עוד מחדל: גם אם היו ניצלים מהאש - לא היה איך לטפל
האסון בכרמל חושף לא רק את מחדלי הכיבוי, אלא גם מחדל נוסף במערכת הבריאות: בישראל רק יחידת כוויות אחת, אין מקומות אישפוז, רק 3 רופאים מומחים בתחום. יו"ר איגוד הכוויות: "אם היו 40 נוסעי האוטובוס ניצלים ממוות, לא היה היכן ואיך לטפל בהם". ח"כ אריה אלדד: "קטסטרופה, חיי אדם בסכנה"
מחדלים חמורים במערך הטיפול בכוויות בישראל: במקרה של שריפה שתכלול מעל עשרה נפגעי כוויות, לא ניתן יהיה לטפל בהם; זאת, בשל המחסור החמור בציוד, ברופאים, באחיות, במיטות אישפוז, בחדרים, ביחידות לטיפול נמרץ. בישראל קיימת יחידת כוויות אחת; מעבר לכך, אין בארץ תחליף עור - טיפול חיוני המקובל בעולם. כפי שמגדיר זאת יו"ר האיגוד הישראלי לכוויות ומנהל יחידת הכוויות בתל השומר: קיימת סכנה לחיי אדם.
יחידה אחת בכל הארץ
הטיפול בנפגעי כוויות הוא אחד האתגרים הקשים ביותר בעולם הרפואה. הטיפול אינו מסתיים רק בשיקום העור שניזוק, אלא בהשגחה על מערכות הגוף השונות
הנמצאות בקריסה. נפגעי הכוויה חשופים לזיהומים מסכני חיים העלולים להביא למותם בתוך שעות ספורות, לירידה בטמפרטורה של הגוף, לפגיעה מסכנת חיים במאזן המלחים והחלבונים, תוך כדי טיפול אינטנסיבי יומיומי בעור הפגום.
הטיפול בנפגעי כוויות דורש תחילה אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ, שם מתבצע טיפול אינטנסיבי בחולה תוך השגחה רציפה אחר סימני החיים של החולה, תוך שהוא מונשם, מורדם ומחובר לעירויי נוזלים, אנטיביוטיקה והזנה תוך וורידית.
לטיפול המורכב הזה נחוץ צוות של רופאים פלסטיקאים מומחי כוויות, אחיות טיפול נמרץ המתמחות בטיפול בכוויות, חדרי בידוד נפרדים לכל חולה למניעת זיהומים, מיטת כוויות מיוחדת ויחידת כוויות.
הבעיה היא שבישראל זה פשוט לא קיים. יחידה לכוויות אחת יש כאן - בתל השומר. עוד שתי יחידות קטנות שאינן עומדות בפני עצמן מצויות בבתי החולים סורוקה בבאר שבע ורמב"ם בחיפה. במלים אחרות: נפגע כוויות חייב להיות מועבר במסוק לאחת משלוש היחידות הללו.
טיפול נמרץ. אין מקום לכוויות
אולם גם יחידת הכוויות בתל השומר, ושתי היחידות הקטנות בבתי החולים סורוקה ורמב"ם, אינן יכולות להכיל חולים רבים. כך למשל, ביחידה בתל השומר קיימים בסך הכל ארבעה חדרים: שניים עבור חולים מונשמים, ועוד שניים עבור ארבעה חולים קלים. בפועל נדחסים חולים רבים לכל חדר, אף שכל חולה כוויות חייב להיות מאושפז בחדר בידוד, שכן כל זיהום ולו הקטן ביותר עלול לסכן את חייו בתוך שעות ספורות ולהביא למותו.
מרבית המיטות המיועדות לכוויות בבתי החולים תפוסות רוב הזמן. חלק מהחולים מתאשפזים ביחידות לטיפול נמרץ כללי, שם מאושפזים חולי לב ונשימה, כששיעור הזיהומים הקשים ביחידות הללו גבוה מאוד, לרוב בחיידקים עמידים ביותר. גם אם מאושפז נפגע כוויות ביחידה לטיפול נמרץ כללי, אישפוזו הוא ממושך, על חשבון חולים אחרים הדורשים טיפול נמרץ.
"מתפללים כל יום שלא יהיה אירוע המוני"
עם זאת, היעדר מיטות וחדרי אישפוז הם רק קצה הקרחון. אחד הפרמטרים החשובים בטיפול כולל צוותי רפואה, אולם בישראל קיים מחסור חמור גם בכך. מתוך כ-120 רופאים פלסטיקאים, רק כשלושה הם בעלי התמחות ספציפית בטיפול בכוויות. הטיפול דורש גם צוותי אחיות יעודיות בעלות התמחות בטיפול נמרץ. טיפול זה דורש חבישות מורכבות, שטיפות זהירות של שטחי הגוף, טיפול אינטנסיבי וידע בתחום תוך כדי הכשרה בטיפול נמרץ בשל מצבם הקריטי של החולים. בישראל קיימות אחיות בודדות בעלות ההכשרה המתאימה. כך, אותה אחות שמטפלת במאושפזים קשישים או בחולים כרוניים, נאלצת לטפל גם בנפגעי הכוויות.
