שוב יש "קליק"
להקת הקליק שבה לפעול בהרכב המקורי, מינוס המתופף המנוח ז'אן ז'אק גולדברג, לקראת סיבוב הופעות, סרט תיעודי ואלבום חדש. "אנחנו יוצאים למסע שאלוהים יודע לאן ייקח אותנו", אומר מנהיג הלהקה, דני דותן, "אני מקווה שהקהל יהיה מספיק אמיץ"
לפני כשש שנים אמורה היתה "הקליק", להקת הרוק והפּאנק החלוצית, לחזור לשגרה. היא התכוונה לשוב לאולפן, לקיים הופעות רבות וליצור מוזיקה ביחד. הלהקה הספיקה לקיים כמה הופעות איחוד במועדון הבארבי בתל-אביב, אבל אז מתופף הלהקה המוערך ז'אן ז'אק גולדברג חלה בסרטן ושב לביתו שבמרסיי. שנתיים לאחר מכן, דני דותן, עובד אפרת ואלי אברמוב נפרדו מחברם המתופף, שהלך לעולמו בדצמבר 2006.
ארבע שנים אחר כך, "הקליק" חוזרת, הפעם לשגרה מלאה. עם המתופף עודד פרח מאחורי התופים במקומו של גולדברג, הלהקה ערכה היום (ב') את חזרתה הראשונה, בדרך לסיבוב הופעות ארוך ואלבום חדש שייצא, ככל הנראה, במהלך השנה הבאה. שלא במקרה, את החזרות הם עורכים בחדר החזרות שנפתח על שמו של גולדברג בתל-אביב.
הם חוזרים: "הקליק" בקליפ הקלאסי לשיר "אל תדליקו לי נר"
במקביל לחזרה לבמה, בימים אלה מצולם ומופק על הלהקה סרט דוקומנטרי בעבור ערוץ 8, בשם "הקליק האחרון". את הסרט יוצרים דותן עצמו וזוגתו דליה מבורך, שבעברם כבר כמה וכמה סרטים דוקומנטריים מוצלחים, ביניהם "תעלומת אריס סאן". "אנחנו יוצאים למסע שאלוהים יודע לאן ייקח אותנו", אומר היום דותן בראיון ל-ynet.
איך התגבשתם חזרה?
"רציתי לעשות סרט על הקליק, ועובד הרים אליי טלפון וסיפר שהוא מצא את המתופף שיכול להתאים לנו היום. יש לנו הרבה מה להגיד. האמירות שלנו, נקרא לזה 'פּאנק פוליטי' לצורך העניין, קיימות גם היום. כל מה שאמרנו בשנות השמונים רלוונטי גם היום ואנחנו עובדים על אלבום חדש שהוא ברוח הדברים.
"אנחנו לא להקת בידור ולא באים לבדר אף אחד. למרות שכמובן לא איכפת לנו שאנשים ירקדו בהופעות. אין לי בעיה עם זה, שישתוללו. יש לנו שיר עתידי שנקרא 'אני לא הפסקול' והוא עוסק בכך שאנחנו לא הפסקול של המציאות, אנחנו חבלנים של הפסקול. יש אנשים שקוראים לזה בועה, אני קורא לזה סוג של ניסיון להתפרק ולהרוס את השאננות והרדידות ואנחנו באים לייצג תרבות של חופש ודמקורטיה.
"בישראל יש כל כך הרבה נושאים תרבותיים, כל כך הרבה חוכמה שמסתובבת פה. מצד שני, כל כך מעט אומץ. מי שעושה היום אמנות חייב לקחת אחריות לידיים. אני מקווה שנהיה מספיק אגרסיביים והקהל יהיה מספיק אמיץ".
ומה מתוכנן בסרט?
"הסרט יביא את כל העבר שלנו עד היום ויעקב אחרי מה שקורה בימים האלה.
זה יהיה תחביר מוזר כזה. עצם העובדה שאנחנו עושים את זה, שהאמן עושה על עצמו סרט, זה נותן כוח. זו חדירה לתוך מקום שהוא מאוד אינטימי בשבילי, לצד אנשים שאני מאוד קרוב אליהם".
זו ודאי לא תחושה פשוטה, לחזור לנגן יחד ללא גולדברג.
"ז'אק הוא בתוכנו, הוא המתופף של הקליק מהיום שנולדנו. המשפחה שלו היתה מאוד בעד וכל הזמן אמרה לנו: 'תחזרו תחזרו'. אני חושב שז'אק גם היה מבסוט. הוא לא היה טיפוס נוסטלגיסט, הוא היה טיפוס שנע קדימה. הוא תמיד יהיה איתנו וזה לכבודו".
