איבון חי על הקצה

את איבון פגשתי פגשתי במסיבת גייז במועדון פיקן 3000 שבשכונת קרויצברג בברלין. הוא התיישב לידי באחת הספות במועדון והתחלנו לדבר. מהשיחה הזו התפתחה חברות והיינו נפגשים בעיר ומדברים על החיים. יום אחד ביקשתי לצלם אותו, בבגדי המועדון, שמזכירים קצת את איך שהיה לבוש כשנפגשנו.

איבון נולד בשוודיה, בכפר מרוחק מהמרכזים העירוניים בממלכה. הוא חי עם אמו ואחותו עד שהחליט לעזוב את נוף ילדותו ולעבור לברלין. הוא בולט בכל מסיבה אליה הוא מגיע, בזכות סגנון הלבוש הייחודי שלו.

צבעוני וחד פעמי. התלבושת של איבון

"ראיתי כבר הרבה בחיים, אפילו שאני צעיר. אני בין ציר ברלין-לונדון ובית אמי בשבדיה. בכל מקום אליו אני מגיע, אני גר בסקווטים (בניינים שמתגוררים בהם קהילות של דיירים בלתי חוקיים - ל.ג.ה).

"אסתטיקה היא קריטית עבורי. אני צובע את השיער ומסתפר לעיתים קרובות. אני דואג אפילו כשאני גר בסקווטים בלונדון שהחדר שלי ייראה יפה ואני מקשט אותו. אני סטייליסט ומעצב בנשמתי ועובד בתחום אבל אבל עדיין לא החלטתי לפתוח עסק משל עצמי.

את הבגדים שלי אני בוחר בקפידה. אני אוהב לצבור בדים, שאתם חלקם אני מחליף או מקבל במתנה. הייחוד בטעם האופנתי שלי בא לידי ביטוי בצבעוניות, בשילובי הפריטים ובתעוזה להרכיב אאוטפיט שאולי אפשר ללבוש פעם אחת. לא אכפת לי שהוא מתפרק לי במסיבה, אני ממילא לא אלבש אותו שוב. אני ממילא לא צובר הרבה רכוש, זה מקל עלי להמשיך הלאה בחיים. כרגע אני גם נהנה להסתובב ולחיות את הרגע ולהמשיך להסתובב, גם כשיש לי מעט מאד כסף, שלא תמיד מספיק לי אפילו לאוכל".

"כשאני יוצא למסיבות, אני מתחפש. זה אפילו לא להתלבש. היופי בברלין הוא שכאן זה נהוג להתלבש כך. אני מאד נהנה מזה, בכל אופן. זה מרחיב את הדמיון ויוצר דינמיקה מעניינת בתקשורת עם אנשים. בכלל, אני מתעניין באנשים. לא משנה לי אם הם גברים או נשים. אני אוהב לאהוב, אבל גם שומר על עצמי ונמנע מיחסים אינטמיים עם כל עובר ושב.

בזמני הפנוי אני יכול למצוא את עצמי חוזר לחווה בשוודיה. זה מרגיע אותי, ומטעין את המצברים שלי. זה נותן לי כוח לחזור לברלין ולהמשיך עם מה שאני הכי אוהב - לחגוג."

פעם ילד חווה, היום - בליין בלתי נלאה. איבון (צילומים: לאה גולדה הולטרמן)