בדקו: האם הבית שלכם ערוך לשריפה?
שריפות לא פורצות רק בכרמל: מדי שנה נספים אנשים בדליקות בביתם. איך להתגונן, אילו אמצעי כיבוי אש להחזיק, מה האחריות של ועד הבית, ואיך להתפנות בבטיחות כשההגנות כושלות?
בעקבות סכסוך בין נערים בעכו, הוצת אופנוע שחנה מתחת לבניין רכבת בן 4 קומות. האש כילתה את כל הכניסה וחדר המדרגות, ודיירת בקומה הרביעית, סבתא לחמישה, נחנקה מהעשן ומתה.
באור עקיבא, שני מזרנים שהושארו בחדר המדרגות גרמו לשריפה של בלוק שלם, במזל איש לא נהרג. באילת רכב שעלה באש הצית כניסה שלמה של בניין.
בדיקה של מהנדס מטעם האגודה לתרבות הדיור, צ'יקי צרבינסקי, העלתה כי תושבי ישראל שאננים עד כדי כך שהם משתמשים בצינורות הכיבוי שנמצאים בבתים משותפים לניקוי חדרי מדרגות, לשטיפת מכוניות ולהשקיית הגינה הציבורית.
השריפה בכרמל אולי חשפה את האיטיות וחוסר המוכנות של שירותי הכיבוי, אבל הזיכרון קצרצר: רק לפני פחות מחודש נמנע בקושי אסון גדול כאשר פרצו להבות כתוצאה מקצר חשמלי בקומות העליונות של מגדל שלום בתל-אביב.
נתונים מדאיגים
הכבאים נאלצו לעלות ולרדת במדרגות אפופות עשן עד לקומה ה-29 עם מיכלי מים על גבם כי טפטפות כיבוי האש בבניין לא תוחזקו כיאות.
בעקבות האסון בכרמל הגיעו פניות רבות לסניף האגודה לתרבות הדיור בחיפה, של דיירים חסרי אונים ששואלים כיצד ניתן להיערך למקרה בו האסון יגיע לבתיהם.
"עקב האירועים המצערים בצפון אנחנו מציעים סיוע בשאלות בנושא התגוננות מאש דרך הפורום המקצועי באתר האינטרנט שלנו, וקבלת מענה ראשוני חינם און-ליין מעורכי דין, מהנדסים ושמאים מקצועיים," אומר ראובן צדוק, מנכ"ל האגודה לתרבות הדיור.
הנתונים קשים, אך לא מפתיעים: לפי איגוד ניהול בתים ומבנים בישראל, ב-90 אחוז מבנייני הדירות בישראל אין כלל היערכות לשריפות. לפניכם המדריך המלא לבית המשותף למקרה של שריפה. כמה עולה בדיוק למנוע אותה, ממה היא לרוב נגרמת, מה מכסה אותה ומה עם המשכנתא.
ממה פורצות שריפות בבתים פרטיים?
בדרך כלל משימוש לא נכון במכשירי חשמל כמו תנורי בישול או חימום, רשלנות או שכחה כמו השארת אש דולקת, עישון במיטה והצתת אש בסמוך לחומרים דליקים.
שימוש לא נכון בחשמל: שקע שאינו תקין או סדין חשמלי פגום. משחק ילדים בגפרורים או כתובות אש של תנועות נוער בסמוך לבניין. וכמובן, איתני הטבע: מכת ברק או קרני השמש.
רוב השריפות בבתים נגרמות כתוצאה מקצר חשמלי. על-פי החוק, חייב כל בית משותף לבצע בדיקת תקינות של מערכת החשמל המשותפת.
על החשמלאי לבדוק את ארונות החשמל שיש בכל כניסה של בית משותף או פרטי, ולוודא שאין חיבורים שרופים ושהלוח תקין. עלות השירות: דרך האגודה לתרבות הדיור 200 שקל, ובאופן פרטי: 500-300 שקלים.
