הכרמל - חזרנו 100 שנה לאחור

האסון הגדול של אובדן החיים הרבים ושל שריפת עשרות אלפי דונמים על הכרמל, עדיין בלתי נתפס בעיני המכירים את השטח, ובראשם של מי שגדלו בו כסביבתם הטבעית. אובדן היערות, החורש והצומח הנמוך הטבעיים בהיקף כל כך נרחב וגדול, מחזירים אותנו 100 שנה לאחור, לאותו כרמל שהיה אז - דל באוכלוסייה, נמוך בצמחייתו וחסר גישה במרבית שטחו. מעט האלונים ואורני ירושלים, עצי חרוב בודדים ובעיקר בתה ושיחים - הקנו לו אמנם כבר אז מעמד של אזור לסיורים וטיולים, יש אף שראו בחלקו שמעל חיפה מקום נופש ובנו שם בתי מלון אחדים, אך היה זה כרמל 'ערום' וחשוף.

הכרמל הזה נסקר ב-1906 בפרטי פרטים על ידי דיפלומט שוויצרי, שעשה דרכו לדמשק, אך נקלע לצרכי הבראה למלון 'פרוס' של הטמפלרים

 על הכרמל ( כיום 'בית הכט'), ובמשך חודשים ארוכים נע ונד ברחבי הכרמל, מדד, צילם, תיעד וערך מפה מפורטת של הר הכרמל. שמו היה ד"ר גרף פון-מולינן.

למרבה האירוניה, בעצם ימים אלה אני מסיימים עמיתי ד''ר אהרון גבע-קליינברגר מהחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטת חיפה ואנוכי, את תרגום הספר האלמותי שלו הכרמל, על מנת להעמידו לרשות הקורא העברי. הספר- Beiträge zur Kenntnis des Karmels, יצא לאור בלייפציג ב-1908, ואפשר לומר שמני אז ועד היום לא נכתב עוד ספר חשוב ומקיף כל כך על הכרמל . רבות חודש מאז מבחינת ידע ארכיאולוגי, גיאוגרפי פיזי ואנושי, כלכלי וחברתי, חי וצומח - אך לספר שמקיף את כל אלה טרם זכינו.

חשיבותו של הספר רבה מכל בחינה שהיא על מנת להכיר את הכרמל כפי שהיה - אולי כפי שחלקו חזר השבוע, למרבה הצער, להיות. פון-מולינן סקר בפרטי פרטים כל חורבה, כל נחל וערוץ וכל יישוב, תיאר את הכפרים הערבים והדרוזים, את חקלאותם ואת שפתם, את ניבי הלשון שלהם ואת מנהגיהם. מלווה במורי דרך מטירה ועוספיה, סייר על פרדות ורגלית ולא הותיר פיסת קרקע ללא תיעוד, מחיפה ועד זכרון יעקב, מעתלית ועד יקנעם.

אין גיא ולו הקטן ביותר שלא היה לו שם ולא צוין במפה - בעוד שעד לשריפה השבוע קשה היה אפילו להבחין בקיומם של פרטי נוף כי היערות שצמחו מאז העלימו את תוואי הנוף הפיזי. הדור הנוכחי של תושבי דליה ועוספיה אף אינו מכיר את השמות שנתנו אבותיהם לשדות, לכיפות ולערוצים של הכרמל. ספרו של פון-מולינן מוכר אך למעט חוקרי הכרמל הוותיקים, ולא נוצל כדבעי על ידי כותבים מאוחרים יותר. אנו שקועים בזיהוי האתרים הרבים מספור שנעלמו תחת מעטה הפארק הלאומי ובמהלך התפתחותו היישובית של הכרמל מאז.

''ההר הירוק כל ימות השנה''

אכן, הכרמל עבר מאז תמורות רבות מעשה ידי אדם, ובעיקרן נטיעות בהן החלו שלטונות המנדט הבריטי. עד אז היה זה אזור שעציו נגדעו לבעירה או שהמרעה נדד בו, ולא נעשו על ידי תושביו מפעלי נטיעת עצי סרק. רק הבריטים, ואחר כך הקק''ל ומדינת ישראל הביאו לפיתוח פארק הכרמל על פני כ-85,000 דונם. מיליוני העצים שנוספו מאז רכב פון-מולינן על פרדתו ברחבי הכרמל שינו אותו לחלוטין. ''ההר הירוק כל ימות השנה'' נהיה כזה רק למן שנות העשרים למאה העשרים, ופניו שונו ללא הכר.

טועה מי שחושב שיש ל'קבל' שריפות יער כאלה כמהלך טוב לסביבה ולטבע - כי הכרמל הירוק מעשה ידי אדם הוא בעיקרו.

צומח מסוגים שונים, שדות מרעה וטרסות חקלאיות, יישובים כפריים ואתרי נופש וספורט, המחוברים ברשת דרכי עפר וכבישים הפכו אותו אכן להר היפה בישראל, לאתר טיולים ונופש מבוקש ולמקור השראה רוחנית חזקה על אוהביו ומבקריו.

דא עקא, חברו להם הזלזול וההזנחה, הרשלנות והעצלות, הטיפשות והיוהרה, והחזירו את הכרמל 100 שנה לאחור, לנוף שראו פון-מולינן ומלוויו הדרוזים והערבים, והביאו לאובדן ללא תקנה של הכרמל האהוב והיקר כל כך לדייריו, מכיריו וסייריו. דומה שמלאכת הזיהוי הקשה של אתרי הנוף שאנו עמלים עליה תיעשה עתה קלה יותר, אך ליבנו - כבד כמו משקלן של 100 השנים המוטלות עליו.