בעל בית חילט ערבות בשל חוב קטן - וייפצה
דיירת שהודיעה לבעל הבית כי היא עוזבת את הדירה לפני תום חוזה השכירות, הופתעה לגלות כי הוא חילט ערבות בנקאית שהפקידה בידו על סך 10,000 שקל. בית המשפט חייב אותו להשיב לה את כספה, ולפצותה בגין עוגמת נפש
התובעת שכרה דירה לתקופה של 12 חודשים תמורת 3,600 שקלים לחודש, וכערובה הפקידה בידי בעל הדירה ערבות בנקאית אוטונומית על סך 10,000 שקל.
לטענתה, ביקשה לעזוב את הדירה לפני סיום התקופה, ובעל הדירה הסכים לכך ואף טען כי יש לו שוכרת חלופית בתמורה גבוהה יותר, אך כשביקשה לעזוב, שינה את דעתו וביקש כי תמצא שוכר חלופי תמורת 4,200 שקלים לחודש. לטענתה, בסכום זה היא לא הצליחה למצוא שוכר חלופי.
התובעת טענה כי בסוף החודש ערך בעל הדירה סיור במקום, ואישר כי מצב הדירה לשביעות רצונו המלאה, והתחייב כי אם בכל זאת יהיה ליקוי כלשהו בדירה - יודיע לה על כך.
בעל הבית: לא אישרתי את תקינות הדירה
כמה ימים לאחר מכן, טענה התובעת כי שלחה לבעל הדירה פקס בו הודיעה כי עזבה בפועל, ובעקבות זאת, טען הוא בפניה כי בכוונתו לחלט את הערבות הבנקאית בשל חובות שונים, ולמרות הכחשתה, וכך עשה.
בתביעה שהגישה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, דרשה השוכרת את השבת מלוא סכום הערבות, החזר תשלום בגין הפרשי דמי השכירות, הפרשי ריבית והוצאות ועוגמת נפש בסך 1,500 שקלים. לחיזוק טענותיה, העיד מטעמה מתנדב בפרוייקט שירות ייעוץ לאזרח שסייע לה בהתנהלות מול בעל הדירה.
בעל הדירה טען מצדו, כי התובעת חתמה על מסמך לפיו היא רשאית לעזוב עד לתאריך מסוים ככל שיימצא שוכר חדש חלופי, וכי אז תפנה את הדירה ותשיבה כשהיא נקייה מכל חפציה ומסוידת.
לטענתו, הוא לא אישר את תקינות הדירה, וזו הושבה במצב שאינו לשביעות רצונו, כשהיא לא מסוידת וכוללת מדפים, מראה ומדבקות דקורטיביות. עוד טען בעל הדירה, כי שילם עבור עבודות התיקונים 2,970 שקל, וכי בעקבות השיפוץ לא הצליח להשכיר את הדירה במועד שנקבע.
עוד טען, כי התובעת חייבת כסף בגין חשבונות ארנונה, מים, חשמל וועד בית, וכי בצירוף עגמת הנפש שנגרמה לו, מגיעים סך חובותיה לכ-10,000 שקל, ולכן חילט את הערבות הבנקאית.
חילוט מלא סכום הערבות אינו כדין
השופטת לימור ביבי-ממן קיבלה את התביעה באופן חלקי. ראשית נקבע, כי מאחר שהדיירת חתמה על מסמך ובו נקבע מועד עזיבתה, הרי שהיא אינה זכאית להפרשי שכירות, ובאותה מידה גם בעל הדירה אינו זכאי להפרשים עד למועד בו השכיר בפועל את הדירה, משום שהעיכוב בהשכרתה נבע מהחלטתו להעלות את שכר הדירה באופן משמעותי.
לעניין שיפוץ הדירה, נקבע כי ניתן לקבוע על סמך עדותו של המתנדב, כי בעל הדירה אכן אמר כי הדירה פונתה לשביעות רצונו, ולכן, ולאור העובדה כי בכל מקרה בעל הדירה הפר את התחייבותו לפנות לתובעת לפני ביצוע השיפוצים, הרי שהוא אינו זכאי להשבת הסכומים שהוציא לצורך שיפוץ הדירה.
נקבע כי אמנם מהקבלות שהציג בעל הדירה עולה, כי לתובעת אכן היו במועד הפסקת השכירות חובות בגין ארנונה, חשמל וועד בית אשר שולמו על ידו, אך מאחר והחוב עמד על 2,347 שקלים בלבד, הרי שחילוט מלוא סכום הערבות בסך 10,000 שקלים אינו כדין, ועל בעל הדירה להשיב לתובעת 7,653 שקל.
עוד נפסק, כי מאחר שהסכום העודף שחולט הוא משמעותי, זכאית התובעת לפיצוי נוסף בגין עגמת הנפש שנגרמה לה ולכן חויב בעל הדירה לפצותה ב 500 שקלים נוספים, וכן לשלם לה הוצאות משפט של 700 שקלים, הכוללים את שכרו של העד מטעמה.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין
לפנייה לכתב/ת 