מה אפשר לעשות כדי להפחית סכנת שריפה בבית?
אין להעמיד גוף חימום בקרבת חומרים דליקים כמו ספה, שמיכה או וילונות. אין להשאיר סדין חשמלי דולק ללא השגחה, אלא לנתקו עם היציאה מהחדר. אסור להוסיף נפט או דלק לתנור בוער אלא בעודו כבוי וקר מחוץ לחדרי מגורים.
אין לחסום פתח אוורור של מפזר חום. היזהרו מעומס של מכשיר חשמל על שקע חשמלי אחד וודאו שהתקע צמוד היטב לשקע. מנעו חדירת לחות למערכת החשמל. אין לצבור חומרים דליקים בבית כמו עיתונים וניירת בכמות רבה.
יש לתחזק את מערכות החשמל והגז באופן סדיר ולוודא כי הותקנו על ידי בעל מקצוע מוסמך. אין להשאיר סיר על האש ללא השגחה. יש להשתמש בנרות ובקומקום חשמלי על גבי שיש בלבד.
הרחיקו גפרורים מהישג ידם של ילדים. דאגו לכבות כל סיגריה שהודלקה במאפרה. אין לעשן בקרבת חומרי הדברה וחומרים דליקים אחרים.
למדו להשתמש באמצעי כיבוי ידניים כמו מטפים וגלגלונים, וודאו כי כל הדיירים יודעים את מקומם של אמצעי הכיבוי וכיצד להשתמש בהם. הכינו דרכי מילוט ותרגלו עם יושבי הבית את המילוט דרכן. תרגלו ניתוק זרם החשמל בעת שריפה.
איזו תחזוקה צריך לעשות למערכות כיבוי האש?
ברבי קומות שנבנו אחרי שנות ה-70 אמור להימצא בכל קומה מטף כיבוי עם צינור וזרנוק. על ועדי הבתים להורות לדיירים על שימוש נכון במטפים ולהדריך נציגים כיצד להשתמש במטף, מה מיקומם בבית המשותף ואף למנות דיירים אחראים לשעת חירום.
יש לבדוק את תקינות המטף מדי חודש בהתאם להוראת התקן הישראלי. רצוי לשמור את המטף במקום שבו הגישה אליו במקרה חירום זמינה ונוחה ולסמנו בשילוט בולט כדי שאפשר יהיה לאתרו בחושך.
חשוב: למטפים יש תאריך תפוגה. יש להזמין תחזוקאי מטפים מוסמך לביצוע פעולות תחזוקה בהם, ואין להשתמש במטף פעם שנייה לאחר פתיחת הנצרה והפעלתה - לא למלאו מחדש בידי טכנאי.
בבתים שבהם חניון מקורה מותקנים גם מתזים אוטומטיים ("ספרינקלרים"). את תחזוקתם מבצעת חברת התחזוקה של הספרינקלר שאמורה לערוך ביקורת פעם בשנה, בהזמנת ובאחריות ועד הבית. אחרי שמתז מופעל, עקב אש או התרעת שווא, ברוב המקרים יש להחליף את הראשים, בעלות של 30 שקל לאחד.
בחדר המכונות של המעלית חייב להימצא מטף כיבוי אש. יש לבדוק באמצעות חשמלאי כי תאורת החירום בבית המשותף תקינה ותעבוד במקרה של שריפה כתוצאה מקצר חשמלי. יש להתקין בחדרי המדרגות שלטים זוהרים המורים על פתחי היציאה ויציאות החירום.
האם הביטוח מכסה נזקי שריפה?
לדברי ליאור איילון, מנכ"ל החברה לייעוץ משכנתאות, יש יתרונות למי שמשלם משכנתא, כי הביטוח שבו מחויב כל מי שלוקח אותה מכסה כמעט את כל הנזקים הנגרמים למבנה במקרה של אש.
