הלחץ הציבורי לא הועיל: אין אשם בזיהום הירקון
הזיהום שבמהלכו הוזרמו אל הירקון כמויות אדירות של שפכים, הוגדר במשרד להגנת הסביבה כ"אחד האסונות האקולוגיים החמורים ביותר שידעה ישראל". ובכל זאת, כעת הוחלט לסגור בפעם השנייה את תיק החקירה בנושא ללא אשמים, כי במשרד סבורים ש"הזיהום היה בלתי נמנע"
למעלה משנתיים חלפו מאז זוהם הירקון בכמויות אדירות של שפכים מזוהמים - אירוע שהוגדר במשרד להגנת הסביבה "כאסון אקולוגי מהחמורים שאירעו בישראל" ושפגע במאמצי השיקום של הנחל. כעת מתברר שהחקירה תיסגר באופן סופי ללא אשמים, משום שבמשרד סבורים כי לא ניתן היה למנוע את מה שקרה.
מחומר החקירה שהגיע לידי ynet עולה, כי בלשכה המשפטית של המשרד מצאו כי "לא ניתן היה למנוע את הגעת השפכים המזוהמים" לאזור הנחל וכי באף שלב של התפתחות האירוע לא ניתן להצביע על אשמים.
הסיבה, על פי מה שמציין עו"ד אילן זמלר מהלשכה, נעוצה בכך שכל הגורמים "עשו כל שניתן כדי למנוע את העבירה". במילים אחרות, אחד מהאסונות האקולוגיים החמורים שידעה מדינת ישראל - כך על פי הגדרת המשרד עצמו - פשוט היה בלתי נמנע.
למרות הקביעה החד משמעית, הרי שבאותה נשימה כמעט מציין זמלר מספר פעולות שניתן היה לבצע ושהיו יכולות לצמצם את הנזק האקולוגי שנגרם לנחל. כך למשל, בניית בריכת אגירה למקרי חירום שלא היתה קיימת בזמן האירוע.
על ההחלטה הנוכחית כבר הוגש ערעור, ועם זאת, מספר שאלות נותרו פתוחות: אחת מהן היא למשל מידת אחריותם ומעורבותם של אנשי המשרד להגנת הסביבה באירוע. סוגיה זו לא נבדקה כלל. שאלה נוספת, במישור הציבורי, מעוררת גם היא תהיות: מדוע כל החלטות המשרד להגנת הסביבה בנושא תיק החקירה, שכבר הוחלט בעבר לסגור ולפתוח מחדש - לא פורסמו מעולם לציבור?
דבר הוביל לדבר: האסון האקולוגי בירקון
האירוע החמור בנחל אירע כאמור לפני כשנתיים, בשריפה שפרצה במפעל רהיטים באזור התעשיה "נווה נאמן" בהוד השרון. האש התפשטה למפעל "סנו" הסמוך, ואחזה במחסן בו הוחזקה כמות גדולה של חומרי ניקוי. במהלך פעולות הכיבוי התיזו הכבאים מים כדי לכבות את האש, והמים שטפו כמויות גדולות מחומרי הניקוי לתוך מערכת הביוב האזורית.
בהמשך, חומרי הניקוי "חנקו" את מתקן טיהור השפכים האזורי, שהחל להזרים לנחל שפכים גולמיים יחד עם כמות גדולה של חומרי ניקוי. התוצאה: הירקון התמלא בקצף ובצחנת ביוב, וכעבור שעות אחדות החלו לצוף על המים אלפי דגים מתים – בעיקר בקטע שבין נחל קנה ל"שבע טחנות".
זמן קצר לאחר האירוע הודיע המשרד כי יחקור את הזיהום החמור ואת האשמים לו ואולם מספר חודשים לאחר מכן נודע כי חקירת המשרד עומדת להיסגר ללא אשמים. עם זאת, לפני כשנה, בעקבות לחץ ציבורי והגעת מידע חדש מנציגי רשות נחל הירקון ועיריית הוד השרון, הוחלט במשרד לפתוח מחדש את תיק החקירה.
