יו"ר הפועלים: דרושה קפיצת מדרגה בניהול הציבורי
יו"ר הפועלים, סרוסי, התייחס לאסון בכרמל וקרא להכריז על תוכנית חומש לשיפור התשתיות הקריטיות, בשיתוף המגזר העסקי: "לא נוכל לסמוך רק על כושר האלתור הישראלי". מציע למגזר הציבורי לשאוב השראה מהמערכת הפיננסית שהגדירה תחומים חדשים: ניהול סיכונים וניהול אסטרטגיה ארוכת טווח
השריפה בכרמל צריכה ליצור שינוי יסודי התייחסות המדינה והחברה בישראל לפיתוח התשתיות לטווח ארוך - והמגזר העסקי והפיננסי יכול וצריך להיות שותף מרכזי בפיתוח זה - כך אמר היום (ג') יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, יאיר סרוסי, בועידת הגליל המתקיימת בבית שאן.
פרס בוועידת הגליל: הזמן אוזל לשלום
"רק ימים ספורים חלפו מאז שריפת הכרמל. האבל על האסון הכבד איחד את כולנו. ליגון על הנספים ולתחושה הקשה התלוותה גם גאווה על הסולידריות, האומץ, היוזמה ויכולת האלתור שגילו כבאים, שוטרים, חיילים, מתנדבים ואזרחים מן השורה.
"עם זאת, צריך להיות ברור לכולנו כי בטווח הארוך, לא נוכל לסמוך רק על כושר האלתור הישראלי ועל סולידריות רק בעת משבר. ב-62 שנות קיומה, ישראל צמחה בקצב מהיר ביותר בקנה מידה כלל-עולמי. אוכלוסייתה גדלה פי יותר מעשרה בתקופה זו. ממשק המתבסס על חקלאות ותעשייה קלה, הפכנו למשק מתקדם, עתיר ידע וטכנולוגיה. אך התשתיות הלאומיות לא גדלו ולא פותחו באותו קצב.
"במשך שנים, מצוקת המקורות מנעה מהמשק להשקיע את הנדרש ומנעה יצירת רזרבות נדרשות בתשתיות הלאומיות. תשתיות המדינה שלנו לא זכו לתשומת הלב ולהשקעה הנדרשת ממדינה מפותחת בעשור השני של המאה ה-21.
תשתית, מעצם אופייה, מיועדת לטווח הארוך. היא עוסקת בבסיסים שעליהם מושתתים חיינו: מים, אנרגיה, תחבורה, איכות סביבה, חינוך וביטחון אזרחי. בכל אחד מהם ניתן להבחין בנקודות תורפה ובפוטנציאל לפיתוח. בכולם יש לנו הידע, הטכנולוגיה והמקורות לבצע קפיצת מדרגה. אך לשם כך נדרש שינוי יסודי בהתייחסות שלנו, כמדינה וכחברה, למכלול התשתיות המשרתות את כולנו.
"תשתיות אינן עניין להשקעה של יום, חודש וגם לא שנה. מערכות התשתית נבנות ומעוצבות לאורך שנים, בעבודה שקטה, סיזיפית, שאין בה הרואיות, אבל זהו האתגר האמיתי.
"לפני 20 שנה פגשתי בסינגפור את ד"ר גו, דמות אגדית, שכיהן כשר הביטחון וכשר האוצר ונחשב לאסטרטגיה של מדינה קטנה זו, שקצב ההתפתחות שלה בעשורים האחרונים שבר את כל השיאים. שאלתי אותו מדוע נמל התעופה החדש של סינגפור הוא ענק, גדול הרבה מעבר לצרכים של המדינה. ד"ר גו חייך והשיב: "אין לנו השקעה טובה יותר מאשר הקדמת הבנייה של תשתיות.
"הוא צדק כמובן, במצב של מקורות פנויים, הקדמת ההשקעה בתשתיות ויצירת רזרבות הן ההשקעה הטובה ביותר למשק, הן מאיץ משמעותי לצמיחה ויוצרות קפיצת מדרגה ביכולת התחרותית.
"ברורה לכולנו הקריטיות של שמירה על מדיניות תקציבית קפדנית. תודעה זו נצרבה היטב בתפיסה הכלכלית הקולקטיבית של כולנו מאז 1985, והיא המפתח למצבנו הכלכלי האיתן. אך יש מקום לשיתוף פעולה ולשינוי סדרי עדיפויות לאומיים, וזאת על רקע הסכמה רחבה כי תשתיות המדינה הן הבסיס לרווחה ולהצלחה של כולנו.
"חשוב לי להדגיש כי הסקטור העסקי והפיננסי יכול וגם צריך להיות שותף רב עוצמה לממשלה בתחום החשוב של פיתוח התשתיות. פוטנציאל הסינרגיה בין הציבורי לעסקי הוא אדיר, ואם ינוצל, הוא יהווה מכפיל כוח אמיתי.
