אגדת השמש והגיטרה

אפשר לחבב את להקת אתניקס ואפשר לתעב, אבל אי אפשר להתעלם מנוכחותה המשמעותית בפופ הישראלי, מהשפעתה ומכישרונם של חבריה להתמיד וליצור להיטים. 20 שנה מלאו לאלבום הבכורה שלה, שנים שבהן לצד השבחים היא זכתה גם לבוז, בעיקר בתקופה בה שלט הרוק התל אביבי, אבל גם מבקריה הבוטים ביותר תמיד הודו במקצוענותם המרשימה של יוצריה.

צפו בקטעים מערב המחווה לאתניקס. פרשנויות חדשות (צילום ועריכה: עומר שורץ)

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

<object width='408' height='296' type='application/x-shockwave-flash' data='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'><param name='movie' value='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'/><param name='flashvars' value='config={&quot;key&quot;:&quot;#&#036;82d88990cf33aa2235a&quot;,&quot;clip&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://ynethd-f.akamaihd.net/z/1210/1012101045Ethnix 01_FLV_YNET.flv/manifest.f4m&quot;,&quot;scaling&quot;:&quot;fit&quot;,&quot;provider&quot;:&quot;akamai&quot;,&quot;type&quot;:&quot;video&quot;},&quot;plugins&quot;:{&quot;akamai&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/AkamaiAdvancedFlowplayerProvider-3.9.swf&quot;},&quot;controls&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.controls-3.2.16.swf&quot;,&quot;autoHide&quot;:false,&quot;height&quot;:26,&quot;zIndex&quot;:1},&quot;amta&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/amta_plugin_20314.swf&quot;,&quot;siteKey&quot;:&quot;ynet&quot;,&quot;category&quot;:&quot;538.Entertaiment-542.MusicHP-632.MusicReviews&quot;}},&quot;logo&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/ynetlogo.png&quot;,&quot;top&quot;:15,&quot;left&quot;:15,&quot;fullscreenOnly&quot;:false}}'/><param name='allowfullscreen' value='true'/><param name='quality' value='high'/><param name='cachebusting' value='true'/><param name='bgcolor' value='#000000'/><param name='wmode' value='opaque'/><param name='AllowScriptAccess' value='always'></object>

אמש (ה'), דווקא השוליים הנוכחיים של הרוק, להקות אינדי משובחות אך רובן זניחות מבחינת ההד שלהן, עשו כבוד לאתניקס במופע מחווה בשם "היא עוד תשוב" שהתקיים ב"אוזן בר" בתל-אביב.

הרעיון למחווה הזו (יוזמה של גון בן ארי) הוא יפה. כשנזכרים בלהיטים של אתניקס, קל לזהות את מרכיב הכיף שבהם, שנשאר רלוונטי גם היום. וכך, החיבור הפוטנציאלי בין המיינסטרימיות הוותיקה של אתניקס לבין האלטרנטיביות הרעננה - לפחות בתיאוריה - של הלהקות הצעירות, עורר ציפייה וסקרנות. הבעיה היתה במימוש.

קרמל פופ אפ. צרחו את "ג'סיקה"

ארבע שעות נמשך המופע. זה היה ארוך מדי, חסר הצדקה וגם גרם להתמעטות הדרגתית של הקהל. חלק מהזמן הוקדש להתארגנויות של הלהקות בין השירים. מרווחי הזמן האלה - שנועדו להוריד מהבמה כלי נגינה ולהעלות אחרים, לנתק ולחבר אותם, היו פעמים רבות ארוכים מדי ומייגעים.

כתוצאה מכך לא נוצר רצף של שירים והמופע התפזר שוב ושוב. סיבה נוספת להתארכות היתה ההחלטה לאפשר לכל להקה לבצע שיר של אתניקס וגם שיר שלה. וכך, לעיתים נוצר הרושם כאילו מדובר בעצם בערב להקות ושהמחווה לאתניקס היא רק תירוץ להציג אותן.

בשקט, ברעש, באנגלית ובעברית

ובכל זאת, החיבור בינן לבין אתניקס היה מהנה, אם כי בדרך כלל צפוי. רוב הלהקות פשוט הפכו את הפופ המתון של אתניקס לרוק סוער, ומאחר שרובן מצטיינות במוזיקה כזו, הן הצליחו בקלות לחשמל את הקהל. לחלק מהלהקות היה גימיק נחמד: לשיר את השירים של אתניקס באנגלית.

לברדור לבורטוריז. בלטו במהלך הערב

כך, למשל, פתחה Guilts את המופע בלהיט "תותים" באנגלית, שנשמע אתמול שקט ורך יותר מהמקור. הסולן שר במבט רציני והצליח לשכנע כאילו מדובר בשיר אותנטי שלו, ו-Computer Camp שרו באנגלית (באחת בלילה) את "שיר ישן" בעיבוד אלקטרוני עשיר ומעניין, למרות שמרוב תחכום נעקר ממנו הרגש הפשוט.

את "שיר ישן" ביצע גם על ידי בני בשן, ששר אותו בליווי גיטרה אקוסטית של עוזי (רמירז) פיינרמן. בשן, בקולו המנומנם ובנימה ספקנית-בדחנית אופיינית, ממש ניכס לעצמו את השיר ונשמע כאילו מאז ומעולם זה היה שיר שלו.

בשן. התייחס לשיר של אתניקס כשלו (צילומים: מתי אלמליח)

גם קרמל אפל פופ התייחסו ל"ג'סיקה" באותו אופן שבו שרו אחריה שיר שלהם. הסולן צרח, עיוות קולו בהיתוליות, נראה נהנה והדביק בכך את הקהל. Jack in the box שיעשעו ברוק הססגוני שלהם, שכלל אקורדיון וסולנית כריזמטית ודקת קול. בלטו גם לברדור לבורטוריז ב"כתם הפרי" עם החצוצרנית שחיצרצה היטב את הקטע האינסטרומנטלי המפורסם וצמד קרוסלה - גיא שכטר ותמר אפק שביצעו את "אגדת השמש והירח" בדרמטיות מלנכולית.

בסך הכל, הלהקות היו מיומנות ומצוינות בשירה ובנגינה, אבל אף אחת מהן לא ריגשה באמת. ערב כזה יכול היה להיות הזדמנות לזקק מתוך השירים קסמים שאולי אפילו אתניקס לא ידעו שקיימים בהם.

במקרה או שלא במקרה חלקם טמונים דווקא בשירים שלא בוצעו, וחבל - "אין לאן ללכת", "קטורנה מסאלה" ו"אמונה".

מצד שני, לזכותם של המופיעים ייאמר כי הם לא נפלו למלכודת הדאחקות הקלה מדי. גם אלה שהשתעשעו עם השירים, כמו הונאת האמרגן (קוב) ב"ציפור מדבר", לא לעגו להם. נראה שהיה רצון אמיתי של המוזיקאים להזכיר ולרענן את קיומה של הלהקה והביצועים שלהם היו טובים, אבל כל אחד לחוד. הם לא הצליחו לתקשר זה עם זה ולהתלכד לכדי מופע מהודק. מהבחינה הזו, היה משהו מרושל בערב הזה, ובכך מנוגד לגמרי לרוח האתניקסית שגם בקלילותה, מקפידה להיות מוקפדת.