הזיכרונות של ילדי ימין אורד נשרפו: "אין לנו כלום"
טטיאנה הוצאה מבית הוריה ברוסיה, ולפני כשש שנים הגיעה לפנימייה בישראל. בגיל 14, היא שוב חסרת אונים: "זה בית, והבית שלי נשרף". אחמד מדרפור שלומד איתה איבד את כל בגדיו, ועדיין לבוש כפי שהיה כשהאש פרצה. בהנהלה מסתכלים על חצי הכוס המלא: "נשרפו מבנים ישנים, אז אולי הכל לטובה"
לצד כל אלה, קרסו תשתיות המים, הביוב, החשמל והתקשורת - אך למרבה המזל, מבנה בית הספר לא ניזוק כלל. בשבוע שחלף מאז התלקחה האש, שהו 480 התלמידים במוסד בכפר הנוער "נווה עמיאל" שבעמק יזרעאל. החל מיום שני הם ישובו ללמוד בימין אורד, אך ילונו בשבועיים הקרובים במתקן הנופש שבגבעת אולגה - עד ש-21 המבנים הארעיים שהורה להציב במקום שר החינוך, גדעון סער, יגיעו - ויחליפו את אלה שניזוקו.
זה מה שנשאר. מבנה מפויח בכפר הנוער ימין אורד (צילום: יואב זיתון)
בני הנוער הלומדים במקום קיבלו את ההודעה על חזרתם הצפויה לימין אורד ברגשות מעורבים. למרות גילם הצעיר, הגיעו רבים מהם לפנימייה אחרי שעברו רבות בחייהם. אבל הסביבה החמה והאוהבת שניתנה להם, אחרי שנים של אי יציבות, נשרפה באש הקטלנית שאחזה בכרמל - וחלקם עדיין לא יודעים איך יראו החיים שם בהמשך, אחרי שאיבדו רכוש רב שבחלקו היה בעל ערך אישי חשוב מאוד עבורם.
"מבחינתי זה בית, והבית שלי נשרף", קבעה בצער טטיאנה. היא רק בת 14, אבל הספיקה לעבור לא מעט בחייה. לפני כשש שנים, כשעוד חיה ברוסיה, הוציאו אותה שירותי הרווחה המקומיים מביתה אחרי שהוריה הזניחו אותה.
החזרה לארץ מולדתה, בעקבות השריפה והשלכותיה, כלל אינה אפשרות שהיא לוקחת בחשבון. "אני לא יכולה לתאר לעצמי את החיים שלי ברוסיה", היא קבעה - אך סיפרה כי האש שלקחה את חפציה, נטלה עמה גם את תחושת הבית שכעת כל כך חסרה לה. "כל הבגדים שלי נשרפו, וגם הספרים שאני מאוד אוהבת. האייפוד שלי הלך וגם האלבומים עם התמונות. אני כבר מחכה לחזור ולהרגיש שוב שאני בבית".
באפריקה לא שמעו על השריפה
את טטיאנה מחזקת כעת סבתה שהגיעה מרוסיה לשהות לצדה, ימים ספורים בלבד לפני שהאש טרפה את הקלפים. "לא ראיתי אותה שנתיים והיא הגיעה לכאן בדיוק זמן קצר לפני השריפה. היא אמרה שישראל היא ארץ מאוד יפה ואין מה לפחד פה משריפות כי את כל הדברים שנשרפו אפשר לקנות שוב והעיקר שנשארנו בחיים".
כ-60 מכלל בני הנוער הלומדים בימין אורד הם עולים ממדינות ברית-המועצות לשעבר. 30 אחוזים אחרים הם יוצאי אתיופיה, והיתר עלו מברזיל או נולדו בארץ. בתוכם בולט אחמד, בן 16 וחצי, שבניגוד לטטיאנה - לא קיבל בימים האחרונים חיבוק מאיש מבין בני משפחתו. הוא הגיע לארץ מדרפור לפני כשנה וחצי, ולמרות היותו מוסלמי - הוא חובש על ראשו כיפה ולומד יחד עם כל התלמידים.
"מה שנשרף אפשר לקנות. העיקר שאנו חיים". ימין אורד (צילום: יואב זיתון)
"ימין אורד הוא בשביל בית אמיתי. אני הולך עם כיפה כדי לתת כבוד לבית הספר", הוא הסביר. "ביום חמישי בערב נסעתי לתל-אביב וראיתי את כל השריפה בטלוויזיה. לא לקחתי איתי שום דבר כשנסעתי, ועד עכשיו אני לובש את אותם בגדים שלבשתי כשיצאתי משם. אני בקשר עם המשפחה שלי, שכרגע נמצאת בצ'ד. אבל אני לא יודע אם הם שמעו על מה שקרה בישראל".