התקווה כי הפעם יימצא מי שיישא באחריות לזיהום התבדתה כעת, עם ההחלטה לסגור גם את החקירה המחודשת ללא אשמים. מי שהגיש ערר בזמנו על ההחלטה הראשונית של סגירת התיק היה ד"ר אהוד פינקלשטיין, אזרח מודאג ומהנדס כימיה במקצועו שעקב אחר הנושא באופן עצמאי וגילה את כוונת המשרד לסגור את התיק. גם כעת פינקלשטיין הגיש ערעור על ההחלטה.
האירוע בירקון אולי לא יגיע לכדי תביעה פלילית, אך מבחינה סביבתית מדובר לכל הדעות באירוע בקנה מידה גדול. די להביט בחומר החקירה כדי להבין את גודל הנזק: "אירוע הזיהום בירקון היה אחד מהאסונות האקולוגיים החמורים ביותר שידעה מדינת ישראל בשנים האחרונות. הנזק העצום שנגרם פגע במאמץ המתמשך ובמשאבים רבים שהושקעו על פני שנים, לצורך שיקומו של הנחל", כך מצוין.
אולם כאמור, בהמשך של אותו חומר עצמו נכתב: "לא נמצאו ראיות של ממש שיהיה בהן כדי לשכנע ולהוכיח כי יש בהתנהגותם של החשודים משום 'פעולה מזהמת', או 'פעולה העלולה לזהם'".
המשרד להגנת הסביבה: "אירוע יוצא דופן"
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד אכן סבור כי אירוע זיהום נחל הירקון כתוצאה מהשריפה ב-2008, היה אירוע קשה ביותר וייחס חשיבות רבה בבירור נסיבות האירוע והבאת האשמים לדין. פעולות המשרד לאחר האירוע התמקדו במניעת התפשטות הזיהום, קיום תנאים לשיקום הנחל, וניסיון לאתר באם היה באירוע היבט של רשלנות או פעולה מכוונת שגרמה לתוצאה הקשה.
"מדובר באירוע סביבתי יוצא דופן במורכבותו, שכלל רצף נסיבות ואירועים רב שלבי, ואשר בו מעורבים מספר רב של גורמים. המשרד עשה מאמצים רבים לברור השתלשלות האירועים, ובכך לברר מי האחראים לאירוע ותוצאותיו, לרבות תחקירים עם כלל הגורמים שפעלו בשטח בעת האירוע ולאחריו, איסוף ראיות, ולאחר מכן חקירה פלילית באמצעות המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה.
"המשרד להגנת הסביבה רשאי להעמיד חשודים בעבירות סביבתיות לדין פלילי, אולם זאת בכפוף לכך שניתן יהיה לבסס תשתית ראייתית המאפשרת הוכחת אשמה מעל לכל ספק סביר. למרות מאמצים רבים, לא עלה בידי המשרד לאחר כל החקירות ואיסוף המידע שביצע, לבסס תשתית כאמור. המשרד רשאי לפעול במסגרת סמכויותיו בלבד ואינו מגיש כתבי אישום ללא בסיס ראייתי מוצק, וזאת על אף הידיעה כי מדובר באירוע בעל תוצאות סביבתיות קשות. במדינה דמוקרטית, לא ניתן להגיש כתב אישום ללא הוכחות.
"במקביל לאמור לעיל, וכחלק מהפקת הלקחים מאירוע זה, מקדם כיום המשרד להגנת הסביבה הכנת סקר סיכונים בדגש אקולוגי לאגן נחל הירקון, אשר ימפה את כלל הסיכונים לזיהום נחל, ויסייע בגיבוש דרכים ותגובות לכל אירוע שכזה. אנו מקווים כי מסקנות סקר זה, יהוו כלי בידי המשרד להגנת הסביבה ושותפים אחרים באגן הירקון, בכדי למנוע אירועים מסוג זה בעתיד".
