"ויקטוריה" של סמי מיכאל בסדרת "עם הספר"
הרומן הארבעה-עשר בסדרת עם הספר מספר על קורותיה של אישה מופלאה, החל בילדותה ברובע היהודי בבגדד ועד זקנותה בישראל. סיפור על הישרדות, שפיות ואמונה
הרומן "ויקטוריה" מגולל את סיפורה של אישה שנולדה בבגדד ועלתה לישראל, אך בעצם מתאר חברה שלמה, על צדדיו המרובים של הקיום האנושי. זהו סיפור של הישרדות, שפיות ואמונה באנושיות, בתנאי חיים קשים. הספר עטור הפרסים היה לקלאסיקה, תורגם לשפות רבות, עובד להצגת יחיד ונמנה עם 100 הספרים המהווים את ארון הספרים היהודי הבינלאומי.
על "ויקטוריה" ניתן לומר כי היא מהווה נקודת מפגש מרתקת בין ספרות יפה ובין מחקר אנתרופולוגי, ובד בבד עם היותו יצירת מופת ספרותית, הוא משמש גם כמסמך תיעודי היסטורית של הקהילה היהודית בבגדד בתחילת המאה העשרים. מיכאל עצמו הצהיר לא פעם כי הדמויות ברומן מבוססות על דמויות של ממש. תיאורי העוני, הבערות, האמונות התפלות, המנהגים ויחס השלטון כלפי נתיניו - יהודים ומוסלמים כאחד, מספקים תיאור מהימן של המציאות במזרח התיכון באותם הימים.
המשורר נתן זך כתב על הרומן, "ויקטוריה אינו רק עוד רומן משובח בפרוזה הישראלית. מדובר ברומן הטוב ביותר, שבמרכזו עלילת חיי אישה, שנכתב בשפה העברית".
סמי מיכאל, יליד בגדד, מכהן כנשיא האגודה לזכויות האזרח. עלה ארצה ב-1949, פרסם מאמרים בעיתונות הערבית, למד פסיכולוגיה וספרות באוניברסיטת חיפה ועבד במשך שנים כהידרולוג בשירות המים הממשלתי. יצירתו הספרותית הענפה תורגמה לשפות רבות, עובדה לתיאטרון, לקולנוע ולטלוויזיה, וזיכתה אותו בפרסים ספרותיים רבים.
בין ספריו: "סופה בין הדקלים" (1975), "חסות" (1977), "חופן של ערפל" (1979) "חצוצרה בוואדי" (1987), ו"עאידה" (2008). ספרו "ויקטוריה", שראה אור לראשונה בהוצאת עם עובד בשנת 1993, תורגם גם לערבית והופץ בעיראק וברחבי העולם הערבי.
לפנייה לכתב/ת 