בניגוד להוריו של אחמד, בני משפחותיהם של עשרות התלמידים בימין אורד שעלו מברזיל עודכנו היטב בהתפתחויות של הימים האחרונים בישראל. הם דאגו ממראות האש שראו בטלוויזיה, והציפו את ילדיהם בשיחות טלפון מודאגות. "הדבר הכי יקר שאיבדתי באש זה הגיטרה שקיבלתי בבר מצווה. דוד שלי הביא לי אותה מחו"ל, וכל השנים האלה שמרתי עליה", סיפר דייגו, אחד מאותם ילדים.
"ביום חמישי, כשקרתה השריפה, הייתי בירושלים כי אני לומד במכינה קדם צבאית", הוא סיפר. "כשהגעתי לכאן, גיליתי שהחדר שלי עלה בלהבות. חוץ מהגיטרה נשרפו לי המון תמונות והרבה דיסקים עם המוזיקה שאני אוהב. זו תחושה נורא מוזרה, כי לא נשאר לי כלום - לא בגדים, ולא שום דבר אחד שהיה יקר לי. לא האמנתי שזה קרה".
הבוגרים המודאגים באו לעזור
את תחושת האובדן חווה גם שיראל הקטנה. בניגוד לקודמיה, היא נולדה בארץ - אפילו מהווה דור שני בימין אורד. הוריה בעצמם הם בוגרי הפנימייה מאז עלו ארצה, אמה מאוקראינה ואביה מברזיל. הם הכירו בפנימייה, נשארו לעבוד בה וקבעו בה את ביתם. "ביום השריפה הצלחנו לקחת רק את הילדים, את הכלב וכמה תמונות", סיפרו ההורים. מאז ועד שהשטח הפך בטוח, שהו בבית קרובי משפחה בחיפה.
הדיווחים על האש שפגעה בכפר הנוער הביאו למקום גם בוגרים רבים של הפנימייה. מיכאל גולדמן סיים שם את לימודיו כבר לפני 13 שנים, אבל כששמע על הנזק שנגרם במקום - החליט להירתם למאמצי השיקום. "אני גר בבנימינה. כששמעתי על השריפה, לא חיכיתי זמן רב. הגעתי לכאן כי אני עובד בחברת החשמל ועכשיו אני מנסה לראות איך אפשר להועיל. בינתיים, אני פשוט מנקה את הפיח ואת הלכלוך שיש כאן".
ילדי הפנימייה עם חברי ועדת הקליטה של הכנסת (צילום: אבישג שאר-ישוב)
במהלך היום, הגיעו לימין אורד גם חברי ועדת הקליטה של הכנסת, בראשות ח"כ דני דנון מהליכוד. הם הגיעו לחזות במו עיניהם בנזק שגרמה האש במקום, וגם כדי לוודא שהילדים אכן מקבלים את הטיפול שמגיע להם.
בסיור התברר כי למוסד חסרים מחשבים וציוד לבית הספר. מנהל הפנימייה, ד"ר יוסי פישר, סיפר כי בכל רחבי הארץ מיהרו לתרום בגדים עבור ילדי המוסד, אך הדגיש כי המחסור האמיתי הוא דווקא זה שהתגלה בסיור. "הגיעו אלינו תרומות של בגדים, אבל אין לנו מה לעשות איתם".
ח"כ דנון וחברי ועדת הקליטה. צופים מקרוב בהרס (צילום: אבישג שאר-ישוב)
בתקווה שאולי מעז יצא מתוק, סיפר ד"ר פישר בחיוך כי למרות הנזק הכבד שנגרם למבנים - "אלה שנשרפו הם ישנים, אז אולי הכל לטובה". בינתיים, עומד הסכום שהקציב שר החינוך סער לשיקום המוסד על שלושה מיליון שקלים, לצד סיוע פסיכולוגי וטיפולי שיינתן לתלמידים ואישורים לרכישת ציוד אישי ובגדי חורף וקיץ במקום אלו שלקחה האש.
"הוועדה בראשותי תמשיך לעקוב אחר היישום של הבטחות משרדי הממשלה הרלבנטיים", אמר ח"כ דנון בסיורו. "שיקום הכרמל הוא לא רק פיזי. הילדים שנמצאים כאן עברו טראומת הגירה, וכעת יש לוודא שהם יקבלו את כל הסיוע והתמיכה הנפשית שיצטרכו. בכוונתי לוודא שלא יחסר להם דבר", הבטיח.
לפנייה לכתב/ת 
