שלום לתמימות: על קמפיין הפועל ת"א בצ'מפיונס
מי שכנראה תוכל להעיד יותר מכולם על התהליך שעברו האדומים היא ליון, שתהתה לפשר החגיגות אחרי הפנדל של אניימה בסיבוב הראשון ועקבה מקרוב אחרי ההתעופפות של זהבי. וגם: האם זו ההופעה הטובה ביותר של קבוצה ישראלית בליגת האלופות ואיזה שיעור העביר גוטמן ללואיס פרננדז?
ההתבטאות של יוסי אבוקסיס אחרי ה-0:3 של הפועל תל אביב על בנפיקה כאילו זה היה "הניצחון הגדול ביותר בהיסטוריה של קבוצה ישראלית" הציתה מחדש את המאבק שהתפתח כאן בשנתים האחרונות בין האדומים למכבי חיפה על השליטה בכדורגל הישראלי.
לפני שנה, עוד לפני הכרעת האליפות הדרמטית, אפשר היה לחוש את המתח באוויר, כאשר הירוקים נכנסו לספרי ההיסטוריה של הצ'מפיונס כקבוצה הראשונה שלא צוברת נקודה ולא כובשת שער. במקביל היה מי שטען שהאדומים הם האלטרנטיבה לקבוצה של אלישע לוי אחרי שרשמו קמפיין מוצלח בליגה האירופית.
חלפו להם 12 חודשים וגם הקבוצה של אלי גוטמן סיימה אמש קמפיין ראשון בבימה המרכזית של אירופה עם תיקו 2:2 בליון והרגשת החמצה אדירה על איבוד ההזדמנות לזכות בכרטיס לליגה האירופית. אז אולי זו היתה ההופעה הטובה ביותר של קבוצה ישראלית בליגת האלופות?
שלום לתמימות
אבל לפני שנחמם מחדש את הגזרה, מספר מילות סיכום על ההופעה של הפועל בשלב הבתים, שהחל בפנדל של וינסנט אניימה מול ליון ובאורח סמלי הסתיים עם ה'גולאסו' הנדיר של ערן זהבי.
השוואה בין הסיבוב הראשון, שהיה שכר הלימוד של גוטמן וחניכיו, לסיבוב השני נטול ההפסדים מספר את הכל. אם בשלושת המשחקים הראשונים האדומים
סיבוב 1 | סיבוב 2 | |
החזקה בכדור | 51% | 45.66% |
בעיטות לשער | 7.33 | 11 |
ק"מ | 107.462 ק"מ | 112.395 ק"מ |
דיוק במסירות | 79% | 66% |
החזיקו יותר בכדור מיריבותיהם, אך היו חסרי תכלית לחלוטין, אפשר לראות את השיפור הגדול בהמשך הקמפיין.
ראשית, בכל הנוגע לאיומים לשער, האלופה הישראלית איבדה את התמימות שאפיינה אותה בתחילת הדרך והכפילה את מספר נסיונות הכיבוש שלה. ראוי לציין שבסיבוב השני נערכו שני משחקים בבלומפילד בעוד בסיבוב בראשון אחד בלבד. בנוסף, אם בסיבוב הראשון רק 11 כדורים הלכו למסגרת, בשלושת המשחקים האחרונים כבר אופסו שם הכוונות, קבלת ההחלטות השתפרה והמספר עלה ל-20.
שיפור מדהים גם נרשם במספר הקילומטרים שכיסו השחקנים, בראשם זהבי, שבין התעופפות אחת לשנייה, סיים את חמשת המשחקים בהם שיחק 90 דקות עם ממוצע מרשים של 11.378 ק"מ.
הדוגמא הטובה ביותר אפשר למצוא במשחק אמש מול ליון, בו האדומים לראשונה רצו פחות חצי קילומטר בלבד מיריבתם. רק לשם השוואה - במשחק בבלומפילד הצרפתים רצו כמעט ארבעה ק"מ יותר מחניכיו של גוטמן.
אבישי ז'אנו יכול להיות רגוע
אז איפה אפשר למקם את ההופעה של הפועל ת"א ביחס לשלושת הקמפיינים הקודמים של קבוצות ישראליות בעבר? אבישי ז'אנו, שלא ממש אהב את ההתבטאות של עוזר מאמן הפועל ת"א
איתה פתחנו, ודאי ישמח לשמוע שמכבי חיפה של עונת 2002/03, זו שהצליחה לסיים במקום השלישי, עדיין הפוריה ביותר וכפועל יוצא גם זו שאיימה הכי הרבה על השער.
מכבי חיפה 2002/03 | מכבי ת"א 2004/05 | מכבי חיפה 2009/10 | הפועל ת"א 2010/11 | |
שערים שכבשה | 12 | 4 | 0 | 7 |
מס' בעיטות למסגרת בממוצע | 5.33 | 3.5 | 4 | 5.16 |
אחוז החזקה בכדור בממוצע | 43.16% | 41.83% | 44.5% | 48.33% |
אם יש משהו שלאדומים אין מתחרים הוא אחוז השליטה בכדור. אגב, באופן מעט אירוני הקבוצה הישראלית שספגה הכי מעט היא זו של אלישע לוי, שאשתקד הוציאה "רק" שמונה כדורים משערה. בכל שאר הפרמטרים, ההופעה של הירוקים אשתקד תוספת מקום טוב באמצע בכל הנוגע לנתונים הסטטיסטיים, כאשר מי שסוגרת את הרשימה היא מכבי ת"א של עונת 2004/05.
אגב, הנחיתה לליגת העל מעמידה את גוטמן במבחן לא פשוט, שכן שלוש הקבוצות הקודמות לא הצליחו לזכות באליפות אחרי שסיימו את הופעתן בליגת האלופות. מכבי חיפה סיימה פעמיים במקום השני, בעוד הצהובים לא ממש ידעו לעשות את הסוויץ' ותפסו את המקום השמיני בתום המחזור האחרון.
קטנות לסיום
אולי נלמד לקח סוף סוף? רק לפני חודש וחצי, בתום ההפסד 3:1 בשאלקה (שהגיע בסמוך להופעות המאכזבות של הנבחרת במוקדמות יורו 2012), היו כאן כאלה שביכו על מר גורלו של הכדורגל הישראלי.
כמו שהיה קל לקטול את הפועל ת"א ברגעי חולשתה, אל לנו לצאת מפרופרוציות בסופרלטיבים הנשפכים לעברה. זה בסך הכל צעד נוסף של קבוצה ישראלית בדרך להשתלבות ברמות הגבוהות יותר של אירופה.
קבוצה של מאמן. בסתירה לדברים שנכתבו כאן מעל, ראוי וכדאי לפרגן לאלי גוטמן, שאת טביעת היד שלו אפשר היה לראות בתהליך שעברו האדומים
בחודשים האחרונים. בוא רק נקווה שלואיס פרננדז למד ממאמן הפועל תל אביב את השיטה בה אפשר וצריך לשחק מול יריבות עדיפות ממך.
לואיס, שומע? אם כבר עלה שמו של מאמן הנבחרת, זכרו כי הפועל שיחקה את ששת משחקיה בליגת האלופות עם ארבעה זרים, כאשר התרומה של שניים מהם היתה חלקית מאוד. מה עוד צריך כדי להפנים שצריך להתבסס על החבורה הזו במשחקים שנותרו במוקדמות היורו?!
הצטרפו לעמוד של ynet ספורט בפייסבוק