הקול מסגיר הכול: אנשים חזקים מדברים נמוך
אם העיניים הם הראי לנפש, אז הקול הוא כנראה הראי לשרירי החזה. מחקר חדש מצא שיש קשר בין קול נמוך לחוזק פיזי. בדרך זו יכלו אבות אבותינו להעביר את המסר החשוב של "לא כדאי לכם להתעסק איתי" גם מתוך מערה חשוכה
לכל אדם יש קול ייחודי. השערות שונות בדקו לאחרונה את הקשר בין מאפייני קול שונים ליתרונות או חסרונות שהקול עשוי להניב, במיוחד כאלו הקשורים לרבייה. אחת ההשערות הבולטות היא שקול נמוך מאפיין אנשים עם רמת טסטוסטרון גבוהות, המהווה גורם משיכה עבור נשים. מחקר שפורסם לאחרונה בדק את הקשר בין גובה הקול לחוזק פיסי ב-8 תרבויות שונות ואת ההשלכות שיש לכל זה על האבולוציה שלנו.
הנחת המוצא של המחקר היא טריוויאלית למדי: חוזק פיסי היווה יתרון השרדותי ברור לאורך כל האבולוציה של האדם, בעיקר עבור גברים. גברים חזקים יותר יכלו לשרוד בסביבות עם תנאים אקולוגיים קשים יותר, יכלו להגן על הסביבה ועל משפחתם בצורה יעילה יותר, יכלו להטיל את מרותם על יריבים חלשים יותר, וסביר להניח שהיו גם ציידים טובים יותר.
מחקרים קודמים הראו שגברים חזקים יותר נחשבים לאטרקטיביים יותר מבחינה חיצונית, שיש להם מספר פרטנריות מיניות רב יותר ושהם אפילו מאבדים את הבתולין בגיל צעיר יותר.
דרך יעילה אחת להעריך חוזק פיסי היא פשוט להביט על האדם שמולך. אתלטיות היא גורם משיכה בולט מאוד עבור נשים ומספיק מבט אחד חטוף בתמונה כדי להעריך נכונה במידה רבה של וודאות עד כמה חזק אדם מסוים.
ובכל זאת חוש הראייה הוא חוש מוגבל ובמיוחד בתנאים שאפיינו ציידים-לקטים לאורך רוב ההיסטוריה האבולוציונית שלנו. בחברות אלו התאורה בלילה מועטה וקשה לזהות אנשים לפי מראם. לפעמים, במיוחד בזמן עימותים שונים, אנשים עומדים במרחק רב אחד מהשני והדבר מקשה על הערכת חוזקם הפיסי.
דרך אגב, בני אדם אינם היצורים היחידיים שקול יכול להוות עבורם מקור מידע להערכת חוזק פיסי. איילים, קרפדות, בבונים וינשופים עושים את זה כל הזמן. מכל הסיבות הללו רצו החוקרים לבדוק האם קול יכול להעביר מידע גם לגבי חוזקם הפיסי של אנשים - מידע שאי אפשר לקבל על ידי שימוש בחוש הראייה בלבד.
למדידות, היכון, צא!
כדי לבדוק את הנושא נאסף מידע ממדגם גדול של אנשים שכלל 8 תרבויות שונות. התרבויות הללו כללו בין השאר חברות של ציידים לקטים, חברות חקלאיות, ותרבויות מערביות מודרניות.
דגימות קול נלקחו מהאנשים בכל תרבות ונערכו גם מדידות שונות המעידות על חוזק פיסי. המדידות לא היו זהות בכל מקום ולכן נורמלו מבחינה סטטיסטית כדי לאפשר השוואה מתאימה. המדידות הללו כללו בין השאר: עוצמת לחיצת יד, היקף שריר הזרוע, מדידת גודל שרירי החזה והכתפיים וגם הערכת החוזק על ידי שופטים חיצוניים שבחנו תמונות מלאות של הגוף. בנוסף נמדדו המשקל והגובה של רוב הנבדקים. לאחר מכן, סטודנטים מאוניברסיטת סנטה ברברה העריכו את החוזק הפיסי של האנשים על פי דגימות הקול.
תוצאות המחקר הראו שהייתה התאמה גדולה מאוד בין הערכת החוזק הפיסי לפי הקול בלבד לבין המדידות הפיסיות השונות של חוזק. ככל שהקול עמוק ונמוך יותר כך האנשים נתפסו כחזקים יותר ובצדק. האפקט היה חזק יותר עבור גברים לעומת נשים, למרות שגם אצל נשים היה ניתן לזהות את החוזק הפיסי לפי הקול.
בנוסף, נבדקים בעולם המערבי נתבקשו לספר על ההיסטוריה שלהם בכל הנוגע להשתתפות בקרבות פיסיים, ריבים או מכות. התברר כי אפשר היה ללמוד על האנשים ש"הולכים מכות" רק מהאזנה לקולם. כלומר, לא רק שהאנשים עם הקול הנמוך הם החזקים יותר, אלא שחוזקם גם מוביל בממוצע לאינטרקציות אלימות יותר ולתוקפנות יתר.
ממצא מעניין אחר היה שהערכות החוזק הפיסי אצל הגברים העצמם (שנשאלו עד כמה הם מעריכים שהם חזקים בהשוואה לגברים אחרים) לא עמדו בשום יחס לחוזק הפיסי האמיתי שלהם או לקול.
המסקנות הכלליות מהמחקר הן שהקול מכיל מאפיינים מיוחדים שמעידים על חוזק פיסי, במיוחד בקרב גברים, ושאנשים טובים מאוד בהערכת היכולת הפיסית הזו על ידי האזנה לקול בלבד. מידע זה הוא מידע ייחודי שאי אפשר לחלץ מהתבוננות באנשים בלבד.
המאמר התפרסם בבלוג של ד"ר גיל גרינגרוז, אנתרופולוג אבולוציוני המלמד באוניברסיטת ניו-מכסיקו.
לפנייה לכתב/ת 
