הונדה PCX - דו"ח שימוש מספר 3

והרי החדשות: ה-PCX ארוך-הטווח שלנו עבר קריאה מפתיעה לתיקון. הבעיה: צינור ניקוז של תיבת המצבר ממוקם מעל משאבת הדלק, ובמקרה של נזילת חומצה מהמצבר עלולה לדלוף חומצה על משאבת הדלק. הפתרון של הונדה פשוט: החלפת תיבת המצבר, ובמקביל בדיקת משאבת הדלק לסימני קורוזיה, והחלפה אם יש צורך בכך. קריאת התיקון התפרסמה ימים ספורים אחרי שה-PCX עבר טיפול 4,000 ק"מ, ולכן נאלצנו לשוב למוסך שטיפל בכלי עד עכשיו. אגב, הערה קלה - בניגוד לדברי הונדה, הרכבת החלק החדש אינה יכולה להתבצע תוך כחצי שעה, מכיוון שהיא דורשת עבודת פירוק (וכמובן הרכבה) של חלקי קטנוע רבים.

• דו"ח התרשמות והיכרות ראשוני
• פרק שני ומבחן
  

טיפול 4,000 עצמו היה זהה לטיפול-אחרי-הרצה, וכלל בעיקר החלפת שמן, בדיקה כללית, הידוק ברגים אם צריך (לא היה צורך) וכן הלאה. הפעם בחרנו לבצעו אצל אלון במוסך ניב, מוסך מורשה הונדה היחיד בתל-אביב (פרט למוסך המרכזי). עלות הטיפול - 325 ש"ח, זול בכמה עשרות שקלים מהמוסך המרכזי.

כמתוכנן, בשבועות שחלפו מאז הדיווח הקודם, נוצל ה-PCX לעבודה מאומצת, רוב הזמן בסל"ד גבוה וקרוב למנתק-ההצתה. ובענין זה, הרי לכם תופעה תמוהה מעט: המהירות בה נכנס המנתק לפעולה ירדה במספר קמ"שים. אם לפני כן עצר המנוע את ההאצה באזור 107 קמ"ש, מאז ירדה מהירות הניתוק בהדרגה ועומדת כיום על 102-3 קמ"ש - ירידה שאומתה גם במדידת GPS המראה 92 קמ"ש אמיתיים, לעומת 96-97 קודם לכן. מוזר. ההסבר היחיד שעולה בדעתנו, בהתחשב בכך שמדובר ברכיב אלקטרוני, הוא בלאי מסוים ברצועת-ההנעה, אשר גורם לשינוי קל בפועל של יחסי ההעברה. נבדוק זאת בטיפול הבא.

פרט לכך, ה-PCX שובה את לבנו בכל הקשר לניוד עירוני. עם כל קילומטר חולף אנחנו מתרשמים יותר מקלות התפעול, הדיוק בפעולת המצערת והבלמים, התמרון המעולה בתנועה צפופה ותחושת הבטחון שמעביר הגלגל הקדמי. כעת אין לנו כבר ספק כי מדובר באחד הקטנועים הטובים בשוק - בכל נפח - מבחינת היגוי. נראה לנו כי האחראי לכך הוא צמיג ה-"14 הדק מלפנים. לכיבוי המנוע האוטומטי בעצירה, כבר התרגלנו, והעניין לא מעסיק אותנו עוד. נעים לעמוד ברמזור בשקט מוחלט, וכאשר האור מתחלף למסובב את המצערת ולצאת לדרך במהירות, לרוב לפני עדר קטנועי-השליחים השותפים לקו העצירה.

השילוב של מנוע שקט ותפעול נעים הופך את ה-PCX לכלי מקסים, מילה שחוזרת על עצמה שוב ושוב אצל כל אלו שלקחו עליו סיבוב. מה שלא מונע ביקורת כמובן. הפרט המעצבן ביותר עד עכשיו הוא, תתפלאו לשמוע, מפתח ההצתה. הוא ארוך מדי, מחודד בשני קצותיו ומטריד בכיס. לא ברור לנו מדוע צריך קטנוע קטן, מפתח כה גדול. פרט בעל משמעות מעשית יותר, הוא מרווח-הגחון המאד-מוגבל. וזה לא רק עם רוכב כבד, אלא גם כאשר הוא משמש את דפנה, דוגמנית הצילום שלנו.

בנוסף, טווח הנסיעה המוגבל - פחות מ-200 ק"מ - הפך למטרד קטן עם צבירת הקילומטרים. עוד שניים-שלושה ליטרים במיכל היו מחוללים נפלאות, ומוסיפים עוד כ-50% לטווח המעשי לפני שמחוון הדלק מתחיל להבהב ולהתריע שנותר עוד פחות מליטר במיכל - מה שקורה באזור 170-180 ק"מ. צריכת הדלק התייצבה על 35 ק"מ לליטר, אם כי בדיווח הבא אנחנו מצפים לשיפור כלשהו בצריכת הדלק. הסיבה: ב-PCX הותקן מגן רוח גבוה, אביזר חדש ורשמי של הונדה, האמור לשפר את שימושיות הכלי בעונת החורף הגשומה והקרה. בינתיים הוא מתגלה גם כיעיל עבור צריכת דלק, שכן הוא משפר את האווירודינמיות. עוד על השפעותיו, בדיווח הבא.

ולסיום. עקב הציפיפות באוכף, הנובעת ממדי רוכב נדיבים, החלטנו לנסות ולהוריד את משענת הגב הקטנה, הממוקמת באמצע המושב. המושב אכן הפך מרווח ונוח יותר, אבל הפעולה הותירה שני חורים גדולים ומכוערים במושב. כך שהחזרנו אותה אחר כבוד למקומה.