מעסיק עובדים באמצעות קבלן? האחריות עליך
ועדת השרים לחקיקה תדון בהצעת חוק, הקובעת כי מי שיזמין שירותים או עבודה מקבלן יהיה אחראי בעצמו לכך שעובדי הקבלן יקבלו את השכר והזכויות הסוציאליות המגיעים להם
דואגים לעובדי הקבלן. ועדת השרים לחקיקה תדון היום (א') בהצעת חוק של ח"כ מירי רגב, שלפיה מי שמזמין שירותים או עבודה מקבלן יהיה אחראי לכך שעובדי הקבלן יקבלו את מלוא זכויותיהם. "אם ועדת השרים לחקיקה תתנגד להצעה, אנהל מאבק ציבורי לקידום החקיקה", אמרה רגב.
העסקת עובדים על ידי חברות וקבלנים בתחום כוח האדם – שמירה, אבטחה, ניקיון ועוד – כבר הוסדרה בחוק שקבע נוהל מדוקדק של קבלת רישיון לעסוק בתחומים אלו, ופיקוח על ידי משרד התמ"ת. "אולם אכיפת חוק זה לוקה בחסר רב, בין השאר בשל מחסור בתקני מפקחים, אמצעי הדרכה והכשרה", אומרת רגב.
לטענתה, בדרך זו, זכויותיהם של עובדים רבים של קבלני כוח אדם וקבלני שירותים נשללות בשיטתיות: "השתרשותה של שיטה עבריינית זו פוגעת בכלכלה ובחברה הישראלית. חברות שמפרות את חוקי העבודה ופוגעות בזכויות עובדיהן, מגדילות את סיכוייהן לזכות במכרזים במשק ואף כמעט שאינן נענשות על כך".
מאות אלפי שכירים בישראל מועסקים כיום באמצעות קבלני כוח אדם, קבלני שירותים וקבלנים אחרים. רבים מהם מועסקים דווקא במשרדי הממשלה. מעסיקים שמבקשים להסיר מעליהם את כאב הראש של העסקת עובדים על כל המתבקש מכך, שוכרים שירותי קבלן חיצוני המבצע עבורם את העבודה או השירות. הקבלן מביא עימו את העובדים כאשר בינם ובין מזמין השירות אין קשר.
שיטה זו הביאה לכך שחברות קבלן ניצלו את עובדיהן ולא שילמו להם את מלוא זכויותיהם במטרה להגדיל את רווחיהן. דוגמאות לניצול עובדי קבלן לא חסרות והן מקיפות לא רק גופים פרטיים אלא גם משרדי ממשלה. כך למשל מקרהו של א', שהועסק כמאבטח בסניף רשת מרכולים גדולה במרכז הארץ באמצעות חברת קבלן המספקת שירותי שמירה. בשנתיים האחרונות היה אחראי משמרת, ועבד 11 שעות ביום.
כמו עובדים רבים אחרים בחברה, הוא לא קיבל תשלום עבור ימי חג וימי חופשה, דמי הבראה ותשלום עבור שעות נוספות, והחברה גם לא הפרישה עבורו תשלומים לקרן פנסיה. מנגד, ניכתה החברה משכרו תשלומים שונים, בניגוד לחוק. כעבור כשלוש שנים וחצי התבקשו א' וחבריו לחתום על הסכם שלפיו הם מוותרים על כל זכויותיהם, גם על זכויות שנצברו בשל ותק, ושהם מוכנים לעבור לעבוד בחברה אחרת.
מקרה אחר הוא סיפורו של ג', בן 50, שעבד כמאבטח באמצעות חברת אבטחה מאזור השרון. הוא אמנם נותר מאבטח במקום העבודה אליו נשלח במסגרת ההסכם בין החברה שהעסיקה אותו למזמין השירות, אלא שבחמש השנים האחרונות שינתה חברת השמירה בה עבד את שמה לא פחות מחמש פעמים.
מכתב התביעה שהגיש באמצעות עו"ד שרון טייץ עולה כי החברות שילמו לו במשך השנים שכר מינימום בלבד ללא כל תוספות והעסיקו אותו שעות רבות ביום. החברה ששמה אמנם התחלף לא שינתה את כתובתה ופעלה מאותם משרדים. לבסוף הוא פוטר מבלי שקיבל פיצוי על מה שהגיע לו כל השנים. בימים אלה הוא תובע את החברה האחרונה ברשימה שהעסיקה אותו אך זו טוענת כי אינה אחראית על מה שלא שילמו לו האחרות.
הכתבה פורסמה הבוקר במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"