אצל אחת המעבר הוא דרמטי, כולל סימנים קשים שמופיעים מוקדם. אצל אחרת הסימנים מופיעים רק לאחר הפסקת הווסת, אצל השלישית אין סימנים בכלל, ואילו הסימנים שחווה הרביעית הם עדינים וכמעט בלתי מורגשים.

גם סוג הסימנים לא זהה אצל כולן: אצל אחת אלה גלי החום שמובילים, בעוד שאצל האחרת הפרעות השינה הן הצרה העיקרית.

 

קשה מאוד לנבא ממה את עתידה לסבול. אבל, אם סבלת (או שאת עדיין סובלת) מתופעות טְרום וִסְתיוֹת, רוב הסיכויים שהן יתבטאו גם בגיל המעבר. סבלת מדיכאון קל או קשה אחרי לידה? צר לנו, אבל סיכוייך לסבול מדיכאון בגיל המעבר גבוהים יותר.

 

אם תהיי מודעת לכל אלה, תוכלי להבין שכל אותם דברים שאת מתחילה לסבול מהם שייכים להתחלת המעבר הזה. הם מתרחשים רגע לפני שהבלגן מתחיל, הם קורים רק בגלל השינויים בתפקוד השחלה, ואפשר לטפל בהם.

 

איך? אם הבעיה היא הורמונלית, גם הטיפול צריך להיות הורמונלי. ובעברית: בעזרת אחת מהתרופות הניתנות לגיל המעבר. במקרה זה ־ כשיש לך כבר תלונות אבל יש לך גם עדיין וסת ־ התרופה צריכה להיות מחזורית. כלומר, כזו שמחקה את המערך ההורמונלי הרגיל שלך ומצטרפת אליו. בחצי הראשון של החודש יהיה בה רק אסטרוגן, ובחצי השני אסטרוגן ופרוגסטרון, כמו במחזור הטבעי שלך.

 

תרופה כזו, שאינה מונעת הריון, תצטרף בעצם למחזור שלך ותעלה במעט את רמת ההורמונים בגופך. אל תזלזלי: המעט הזה יכול לעזור בהרבה. תוספת קטנה של הורמונים למחזור הטבעי שלך יכולה לשנות את הרגשתך מהקצה לקצה, ואם את סובלת ־ אל תוותרי על עזרה.

 

מי לא יכולה ליהנות מתוספת הורמונלית מעין זו? רק למעטות יש הוֹרָיָית נֶגֶד

לקבלת טיפול הורמונלי, ביניהן מי שסובלת מקְרִישִיוּת יתר ומי שיש לה או היה לה סרטן שד.

 

עם זאת, ולמרות כל מה שכתבנו עד כאן, חשוב מאוד שלא תתלי כל שינוי שחל בגופך ובחייך בשינויים הורמונליים. עייפות, למשל, יכולה להיות גם תסמין של דיכאון, או הפרעה בתפקוד בלוטת התריס, או סימן לאָנֶמְיָה. לכן, אל תחרצי דין לבד. מרגישה שינוי? פני לרופא ויחד איתו עשי את הבירור.

 

מתוך הספר: המדריך הישראלי לבנות 40 +, הוצאת ספרי עליית הגג וידיעות ספרים

 

טלי רוזין היא עורכת מדורי הבריאות והספרים במגזין "לאשה". ייעוץ רפואי: ד"ר עמוס בר, רופא נשים בכיר


 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חשוב להיות רגיש וקשוב - יש פתרונות
צילום: index open
עטיפת הספר
עיצוב: רועי ברון באדיבות ספרי עליית הגג וידיעות ספרים
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים