גבר מתעלל חוייב לשלם לגרושתו פיצויים כספים
בני הזוג היו נשואים 20 שנה, במהלכן היכה הבעל את האשה, הצמיד אקדח טעון למצחה, ניסה לחנוק אותה בכרית, כלא אותה בבית ועוד. העונש: 60,000 שקל והוצאות המשפט
בני הזוג היו נשואים 20 שנה ונולדו להם שמונה ילדים. הם התגרשו לפני ארבע שנים. בהסכם הגירושים הצהירה האשה שמעבר למה שנקבע בהסכם אין ולא יהיו לה כל טענות כלפי בעלה. למרות זאת, לאחר הגירושים היא הגישה את התביעה הכספית בה מדובר - וזכתה. בפסק הדין חייב השופט איתי כץ את הבעל לשלם לאשתו 60,000 שקל פיצויים וכן הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
לפני שנסקור את הנימוקים המשפטיים של השופט, להלן העובדות שנקבעו בפסק הדין:
- פעם אחת, כששבה האשה לדירה, היא מצאה את הבעל שיכור. הוא היכה אותה, דחף אותה לרצפה ובא אליה בטענות על כך שלא סלחה לו. על מה היה לה לסלוח? על כך שלאחר שנודע לה - מפיו - שהוא נהג לבקר בבתי בושת, היא הגיבה בכעס וסירבה לסלוח.
- אחר כך שלף האיש אקדח, הצמיד אותו למצחה של אשתו ואמר לה: "תביני איך אני מרגיש עם רגשי האשם שלי כשאני חוזר מבית בושת". האשה החלה ללחוש "שמע ישראל", ואז הסיט הבעל את האקדח וירה כדור לכיוון הספה.
- במקרה אחר שוב התפתחה מריבה בין בין הזוג בשל אותה סיבה: ביקוריו של הבעל בבתי בושת. האשה היתה אז בחודש השלישי להריונה ואמרה לבעלה ש"היתה רוצה לא להיות בהריון". בתגובה לכך הוא היכה אותה בבטנה, תוך ששאל אותה: "את רוצה שאני אהרוג אותו?"
- בהזדמנות אחרת נעל הבעל את האשה בדירה, שלף סכין ואיים לחתוך את כבל הטלפון. השניים החלו לריב, הוא דחף אותה וחתך את הכבל. ילדיהם של בני הזוג, מבוהלים מהחשש שאביהם יפגע באמם, נכחו בתגרה.
הילדה, בת 11, הזעיקה את המשטרה להגן על אמה
בתקרית נוספת, שבעקבותיה הורשע הבעל בפלילים בעבירות תקיפה בנסיבות מחמירות וגרימת חבלה, התגולל האיש, שוב בהיותו שתוי, בהאשמות על אשתו שהיא מנהלת רומן עם בחורה. האשה נכנסה לחדר השינה, הוא נכנס אחריה, דרש לדבר איתה ולקיים יחסים אינטימיים. היא סירבה, והוא החל לחנוק אותה עם כרית. היא נאבקה איתו, הם נפלו על הרצפה כשהוא ממשיך לחנוק אותה עם הכרית, מעקם את ראשה ומאיים שיהרוג אותה. בתוך המאבק צעקה האשה "קראו למשטרה!", ובתה בת ה-11 הזעיקה את המשטרה, שעצרה את האיש. לאשה נגרמו בתקיפה זו חבלות בפנים, בכתף ובחזה. היא היתה שרויה באפיסת כוחות ודאגה לשלומם של הילדים שנחשפו למראות טראומטיים, ולכן לא פנתה לקבל טיפול רפואי.
האירועים הנ"ל נכללים בעוולת תקיפה, והם, בנוסף לאחרים, הביאו את השופט לחייב את הבעל בפיצויים. אשר לעוולה הקרויה "כליאת שווא" קיבל השופט את גירסת האשה שטענה כי פעם אחת נעל אותה הבעל במרפסת מחוץ לדירה, ובאירוע אחר - נעל אותה ואת הילדים בדירה משעות הבוקר ועד הלילה.
הבעל הודה בחלק מטענות האשה
בכתב הגנתו הודה הבעל בחלק מהמעשים שתיארה אשתו. עם זאת טען שלא ניתן להגדיר את חיי הנישואים שלהם כרצופי אלימות מצידו. לגרסתו, במקרים ספורים, בגלל שהיה שתוי, אכן פגע פיזית באשתו - אך הביע חרטה מלאה על מעשיו. עוד תירץ הבעל את מעשיו בכך שבחלק מהתקופה הוא סבל ממשבר אישי חריף שהשפיע על התנהגותו. המשבר נבע מכך שהאשה גילתה רומן שניהל עם אשה אחרת.
האשה פירטה בתביעתה את ראשי הנזק שנגרמו לה: כאב וסבל נפשי ופיזי, היא אינה מצליחה להירדם כראוי וישנה בין ארבע לחמש שעות בלבד כל לילה, פגיעה בכבודה ובמעמדה בחברה שבה היא חיה, החזר הוצאות שנאלצה להוציא לטיפולים נפשיים והוצאות משפטיות.
השופט קבע כי "האיש עשה מעשים זדוניים"
בפסק הדין חייב השופט כץ את הבעל בחלק מראשי הנזק האלה. הוא הסתמך על הודאתו של הבעל וכן על פסק הדין במשפט הפלילי, שבו הורשע האיש בתקיפה. תירוציו של הבעל לא סייעו לו. השופט קבע כי "האיש עשה מעשים זדוניים" המנוגדים לחוק. השופט כתב כי בין השאר הבעל "הפר חובה חקוקה" - זו הגלומה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. "לא יכול להיות חולק", הדגיש השופט, "כי מעשיו של הנתבע פגעו בתובעת, מעבר לפגיעה הגופנית, אף בכבודה ברמה הבסיסית ביותר כאדם, אדם שאינו זר לו כי אם אשתו באותה העת ואם ילדיו".
בפסק הדין נקבע עוד כי התנהגותו המכוונת של הבעל הגבירה בצורה ניכרת את סבלה של האשה, והיא זכאית בשל כך לפיצוי מוגבר. השופט לא מצא בסיס לחיוב הבעל בפיצויים בשל עלויות שלטענת האשה נגרמו לה לצורך טיפול נפשי בה ובילדים בעקבות מעשיו של הבעל. השופט לא השתכנע שקיים קשר סיבתי ברור בין המצב הנפשי הנטען לבין התנהגותו של האיש.
"על כל אחד מבני הזוג מוטלת חובה לנהוג בכבוד כלפי האחר"
השופט כץ השתית את פסק דינו על אדנים נוספים המצויים בדיני הנזיקין. בין השאר הסתמך על עוולות הרשלנות ו"הפרת חובה חקוקה", שאותה הזכרנו קודם. עוולות אלה מכונות "עוולות סל", והן מאפשרות לבתי משפט לכלול בתוכן מקרים שבהם אין סעיף ספציפי המאפשר לפצות נפגע (על יישום דיני הנזיקין בתוך דיני המשפחה כתבתי גם ברשימתי "מסרבת להתגרש? שלמי פיצויים לבעלך").
עוד ניתח השופט את "חובת הזהירות" הקבועה בחוק וחלה על כל אדם, שבנסיבות מסוימות מצפים ממנו שלא לפגוע בזולת. חובת זהירות זו קיימת, כתב השופט, "מעצם טיבו של קשר הנישואין", והוא ציטט מדבריו של שופט בית-המשפט המחוזי בירושלים יוסף שפירא: "בין בעל ואשה מתקיימים יחסים מיוחדים, יחסי קירבה, יחסים רגישים, ועל כל אחד מבני הזוג מוטלת חובה לנהוג כלפי האחר בכבוד, בהגינות ובהתנהגות המאפשרת לבן הזוג ניהול אורח חיים תקין וסביר".
הפיצוי נועד גם לבטא סלידה מהתנהגות הפוגע
את הסכום העיקרי שבו חייב את הבעל השתית השופט על "נזק כללי" שנגרם לאשה. לא פעם מתקשה תובע להוכיח נזקים ממשיים המתבטאים בכסף, כאלה שניתנים להוכחה בבית המשפט. נזק כללי, משום שאינו ממוני, בעייתי מעצם טבעו כאשר באים שופטים לתרגמו לכסף. הדבר מסור לשיקול דעתו של השופט, שבמקרה הזה אמד את הנזק הכללי שנגרם לאשה בסך 50,000 שקל.
סכום נוסף פסק השופט על סמך טיעון הקרוי "פיצויים מוגברים". האשה עתרה לחיוב בעלה בפיצוי עונשי בשל "התקיפה הברוטלית ושלוחת הרסן, בשל התעללותו נגד אשתו ואם לשמונת ילדיו - התעללותו נועדה למנוע ממני לחיות בביתי בשלוה, בשקט, בביטחון ובכבוד. מדובר במקרי אלימות בתוך הבית, מקום שהיה אמור להוות מחסה ומגן עבורי". האשה הוסיפה וכתבה: "מפריעה לי במיוחד העובדה שהוא לא היסס להתעלל בי גם בנוכחות הילדים".
השופט קיבל במידה מסוימת את תביעתה זו של האשה. "מטרתו של הפיצוי העונשי", כתב, "היא להעניש את הפוגע על התנהגותו ולבטא סלידה ממנו. הפיצוי המוגבר מבטא הערכה כנה של הנזק, כאשר הנזק הוגבר על ידי ההתנהגות הבלתי ראויה של המזיק".
