הפצוע קשה מלבנון חוזר לביה"ח - הפעם כרופא

מהפציעה הקשה לעמדת המטפל: במהלך תהליך השיקום המתיש, בין טיפול אחד למשנהו, החליט עשהאל לובוצקי, בן 27, שנפצע קשה במלחמת לבנון השנייה, שגם הוא רוצה להיות רופא. היום (א') ארבע שנים וחצי אחרי, עטה לובוצקי על עצמו לראשונה את החלוק הלבן, והגשים את השליחות שהציב לעצמו: "זו דרך אמיתית לעשות טוב לאנשים, לרומם את מצבם הפיזי והנפשי ולהקל על כאביהם".

אחד הקרבות הקשים של מלחמת לבנון השנייה התרחש בבינת ג'בל. לובוצקי, אז קצין בחטיבת גולני ששימש כמפקד מחלקה בגדוד 51, נפצע קשה מפגיעת טיל נ"ט ברכבו. במהלך הקרב, איבד הגדוד איבד שמונה מחייליו, בהם, הסמג"ד רב-סרן רועי קליין, שזינק על רימון כדי להציל את חייליו.

עשהאל בטקס עם אשתו ובתו. "זו שליחות"

כתוצאה מפגיעת הטיל נפצע לובוצקי באורח קשה מרסיסים וסבל מכוויות ומפגיעות בכל חלק גופו. רגלו הימנית נקטעה. "סיפרו לי שבמהלך הפינוי, הרגל פשוט נפלה מהאלונקה. אף אחד לא האמין שיצליחו להציל אותה", אמר.

אולם למזלו של הקצין הצעיר, אנשי הצוות הרפואי בבית החולים רמב"ם בחיפה סברו אחרת. הרגל הקטועה הוחזרה למקומה, חוזקה והוארכה באמצעות שרירים שהושתלו מגבו. במהלך השנה שלאחר מכן, עבר לובוצקי לא פחות מעשרה ניתוחים אורתופדיים ופלסטיים. זה לא היה סוף הטיפולים עבור הפצוע הצעיר, שהמשיך עוד בתהליך שיקום שנמשך תקופה ארוכה.

"מצפה לשמוע מה אומרים הרופאים שטיפלו בי"

ביום רביעי האחרון, ב"טקס הענקת החלוק הלבן לרופאים לעתיד" של הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, בה הוא לומד זה שנה רביעית, הוענק ללובוצקי חלוק הרופאים הלבן. במהלך הטקס ניתן האות עבורו ועבור חבריו לפתיחת תקפות ההתמחות, הכניסה למחלקות בית החולים, והגישה לטיפול בחולים.

בשיאו של הטקס, נקראו ועלו בזה אחר זה הסטודנטים, ודיקאן בית הספר לרפואה עטה לגופם את החלוק הלבן. "כשאני הגעתי זה היה קצת יותר מסובך עם הקביים, אבל זה לא שינה את ההתרגשות הגדולה שאחזה בי. ההרגשה היא שהנה אני נכנס לעולם הרפואה וסוגר מעגל", סיפר לובוצקי הנרגש.

מודל לחיקוי

לובוצקי, במקור מאפרת שבגוש עציון, מתגורר בירושלים מאז שהתחתן. לפני שלושה חודשים נולדה לו בת. "חלמתי על הרגע הזה מאז השיקום, אז בכלל נולד הרצון הזה. זו הגשמת חלום", סיפר בשיחה עם ynet על ההתרגשות הגדולה מהטקס, "אני זוכר את הרופאים שנכנסו אלי עם החלוקים הלבנים, ואני מצפה לשמוע מה הם אומרים. אני מקווה לסייע לאנשים כמו שסייעו לי".

את חלוק הרופאים לבש לובוצקי כשבקהל נכחו הוריו, חבריו רעייתו אביטל ובתו נטע. "זו סגירת מעגל מרגשת. אני מקווה שהניסיון שלי יעזור לי הניסיון בעיקר בגישה אמפאטית למטופלים, אני מאמין שכך יהיה".

אשתו הגאה הוסיפה: "מאוד התרגשתי, זו אות הערכה למאמץ הגדול שעשהאל וכל הסטודנטים השקיעו, זו שמחה גדולה".

בנוגע לתחום ההתמחות, לובוצקי עדיין מתלבט. "כל פעם אני מגלה תחום אחר ומרתק יותר בו ניתן לסייע למטופלים, אני מאמין שבתקופת הסטאז' אגבש החלטה". לובוצקי גם שלח מסר למי שהדרך הקשה שעבר יכולה להוות עבורו מודל לחיקוי: "כל מי שעבר פציעה, ולא משנה כמה היא קשה, יכול ללכת בכיוון שלי. מצבי איננו אופיטמלי כלל ללימודים מהסוג הזה, אבל הכי חשוב זו הרוח ואיפה נמצא הראש. אם תכוון ותשאף אתה יכול לעשות זאת".