מכתב משמיים לנכדי, הרב בצפת

נכדי היקר וחביב לבי, שמואל נ"י.

ממרחק הזמן והמקום אני כותב אליך ושואל, מה קרה לכם?! מדוע רוצה אתה להרחיק את הערבים מצפת? מדוע הפחד? הפחד מהתבוללות מוביל אותך ועוד יהודים יקרים למעשים קיצוניים שכאלה. הלא תזכור את סיפורי הילדות שסיפרת לך עלינו, היהודים הבגדדיים? הלא תזכור שאפשר גם אחרת ביחד עם בני דודנו, בניו של ישמעאל, וכולנו בניו של אבונא איברהים? 

בשונה מבני היקר, אביך, נשמתו עדן, שידע להתחשב במציאות והקפיד לא לקרוא לסירוב פקודה, אלא למצוא דרכים אחרות לא להשתתף בגירוש, אתה תמכת בסירוב פקודה במפורש. למה תלך ותקצין נכדי?

הנה אביך, נ"ע, הכיר במציאות וכיבד אותה, הבין שלא כל חלום ואידיאולוגיה תתממש. הנה ראה והיזכר מה כתב אביך אחרי פירוק ברית הבריונים שבה היה חבר: "אני מודה שהדרך שבה הלכתי בעבר אינה מתאימה לדורנו, לא שהתורה השתנתה חס-וחלילה, אלא שהדרך להחדירה לעם השתנתה". התחשב נא גם אתה במציאות. הפסק לחלום שיום אחד המוסלמים בני דודנו לא יהיו פה, אלא ב-22 המדינות שלהם. הם לא ייעלמו וגם אתם היהודים החיים במדינת ישראל, תודה לאל, לא תיעלמו. לימדו לחיות יחד בכבוד, עם גבולות של דת ותרבות. למדו מאיתנו, מהחיים בבגדד, שממנה עלינו לארץ הקודש.

היו גם זמנים טובים

אספר לך קצת איך חיינו אנחנו בקשרים טובים עם העיראקים עד שעלינו לארץ. הידעת שב-1908 קיבלנו שיוויון זכויות מלא?! הידעת שהשתלבנו בכלכלה ובמסחר היטב? הידעת שעשינו עסקים משותפים יחד? ואפילו

היו לנו חמישה צירים יהודים בפרלמנט העיראקי. אתה בטח זוכר את סידי ששון יחזקאל, שסיפרתי לך עליו בילדות, איך היה שר אוצר יהודי בעיראק, איך תרם וקידם את הכלכלה העיראקית, הוא עם עוד רבים מ-90 אלף יהודי עיראק תחת שלטון המלך פייסל.

וזה נכון, היו גם זמנים רעים אחר כך, והיה ה"פרהוד" והיו רדיפות, אבל היה גם טוב, אפילו טוב מאוד. הנה אפילו תחת האימפריה הפרתית בבבל לפני כמעט 2,000 שנה נהנו היהודים משוויון זכויות, אז למה לחלום שיום אחד הם ייעלמו?! גם אנחנו לא נעלמנו להם 2,000 שנה יא חילווי וגם הם לא ייעלמו!

אז למה יא עיוני, למה לפחד ולמה לא לתת למי שרוצה לחיות כאן במדינת היהודים, ולעשות את חובותיו כמו הבחור הערבי שפגשת בעצמך בבית של אליהו צביאל ושאמר לך בפירוש שהוא הולך לשלוש שנים צבא להיות גשש, להיות חלק מאיתנו? מסכן ריבי אליהו צביאל שאיימו על חייו. תשמור על חייו טוב טוב, שלא ירצח אותו איזה קנאי או סיקריקי כי יש לו זכויות גדולות גדולות בשמיים עוד ממלחמת העצמאות.

כבוד אמיתי

תלמדו אתם מאיתנו איך לחיות יחד בכבוד, אבל כבוד אמיתי! כבוד כמו שהיה לנו - כבוד בגובה העיניים, כבוד עם גבולות. בלי לטשטש יהדות ואיסלאם, בלי לטשטש אמת, בלי לטשטש לאום, שפה, מסורת, כמו שעושים הרבה מאנשי השלום והשמאל החיים בינכם היום. האם תאמין שאפשר לחזור אל הטוב הזה היום במדינת היהודים רק הפוך, כשעכשיו אנחנו היהודים

ריבונים על הארץ הקדושה, ישתבח שמו, והם המיעוט?

האם תדע נכדי חבּיבּי שבמדינות המוסלמיות לאורך כל ההיסטוריה היו ליהודים יותר כבוד ויותר שיתופי פעולה עם השכנים המוסלמים ובכל זאת הייתה פחות התבוללות מאשר בהארצות האשכנזיות-נוצריות? איך תסביר זאת? האם תדע שבשונה מהאשכנזים לא התבדלנו בשכונות נפרדות ועשינו עסקים משותפים יחד יהודי ומוסלמי בעסק אחד ובכל זאת כמעט לא הייתה התבוללות?

לכן אומר לך נכדי, שלא ההפרדה הגיאוגראפית תמנע את ההתבוללות, אלא חיזוק הזהות היהודית ובעיקר - האחדות הפנימית, כמו שהייתה לנו! אצלנו גם ליהודי שהיה עובד בשבת היה שמור מקום בבית הכנסת. הייתה עוצמה פנימית פשוטה ומובנת מאליה שאנחנו יהודים, כמו שהיה בזמננו, ואם זה לא יקרה גם ההפרדה הגיאוגראפית לא תעזור, אני מבטיח לך. אמצו את היהדות שלא מפחדת להיפגש עם הגוי, כמו סבותיך וצדיקי בגדד הבן איש חי, כמו הרמב"ם ובנו, כמו הבעש"ט ורבי נחמן, שידעו ליצור קשרים ממקום יהודי עם הגויים ולחיות לצדם.

יא חפידי

חלאס, עד כאן.

אלוהים יברך וינצור וישמור אותך, נכדי אהובי

החותם בדמעה,

סבך סלמאן אליהו, נשמתי בגן עדן.

• נחום פצ'ניק, נשוי + 4,  תושב המאחז שדה בועז. מנכ"ל תנועת ארץ שלום ומנחה סדנאות צחוק ברוח יהודית