למה לסבך עניינים? היועץ הארגוני - שהיה לרועץ

הייתי כלכלן והיום אני קופירייטר. יש לי קורות חיים בעובי של ספר טלפונים. התגלגלתי בין עבודות שונות, פגשתי טיפוסים משונים וצברתי סיפורים משעשעים. אני אחלוק אותם כאן עמכם, עם קורטוב של הגזמה, כדי שתעלו חיוך על פניכם. אם זו לא הייתה הקריירה שלי, גם אני הייתי צוחק.

• מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בקריירה
  

"אני יכול לראות סקיצה?" שואל הלקוח את א' התקציבאית כשהם יושבים בחדר הישיבות של משרד הפרסום. "אני אעבור עליה וככה נוכל להתקדם ולא להגיע לדד-ליין עם הלשון בחוץ". א' עוטה עליה ארשת של רצינות ומסבירה לו, "תן לי 5 דקות לבדוק... יש נהלים חדשים במשרד... אני כבר חוזרת".

שעה חולפת אך עדיין אין זכר ל-א'. מסתבר שהיא מתרוצצת בין החדרים השונים עם הסקיצה וטופס החתימות. אומנם היא כבר החתימה את ר' ו-ד' אבל ט' לא מוכן לחתום עד שהוא לא רואה את החתימות של ז' וח'.

למה לעשות את הכל מסובך יותר?

הכל החל בישיבה דרמטית ועמוסת אנרגיות לא ממש חיוביות שדנה במשבר הגדול. "הקרייסס" נוצר כאשר א' העבירה מסמך ללקוח. הלקוח מצא טעות והתקשר ל-ג'. ג' בא בטענות ל-כ' שטען להגנתו ש-א' לא הראתה לו את המסמך בטרם שלחה אותו.

האירוע הקטן והלא משמעותי לכאורה הצליח לתדלק 5 שעות של ישיבה שבסיומה החליט מר סוקולוב המנכ"ל שאין ברירה, חייבים לגייס יועץ ארגוני שיכניס סדר חדש בתהליכי העבודה במשרד. לאחר חודש של תחקירים, ראיונות עומק, חוברת בת 80 עמודים ומצגת פאוור-פויינט בלתי נמנעת נגמר הבלגן במשרד.

הוסקו המסקנות: מהיום כאשר א' מסיימת את העבודה שלה היא מוציאה טופס חתימות רישמי ומחתימה את ר', ד', ז ו-ח'. לאחר מכן ט' חותם, מתייק עותק בתיק הלקוח ושולח עותק לסוקולוב, המנכ"ל. כעת ז' נמצא בהפסקת צהרים ובלי החתימה שלו ט' לא חותם, שהרי כך נאמר במפורש בחוברת הנהלים החדשה ב"תרשים זרימת המסמך".

כעבור שעתיים חוזר סוף סוף ז' מהפסקת הצהרים לשמחתה הרבה של א'. היא רצה לקראתו ומחתימה אותו כבר על גרם המדרגות בכניסה לבניין, לאחר מכן היא מוותרת על המעלית ואצה רצה במעלה המדרגות על מנת להחתים את ט'. כאשר היא מגיעה לקומה החמישית היא מתבשרת ש-ט' ירד זה עתה במעלית בדרכו הביתה. היא רצה אחריו אך הוא כבר ישוב במכוניתו ומשיב בנפנוף שלום חביב לנפנופיה של א' בטופס החתימות.

אין ייעוץ ללא מצגת

מזיעה ועצבנית מתפרצת א' למשרדו את סוקולוב. "או אני או טופס החתימות!", היא מכריזה. סוקולוב נבהל ומזעיק את היועץ הארגוני לישיבה דחופה אצלו במשרד. "אני לא אספיק להכין מצגת בהתראה כזו קצרה", מוחה היועץ אך ללא הואיל. תוך חצי שעה כולנו ישובים במשרד סוקולוב וצועקים זה על זה.

"בואו נעשה סדר", מסכם היועץ לאחר כשעתיים וחצי של ויכוחים: "א' מעבירה קודם ל-ז', ז' מעיר את הערותיו ומעביר עותק אחד ל-ח' ואחד ל-ט' ושניהם חותמים בחותמת מיוחדת שנוציא לצורת העניין ומעבירים לחתימה של ד' ו–ר'. "מעולה!" אומר סוקולוב. "יופי", שבע רצון גם היועץ "אני אכין מצגת לתחילת השבוע הבא".

נראה כי כולם עייפים ומרוצים כמו מתאגרפים אחרי הסיבוב ה-30. לפתע מבצבץ בדלת ראשו של הלקוח שחיכה כל אותן שעות גורליות בחדר הישיבות "אז... מה עם הסקיצה שלי?" הוא שואל בדחילו ורחימו, "אני יכול כבר לראות אותה?", אנחנו מלווים אותו בנימוס אל דלת היציאה; "לא עכשיו נשמה, תבוא מחר", אנחנו מתנצלים, "פשוט היה פה היום קרייסס חבל הזמן".

ניתן לפנות לכותב, רועי פרידלר, בדוא"ל: roynirit@bezeqint.net