לפני עיוור לא תיתן באנר
הבאנרים המציעים פרסים קלים להשגה, עולים להורים רבים ממון רב. כך הופך הטלפון הנייד למכשול, שאותו מציבות חברות הסלולר בפני ילדים העיוורים לאינטרס שלהם. אורית נוקד מצטרפת לפרויקט "צהר לחקיקה"
פעמים רבות אני נשאלת כיצד מתגבשת הצעת חוק. תשובתי היא כי במקרים רבים מקורה של החקיקה היא בפניות של אזרחים, המזהים עוולות כאלו ואחרות. אחת הפניות שהתקבלה בלשכתי השנה, הובילה אותי להילחם בתופעה פסולה, הפוגעת בילדים.
הצעת חוק אותה אני מקדמת, מבקשת לצקת משמעות עכשווית לאיסור "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" (ויקרא י"ט, י"ד), ונועדה בעיקרה לשים קץ לשימוש בטלפון הסלולרי, המשמש לעיתים "מכשול" מתוחכם שאותו שמים גורמים מסחריים שונים בפני ילדינו, העיוורים לאינטרס שלהם.
בעשור האחרון הפך הטלפון הנייד לחלק מרכזי מחיינו. מעבר לשימוש המרכזי במכשיר, הוא הפך - עם השתכללות הטכנולוגיה - לאמצעי המאפשר לנו לבצע תשלום בעבור שירותים רבים ומגוונים. אפשרות זו עשויה אמנם להקל על חיינו, אך לצד היתרונות מתפתחת בישראל תופעה פסולה של ניצול האפשרות להטעיות בעקבות פערי המידע.
אמצעי תשלום מוגן
דוגמה נפוצה להמחשת העניין היא אותם באנרים הקופצים באינטרנט ("פופ-אפס") המעלים שאלות שהתשובות עליהן ידועות לכל, כמו למשל "מיהו ראש הממשלה?" בהבטחה לזכייה בפרס כלשהו.
יש להניח שאנשים בוגרים יסגרו ברובם את החלון הטורדני באופן מיידי. עם זאת, מתברר שרבים מהילדים נוטים להמשיך את החידון, להשתתף בהגרלה, ולשלם עבור ההשתתפות באמצעות חיוב חשבון הטלפון הנייד שברשותם.
חכמינו הדגישו את חשיבותו של המסחר ההוגן, ואמרו שכאשר אדם מסיים את חייו, השאלה הראשונה שאותה הוא נשאל היא אם "נשאת ונתת באמונה?" (שבת לא, א). מה תהא תשובתו של מי שגבה מאות ואלפי שקלים מצרכנים תמימים, בלי שבכלל היו מודעים לכך?
הצעת החוק מסדירה את השימוש בטלפון כאמצעי תשלום מוגן יותר. על פי ההצעה, לא ניתן יהיה לחייב בתשלום בעקבות מסירת מספר טלפון, אלא אם כן הובהרה ללקוח העלות, והתקבלה הסכמה מפורשת ומתועדת להסכמתו. בנוסף יופיעו חיובים מעין אלה בחשבון הלקוח באופן מובחן משאר פריטי החשבון. בדרך זו יוכלו הורים לשים לב אם ילדיהם עושים שימוש בטלפון כארנק פתוח ללא מגבלות.
דווקא בעידן שלנו, שבו המרחק בין הריאלי לווירטואלי מצטמצם, עקרונות יסוד של המשפט העברי עשויים לתרום לעיצוב חברה הגונה יותר. המשפט העברי העדיף שהתחייבות או עסקה יהיו תקפים רק כאשר נעשה מעשה ריאלי המבטא את רצון הצדדים לכך – "מעשה קניין". דרך זו יוצרת בהירות, ומונעת אי הבנות בתחום העסקי. לדעתי עליה להוות קריאת כיוון לכך שיש למנוע קניינים והתחייבויות הנעשים ללא הבנה בהירה של אחד הצדדים.
חשש תמידי מגזל
לבהירות העסקית גם משמעות חברתית. מי שחויב בחשבון טלפון גדול מבלי שציפה לכך – חש נגזל, כמי שטמנו לו מלכודת. תחושה אישית זו שאותה חווים אזרחים בתחומים שונים, מובילה בסופו של דבר לחשדנות, לניכור ולמצב שבו כל אדם חושש מהמלכודת הבאה האורבת לו. כך נוצר מצב אבסורדי שאותו מכשיר אשר ייעודו הוא לקשר ולחבר בין אנשים, משמש ככלי לריחוק ולפירוד.
בהצעת חוק זו אני מבקשת שהטלפון הנייד יחדל להוות מכשול בפני תמימים. מדיניות החקיקה שאותה אני מובילה בתחום הצרכני, מכוונת להעלות את רמת השקיפות והבהירות, ובכך לצמצם את הניכור, ולחזק את האמון של אזרחי ישראל אלה באלה.
"צהר לחקיקה" הוא פרויקט משותף של ynet ועמותת רבני צהר
לפנייה לכתב/ת 
