על טעם וריח: ביקור בשוק לוינסקי

זכרונות. מתובלים בארבעה מתוך חמשת החושים שלנו, צבעים, ריחות, קולות וטעמים הם מלווים אותנו כל חיינו, תוך שאנחנו יוצרים ואוגרים עוד ועוד מהם. ולאן נודדת מחשבתנו בכל פעם מחדש, אם לא אל זכרונות הילדות?

אני זוכרת את צנצנות החמוצים עומדות על החלון; עגבניות, מלפפונים, אבטיח, כרוב. את קופסות הפח המלאות זיתים שחורים, אותם היה משרה סבא ביין ובתבלינים שונים. את הדגים : מטיאס, הרינג, מקרל, מומלחים, מעושנים או כבושים תחת ידיו. אני כמעט יכולה לראות אותו שם, עומד ליד הדלת בחליפתו האפורה ומכריז בקול עמוק "טוב, אני יוצא העירה", אל דרום תל אביב.

(צילומים: ורד גלעד פרידמן)

רחוב לוינסקי הוא רחוב של פעם. הוא נקרא גם "שוק התבלינים" אך פרט להררי התבלינים המרשימים הממלאים את חנויותיו, יש בהן גם שפע של מאכלים, סוגי קפה ותה, דברי מתיקה, חמוצים ומלוחים, כבושים ומאפים.

כשאני צועדת בלוינסקי אני גומעת בשקיקה את תל אביב של אז, תל אביב של סבא וסבתא. את זכרונותיי מבית רומני מקיפים ריחות הבהרט והחוויאג', הבורקס, הבקלאוות והכנאפה. בין חליטות התה וריחות הקפה הנטחן אני מגלה לפתע רחוב פנימי קטן, מלא בארגזי תמרים. מראה כמעט נוסטלגי. ואילו ברחוב קטן אחר מחזירות אותי לימינו חנות לממכר גבינות, חנות שכולה שמן זית וחנות "dragon" למוצרי המזרח הרחוק.

שתי חנויות תראינה אותי בכל ביקור בשוק. האחת היא המעדנייה של חיים רפאל הוותיקה המכילה מכל טוב, מיוחדים וביתיים: חמוצים וממרחים, לימונים כבושים ועלי גפן למילוי, מיני זיתים, גבינות קשות, דגים מעושנים וכבושים, משקאות חריפים וסלטים מצוינים. החנות השנייה נחבאת בתוככי הסמטאות הצדדיות של רחוב לוינסקי, ברחוב קטן שנקרא מרחביה. מעדנית הדגים של לופו. אח... מטיאס, הרינג, מקרל כבוש, דגים מעושנים, שפרוטים, סלטי דגים, רצועות סלמון מתובלות וגם עמדה של עגבניות ומלפפונים חמוצים.

(צילומים: ורד גלעד פרידמן)

כמות השקיות העמוסות בידיי הולכת וגדלה. הן התמלאו בדגים מסוגים שונים, חמוצים, ממתקים ותבלינים. ב"ארמה תבלינים" קניתי בהרט, תערובת חוויאג' לאפיית לחמים המכילה אניס, תערובת "ראס אל חנות" המרוקאית המעולה לבשרים ו"תבלין לכל" – תערובת ייחודית לחנות שבעליה טוענים כי היא תתאים לכל דבר. בחנות גדולה שבה בעיקר פיצוחים, פירות יבשים ומיני מטעמים קניתי חרובים ובאבא קדרסי – ממתק עירקי רך ומתוק עם הל או מי ורדים. בחנות האסייתית מצאתי בין היתר פניני טפיוקה ענקיים ועלי חרדל מוחמצים.

כשהן מוצגות בשחור-לבן, התמונות כאילו נלקחו מימי תל אביב הצעירה. אפילו האנשים נראים לי כמו "אנשים של פעם". לכל אשר אפנה, אפגוש גיוון ועושר של צבעים, ריחות וטעמים שאין כמותם. בכל פעם מחדש, הביקור בשוק יוצר ערבול של ריחות וטעמים שמגיעים ממזרח וממערב, מקרוב ומרחוק, וכולם יחדיו מובילים אותי ישירות אל המטבח שלי. שם נוצר בהרמוניה אוכל שמשלב את זכרונות הילדות של כולנו.

(צילומים: ורד גלעד פרידמן)

• איך מגיעים? רחוב לוינסקי עצמו עמוס תמיד במכוניות ומשאיות אספקה, ולכן מומלץ להגיע בתחבורה ציבורית. אם בכל זאת הגעתם ברכב, כדאי לחנות ברחוב הרצל או במגדל שלום למשל ולצעוד קצת.
• לאן הולכים? אין צורך להזכיר כאן כתובות מדויקות של חנויות. בלוינסקי כולם מכירים את כולם וישמחו לכוון אתכם לכל חנות שתחפצו.