"מעדיף למות בבית מלהיות אסיר בישראל"

הולכים אל הלא נודע: אחד מ-150 האזרחים הסודנים שהוטסו הלילה (יום ג') בחשאי למדינה אפריקנית, בדרך למולדת, הוא בן 28 שהגיע לארץ לפני כשנתיים וחצי. "אני מפחד לחזור לסודן, זה הולך להיות מאוד מסוכן בשבילי, אבל אני לא מסוגל לחשוב על עצמי יושב בכלא שהממשלה בישראל החליטה להקים בשביל כל הפליטים", הוא אמר למכריו. הטיסה החשאית עזבה את נתב"ג תחת מעטה אבטחה כבד.

בסמוך להגעתו ארצה התגלתה אצל הצעיר מחלה כרונית שדרשה טיפול תרופתי קבוע. הוא חשש מחזרתו לסודן, אך למרות שחבריו ניסו לשכנעו להישאר - בחר לעזוב את ישראל על רקע הפחד מכליאה במתקן שהבטיחה הממשלה להקים.

"מפחד לחזור לסודן". מתכוננים לטיסה (צילום: אוהד צויגנברג) 

"כל הבוקר רצנו בין בתי מרקחת וניסינו להשיג את התרופות המיוחדות. כאשר לא הצלחנו,

הוא אמר שילך למארגני הטיסה ויגיד להם שיישאר בארץ", אמרה ל-ynet אורית רובין מאס"ף (ארגון סיוע לפליטים). "ניסיתי להתקשר אליו מאחר הצהריים, לא ענו לי. רק בשעות המאוחרות מישהו ענה ואמר שהוא עלה על מטוס".

"קשה לי לדמיין את זה", היא הוסיפה, "חייו בסכנה ואני לא מאמינה למה שקרה. מאוד קל לתייג את כולם כמהגרי עבודה, אבל עובדתית, מדובר באנשים שחשו סכנה במדינותיהם וביקשו מקלט".

נציגות האו"ם: כולם עשו זאת מרצונם

החזרה מעין זו של אזרחים סודנים לא מתרחשת בפעם הראשונה, אולם היקף שכזה וארגון טיסה מיוחדת הוא תקדימי. המבצע מתנהל בשיתוף פעולה בין הגורמים הרשמיים בישראל לארגון נוצרי, שמטפל בארץ ביוצאי דרום סודן, שרובם נוצרים. לטענת המעורבים, המצב באזור משתפר. "זה היה באוויר, אבל אף אחד לא חשב שכל כך הרבה יטוסו וכל כך מהר", ציינו אנשים המעורים בנושא.

מעטה חשאיות בנתב"ג (צילום: אוהד צויגנברג)

גורם ביטחוני אמר אמש ל-ynet שמוקדם לדעת אם מדובר בסימן לבאות, ומסתננים נוספים יעזבו כך את הארץ. "הנושא מאוד מורכב", הוא ציין. לפני כשנתיים, כעשרה אנשים טסו בליווי אחת מנציגות הארגון, כדי לוודא שהם נקלטים כראוי. מדובר באנשים שהביעו רצון לחזור – בעיקר בגלל המשפחות שנשארו מאחור. ישראל מעניקה להם סכום כסף שאמור לסייע להם בקליטה מחדש במולדת.

"אף אחד לא לקח בכוח אנשים מגינת לוינסקי או מכלא בישראל ושלח אותו לסודן", אמר ל-ynet גורם המעורב במהלך. "אלו אנשים שרובם עבדו פה וחסכו, והביעו רצון לעזוב, כל אחד מסיבותיו. כולם נשאלו לגבי רצונם ואף אחד לא ביקש להישאר. האזור שיחזרו אליו אינו מסוכן וגם וידאנו שלא נשקפת שום סכנה לחייהם".

בישראל הדגישו שהכל נעשה גם בשיתוף פעולה עם האו"ם. מנציגות הארגון בישראל נמסר כי "מדובר במספר קטן של אנשים שביקשו לחזור וכולם עשו זאת מרצונם".

אבל בארגוני הסיוע התנגדו. לדברי אורית רובין מאס"ף,

"אמנם יש לאנשים זכות לבחור לאן ללכת, אבל לא הוגן לדבר עליהם כמהגרי עבודה - הם ביקשו מקלט משום שהגיעו ממקומות מאוד לא מוגנים. הם הגיעו לבקש מקלט ותקועים כאן ללא שום תקווה, בטח עם כל הבהלה לגבי עתידם. אלו פליטים שהגיעו ממקומות קשים ונמצאים בפחד".

רובין מספרת ששמעה מאחד מהם: "עדיף לי למות במדינה שלי מאשר להיות אסיר בישראל", ומוסיפה שהיא מכירה אנשים שאיבדו את עבודתם בגלל השינוי במדיניות משרד הפנים. "זוג הורים שגידלו חמישה ילדים ועבדו בעבודות קשות, כל הזמן פיטרו אותם והם הגיעו לפת לחם, מרוב ייאוש הם החליטו לחזור לסודן. עוד כמה משפחות שנסעו מאותה סיבה - עם הרבה ילדים שלא הצליחו לפרנס אותם".