עם זאת, ביטוח לתכולת הדירה יש לרכוש בנפרד. מי שעושה ביטוח מבנה בלי קשר למשכנתא, צריך לשים לב שהפוליסה מכסה את 'המבנה' ולא רק את 'הרכוש.'
במקרה של אסון טבע, כמו שצפוי בכרמל, המדינה צריכה לפצות בשלב הראשון את האנשים שנפגעו ומאוחר יותר הם יצטרכו לברר על מי האחריות.
אם פורצת אש, כיצד מכבים אותה?
בדדו את העצם הבוער, למשל הזזת עיתון בוער מווילון או סגירת ברז גז. מנעו חמצן מאזור הבעירה באמצעות הפעלת מטף כיבוי, או התזת מים וחול.
חשוב לגלות שליטה עצמית, לנתק מכשירי חשמל מהתקע, לנתק את אספקת גז הבישול ולהזעיק במקביל את שירותי הכיבוי (טל' .(102 אם השריפה אינה נכבית התרחקו מיד מן המקום יחד עם כל האנשים שבפנים ואל תתעכבו לקחת דברי ערך, חייכם שווים יותר.
איך מתפנים מבית בוער?
אם הדרך החוצה פנויה צאו מיד. לכו בהליכה שפופה או זחלו מתחת לשכבת העשן העולה כלפי מעלה בסמוך לרצפה. רכזו את הדיירים יחד במקום הבטוח ביותר וסגרו את הדלת. הניחו סמרטוט רטוב מתחת לדלת ופתחו חלון לשאיפת אוויר נקי.
לא להתיז מים על מכשירי חשמל מחוברים. אם ידית הדלת חמה אל תצאו החוצה, זהו סימן לכך שהאש כבר משתוללת במסדרון הקומה. הזעיקו עזרה דרך החלון צעקו ונופפו בסדין עד שיגיעו כוחות ההצלה. זיכרו: בשום אופן אין לרדת במדרגות אפופות עשן ואין להשתמש במעלית.
מי אחראי לנזקי השריפה?
הזמנת כבאית עולה בין 800 ל-1,500 שקל, והביטוח יכסה אותה רק במקרה של שריפה ממשית וסכנה אמיתית. האחריות לתשלום מבחינה משפטית תהא על מי שהתקשר לשירותי הכבאות, ויש להסדיר את האחריות בין הדיירים.
האחריות לנזקי שריפות מתחלקת לאחריות פלילית שמשמעותה כתב אישום כנגד האחראי על השריפה, שעלול להיות מורשע בעבירות רשלנות ועד הריגה וגרימת מוות ברשלנות, ולאחריות אזרחית שפירושה נשיאה כספית בעלויות הנזק ברכוש או בנפש.
במקרה של קצר חשמלי או תנור דולק בבית פרטי שגרם לשריפה, האחריות לשריפה היא על בעל הבית. במקרה של קצר חשמלי או דליקה ברכוש המשותף, אם כתוצאה מהצתה ואם מתאונה, האחריות נופלת על כל בעלי הדירות.
לדברי סמי ישראל, היועץ המשפטי הראשי של האגודה לתרבות הדיור, יש לקבל ייעוץ משפטי ובמקביל לפנות לייעוץ מהנדס או שמאי שיבדוק את מקום השריפה ויוציא חוות דעת הנדסית מוסמכת וקבילה עבור בית משפט. במקביל יש לקבל את דוח מכבי אש כדי לגלות מה גרם לשריפה ומי האחראי לכך.
בהתאם לדוחות מהשמאי וממכבי האש, מגיש עורך הדין תביעה אזרחית לאחראים על הנזק ולחברת הביטוח בהתאם לפוליסה. האגודה לתרבות הדיור מספקת לחבריה ייעוץ בחינם, ייעוץ באופן פרטי עולה כ- 500שקל. מחירו של ייצוג בבית המשפט נע בין כמה אלפי שקלים, לעשרות אלפי שקלים.
הכתבה פורסמה במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
