50 רבני ערים: לא להשכיר דירות לערבים

ואלה שמות החותמים הבולטים: הרב דב ליאור, הרב שלמה אבינר, הרב יעקב יוסף, הרב שמחה הכהן קוק, הרב אביגדור נבנצל, הרב יוסף שיינין, הרב יהושע מייטליס, הרב יהודה דוד וולפא, הרב חיים פינטו,

הרב יעקב אדלשטיין, הרב שמואל דוד, הרב עזריה בסיס, הרב ראובן הילר והרב מרדכי נגארי. יוזמי העצומה אומרים כי רבים אחרים הביעו הסכמה עקרונית למסרים שבה, אך נמנעו מלהצטרף אליה מסיבות שונות.

מדובר ברבנים שרובם המוחלט עובדי מדינה, המכהנים - בין היתר - במקומות הבאים: אבן-יהודה, אופקים, אזור, אילת, אשדוד, אריאל, בית-אל, גבעת שמואל, גדרה, גן-יבנה, דימונה, הוד השרון, הרצליה, חולון, חצור הגלילית, יבנה, יהוד, יקנעם, ירושלים, כפר-סבא, כרמיאל, מיתר, מעלה אדומים, מעלות, נהריה, נצרת עילית, נשר, נתיבות, עפולה, פרדס-חנה, קרית ארבע-חברון, קרית גת, קרית ים, קרית מוצקין, ראש העין, ראשון לציון, רחובות, רמת השרון ושדרות.

את איסוף החתימות אירגן אברך כולל מנתניה, שפנה דווקא לרבני ערים, בעקבות הסערה שחולל רבה של צפת שמואל אליהו כשקרא שלא להשכיר דירות לסטודנטים ערבים בעיר. האברך פנה דווקא למי שמקבלים משכורת מן המדינה - ולא לראשי ישיבות למשל - כדי להמחיש שמדובר בהלכה מקובלת ולא בעמדה פוליטית, שגם מי שמחויב לחוק אינו יכול להתחמק מן האמירה ההלכתית כביכול.

בהודעה מצוטטים שלל פסוקים ומקורות הלכתיים העוסקים בסוגיה. בין היתר נטען כי בחלק מהמקרים - המשכיר למי שאינו יהודי עשוי להיות חייב ב"נידוי". אף שעונש חמור זה אינו ניתן בימינו, מדגישים הרבנים: "חובה על שכניו ומכריו של המוכר והמשכיר הזה להתרות בו ולהזהירו - בתחילה ביחיד, ואחר כך רשות בידם לפרסמו ברבים, להתרחק ממנו, למנוע מסחר איתו, לא להעלותו לתורה וכדומה".

"עד כדי סכנת נפשות"

הרבנים מונים כמה נימוקים לאיסור החמור, בהם "החטאת הרבים בנישואי תערובת וחילול השם", וקובעים כי "הכל תלוי בצוואר המוכרים", כלומר: הם הנושאים באחריות לתוצאות הפיזיות והרוחנית של מעשיהם.

עוד נכתב במסמך כי מי שעושה כן "גורם נזק גדול לשכניו" משום ש"דרך חייהם (של הנוכרים) שונה מן היהודים, ומהם יש שצוררים לנו ויורדים לחיינו עד כדי סכנת נפשות". גם גרימת נזק כלכלי לשכנים יש כאן, שהרי "מן המפורסמות הוא שבעקבות מכירה או השכרת דירה אחת יורד מחיר כל דירות

השכנים, ואפילו כשהקונים והשוכרים נחמדים בתחילה".

הרבנים מדגישים כי אין מדובר רק בעבירות דתיות אלא הן גם בכאלה שהן בתחום של "בן אדם לחברו", ולכן לעניין זה אין הבדל בין המשכיר דירה לאדם שאינו יהודי בארץ ישראל לבין מי שעושה זאת בתוך שכונות יהודיות בחו"ל.

מארגני גילוי הדעת טרם הצליחו לגייס חתימות של רבנים חרדים בכירים, ובינתיים הם מסתפקים בצירוף "דעת תורה" שפירסמו כמה מהם לפני כחמש שנים. וכך כתבו אז הרב חיים קנייבסקי, הרב ניסים קרליץ, הרב אהרון לייב שטיינמן, הרב זלמן נחמיה גולדברג ואחרים: "הננו לגלות בזה דעתנו, דעת תורה, שאסור למכור קרקע או בית בארץ ישראל לגוי – אפילו שאינו עובד עבודה זרה – או לישמעאלי, ואפילו במקום הפסד גדול ושעת הדחק".