ימים של חורף: מצפים לגשם, נערכים לשיטפונות

עין הוד. אחרי האש, מגיע הגשם (צילום: מתי אלמליח)

בגולן מחכים לשלג בחרמון - ולמים שיחדשו את המאגרים

מזרחה משם, ברמת הגולן, נערכים בהתרגשות לרדת השלג הראשון. חתולי השלג והמפלסות באתר החרמון כבר הוכשרו לשימוש, ובצה"ל התכוננו לקראת אפשרות שיתבקשו לסייע בפתיחת צירי תנועה שיחסום השלג. נוסף על כך, הוכנו גם המוצבים בגזרה לימי הקור ולמשקעים הרבים שצפויים לרדת במהלכם.

"שלג ראשון ברכבל העליון צפוי להתחיל לרדת בשבת", אמרה מנכ"לית אתר החרמון, רחל בר-אל. היא מקווה כי בניגוד לשנים הקודמות - תביא הסופה כמות משקעים כזאת שתאפשר גלישה באתר במקביל לפתיחת עונת המבקרים בו. "התחזיות מדברות על כ-240 מילימטרים של משקעים, שאם הם אכן ירדו, צפויים להיערם 45 סנטימטרים של שלג ברכבל התחתון ויותר מ-70 בעליון".

השמיים עדיין כחולים, אבל מפלסות השלג כבר מוכנות (צילום: אביהו שפירא)

ביישובי הגולן הושלמו גם כן ההכנות למזג האוויר הסוער. החקלאים שם ממתינים בקוצר רוח לבוא הגשמים, ובמקביל הוכרזה כוננות בצוותי החירום. החורף שאיחר לבוא הותיר את 14 מאגרי המים ברמה כמעט ריקים לגמרי, וכעת מצפים שם שהגשמים יפיחו בהם שוב חיים.

על מאגרי המים אחראית אגודת מי-גולן, ויושב-הראש שלה, יגאל חן, אמר כי "בשיאם, יכולים המאגרים להכיל 36 מיליון מ"ק. לפי התחזית, אמורים לרדת בצפון הגולן כ-25 מילימטרים של גשם, ובמרכזה ודרומה כ-150 עד 200 מילימטרים. הגשם הזה צפוי לגרום לאיטום האדמה, מה שיסייע למים לזרום ולהצטבר במאגרים".

הרכבל בחרמון. הנוף ייצבע לבן? (צילום: אביהו שפירא)

המערכת החורפית הממשמשת ובאה אמנם לא תביא שלג לצפת, אך שם נערך המוקד העירוני כדי לספק מענה למפגעים שעלולים לגרום משבי הרוח העזים. באמצעות מערכת מסרונים סלולרית, ינחו צוותי החירום יותר מ-2,000 משפחות כיצד לנהוג במצבים חריגים. נוסף על כך, תתוגבר פעילות צוותי השטח.

כמו בצפון, גם בירושלים לא נותרו אדישים אל מול תחזיות מזג האוויר. העירייה נערכה בכוננות מוגברת, שבמסגרתה יופעל החל ממחר חדר מצב מיוחד שיאויש בכמות כפולה של מוקדנים, בניסיון לספק מענה הולם לכל מפגע שתגרום הסופה. מחלקת הגננות העירונית הונחתה להישאר בכוננות, כדי שעובדיה יהיו מוכנים לצאת בהתרעה קצרה ולספק מענה מהיר למפגעים סביבתיים שונים שעלול לגרום מזג האוויר, כמו קריסת עצים.

שנה אחרי ההצפה הקטלנית: בערבה לא לוקחים סיכונים

הסכנה הרבה ביותר, לדברי שחם, טמונה באזור הגבול שבין עקבה לאילת. "מדובר בסביבה בעייתית. נכון שיש שם גבול בין שתי מדינות, אבל לשיטפונות זה לא משנה. המים זורמים תמיד למקום הנמוך ביותר. בין ישראל לבין ירדן אין תיאום בנושא הניקוז או מערך משותף ראוי. יש סכנה להצפות, כולל בבתי המלון באילת, בסביבות מעבר הגבול, בשדות החקלאיים של חבל אילות ועוד. זה מפחיד אותנו מאוד, עד כדי כך שזה מדיר מעינינו שינה".

מראות החורף הקודם בערב (צילום: שלום שטוקלמן, עין יהב) 

מי שבכל זאת נותר רגוע יותר הוא אלעד סקר, פקח יחידת החילוץ ערבה. הוא סיפר כי המתנדבים אומנם נערכו לימים הסוערים הקרובים, אך למרות זאת אינו צופה שאלה יהיו חריגים דוגמת אירועי אשתקד. "כמו תמיד, בתחילת החורף, אנחנו נערכים בכוננות, בודקים את הציוד ומרעננים את הנהלים. יחד עם זאת, במהלך כל השנה אנחנו מוכנים לפעול. יש אומנם תחזיות קודרות על שיטפונות וסופות חול, אבל אני מאמין שנתבדה".

תל-אביב: חשש להצפות בשכונות הדרום

בגוש דן לא נותרו אדישים אל מול תחזיות מזג האוויר. ימי החורף הראשונים ידועים לשמצה ככאלה שבהם פושטים השיטפונות, כמעט מדי שנה, בשכונות הדרום של תל-אביב, כמו שכונת התקווה, הארגזים ופלורנטין. צוותי התפעול תוגברו כדי לתת מענה מספק ומיידי במקרים של הצפות, קריסות עצים, היפערות בורות בכבישים, שיבוש פעולת הרמזורים ומפגעים נוספים.

גם מערכי הכיבוי העירוניים נערכו לבוא הסופה, והניידות המיוחדות, הביוביות, מנופי הגבהים ואמצעי חירום נוספים כבר עומדים מוכנים לצאת לשטח. תושבי האזורים בעלי רמת סיכון גבוהה להצפות יקבלו בימים הקרובים הודעות קוליות אוטומטיות בטלפון, שיקראו להם להיערך בהתאם למזג האוויר הסוער. בעירייה ריעננו את חדרי החירום ואת מרכזי הפינוי, כדי שאלו יהיו ערוכים גם למצב שבו יפונו תושבים מבתיהם מאימת מפלס השיטפונות העולה.

תושבי האזורים המסוכנים יוזהרו בטלפון. תל-אביב (צילום: יעל צור)