"אין צוותים מספיקים, אין מיטות ובמילים אחרות - אין איפה לטפל בנפגעי כוויות", אומר ל-ynet ד"ר יוסי חייק, יו"ר האיגוד הישראלי לכוויות ומנהל יחידת הכוויות בתל השומר, "המיטות המיועדות לכוויות בשלוש היחידות הקטנות הקיימות בישראל תפוסות מרבית הזמן, אין מספיק צוות מיומן, ואנחנו בבעיה רצינית מאוד. כשהודיעו לנו על אסון האוטובוס בשריפה, עם 40 פצועי כוויות נרחבים, ידעתי שאין איפה לטפל בהם, ויש להניח שרובם היו נותרים בסכנת חיים".
"כיום האשפוז בטיפול נמרץ מתבצע יחד עם חולים רגילים אחרים שסובלים מזיהומים", מסביר ד"ר חייק, "מעבר לכך שזה מסכן את חייהם של פצועי הכוויות שאין להם עור והגנה מפני זיהומים, הרי שחולה כוויות דורש אשפוז של ימים ארוכים, וכך אין מקום לחולים אחרים הדורשים אשפוז בטיפול נמרץ. בהתחשב בכך שיחידות לטיפול נמרץ תמיד באי ספיקה ובחוסר מקום, נוצר מצב בלתי אפשרי של סכנה לחיי אדם. אם יתרחש אסון המוני, בפירוש חיי אדם יעמדו על הפרק. אנחנו מתפללים יום יום שמצב כזה לא יקרה, כי מספיק אירוע שריפה המוני כדי להסתיים בקורבנות".
גם אופי הטיפול אינו מספק
בכך לא תם הבזיון. כבר שנים שקורא איגוד רופאי הכוויות למשרד הבריאות לצייד את מדינת ישראל, בדומה למדינות מתקדמות ברחבי העולם, בטיפול החדשני בתחליף עור. מדובר בחומר סינטתי מצופה סיליקון המשמש להשתלה למשך כחצי שנה, עד שגדל עור חדש על הנפגע המאפשר להשתילו באיזור הכוויה.
בניגוד להשתלת עור קפוא המצוי בבנק עור, והעובר דחיית שתל בתוך זמן קצר, השתלת תחליף עור מתבצעת תוך 72 שעות מרגע הכוויה, מאפשרת לכסות את שטחי הכוויה למשך כחצי שנה, מונעת אובדן נוזלים ומלחים, מגנה על האיזור מפני זיהומים, ומשמשת כגשר עד להשתלת עור דפיניטיבית. הבעיה המרכזית היא מחירו של תחליף העור, העומד על כ-400 אלף שקלים לנפגע. מחיר זה נובע מהעלות היקרה של ייצורו במקומות בודדים בעולם.
בישראל תחליף העור הזה כלל אינו קיים. פעמים רבות פנו המומחים למשרד הבריאות בבקשה לממן את תחליף העור ולהוסיפו לסל התרופות, אולם לדבריהם - דבר לא נעשה. וכך, נותרו החולים הקשים בחסדי הטיפול הישן של השתלת עור קפוא מבנקי עור, העובר דחיית שתל ודורש ניתוחים חוזרים, סיבוכים, זיהומים וצלקות.
"מצב הטיפול בכוויות בישראל בכי רע", אומר ד"ר חייק, "זעקנו את זעקתנו פעמים רבות כל כך, בכל מפגש עם משרד הבריאות, ובכל כינוס טראומה. דבר לא נעשה. המערכת נמצאת באי ספיקה. בתחום הזה יש לנו ידע רב, אבל האמצעים הדלים מציבים אותנו מתחת למדינות המערביות. אנחנו פשוט לא רוצים לחשוב מה יקרה אם יפגעו מעל עשרה אנשים בו זמנית. במצב כזה, רבים יהיו בסכנת חיים מיידית".
"התמותה מכוויות בארץ גבוהה ב-50% מזו במדינות מערביות", אומר ל-ynet ח"כ פרופ' אריה אלדד, שהינו מומחה לרפואה פלסטית, "זאת בגלל הרצון לחסוך בתקנים של יחידות, אחיות, מרדימים, ורופאים על חשבון חיי החולים".
"צפויה לנו קטסטרופה של ממש אם יום אחד מחבל במשאית דלק יחליט להתפוצץ בלב כרך סואן", מוסיף ח"כ אלדד, "אז יסתבר שאנחנו לא ערוכים, לא מוכנים, בלי יחידות
כוויות, בלי מקום בטיפול נמרץ. היו כל כך הרבה ועדות שקבעו את מסקנותיהן, אך כרגיל, ממשלת ישראל לא אימצה אף מסקנה ומצבנו בכי רע. רע מאוד".
משרד הבריאות מסר בתגובה: "אם יש טכנולוגיה שקשורה בכוויות באחריות יחידות הכוויה בבתי החולים להזמינה.
בתי החולים נדרשים לתת את הטיפול האיכותי ביותר.
בעיות נוספות במידת הצורך בנושא זה יש להעלות לשולחן הנהלת משרד הבריאות ואם נדרשת תוספת יחידות, משרד הבריאות יקצה זאת בדחיפות.
לפנייה לכתב/ת 