"אני קורא לממשלה להכריז על תוכנית חומש לשיפור מערכתי בתשתיות הקריטיות, לקידום מיידי של נושאי התפלת מים ואנרגיה, ליצירת רזרבות הולמות ולחיזוק מערכי החירום ותשתיות הבריאות והחינוך. אנו בסקטור העסקי נתגייס בכל עוצמתנו לעניין: בידע, במשאבים, ביוזמה ובנכונות לתת כתף.
החברות הגדולות במשק מבינות היטב כי הן שואבות את כוחן מהקהילה בה הן פועלות. מקהילה זו באים לקוחותינו ועובדינו. גורל הקהילה שלנו הוא גורלנו. התרומה והמעורבות הקהילתית של הקבוצות העסקיות המובילות בישראל, וכמובן קבוצת בנק הפועלים, ממחישה היטב את מחויבותנו לעתיד המדינה. אם תקראו לנו ל"מילואים אזרחיים" נתייצב כולנו ונפעל יחד.
"מצבנו הכלכלי טוב. מצב המשק השתפר ביחס לרוב המדינות המפותחות. אנו ניגשים להתמודדות עם סוגיית התשתיות ממקום של עוצמה, לא של חולשה.
"נכון לרתום את המקורות הפנויים ואת העוצמה הכלכלית שלנו לחיזוק מערכתי של תשתיות המדינה. נכון לחשוב לטווח הארוך. הדרך היקרה ביותר להשקיע בתשתיות היא לחשוב קצר ולחסוך בשוליים. בעידן הנוכחי, שבו הן לסקטור הפרטי והן לסקטור הציבורי יש מקורות, חייבים להשקיע לטווחים ארוכים. כאמור זהו המפתח לצמיחה מתמשכת ולביסוס היתרון התחרותי של המשק במאה ה 21 שתהיה תחרותית יותר ברמה הגלובלית, תחרות מבוססת ידע, טכנולוגיה וחדשנות".
"חיוני להיפטר מן הפחד מפני האחריות"
בנוסף להשקעה בתשתיות לטווח ארוך, קרא סרוסי "להיפטר מן הפחד מפני האחריות, ה- Liability, שלפעמים נדמה שהוא משתק אותנו. זה נכון במגזר העסקי, וזה נכון עוד יותר במגזר הציבורי. נדמה לי שאחת הסיבות לכך היא עודף ה"משפטיזציה" שכולנו חשים.
"במקום להתמקד בהטלת אשמה, עלינו לאמץ תפיסה מתקדמת של Responsibility and Accountability - הגדרה ברורה של סמכות ואחריות, ואמירה ברורה כי חובה לעשות, וכי מותר גם לטעות. החשש מפני הטעות ממקד אותנו בטווח הקצר, במיידי, בטקטי, וחוסם הסתכלות ארוכת טווח ואסטרטגית.
"הטעויות והכישלונות שגרמו למשבר הפיננסי הגלובלי חוללו מפנה בהתייחסות הבנקים הבינלאומיים והרשויות הרגולטוריות המובילות בעולם לחיזוק התשתיות של הבנקים, לניהול הסיכונים, לדרישות להגדלת הון הבנקים ולשיפור מערכות המחשוב.
המערכת הפיננסית נאלצה להתמודד עם אתגרים מורכבים, והשכילה להגדיר שני תחומי מפתח חדשים: ניהול סיכונים וניהול אסטרטגיה ארוכת טווח.
"ברוב הבנקים נוספו שני בעלי תפקיד מרכזיים המובילים תחומים אלו ותומכים במנכ"לים וביושבי-הראש. הם מאפשרים למנהלי החברות לאזן את הטווח הקצר עם משמעויות הטווח הארוך, גם בצד האיומים וגם בצד ההזדמנויות. אני משוכנע שיישום תפיסה דומה של אסטרטגיה מוסכמת וניהול סיכונים גם בסקטור הציבורי יאפשר קפיצת מדרגה בניהול המערכתי, במיוחד בהתייחסות לתחום התשתיות.
"בצפון טמון פוטנציאל צמיחה למשק כולו"
סרוסי התייחס לכינוס הועידה בצפון, ואמר: "הצמיחה של המשק הישראלי לא יכולה לבוא רק מן המרכז. בגליל, ובצפון הארץ בכלל, טמון פוטנציאל צמיחה משמעותי למשק כולו. מלאי הקרקע, ההון האנושי, האקלים והנוף המיוחדים ומעל לכל החופש ליזום ולעשות - כל אלה יכולים להפוך למנועי צמיחה של האזור. לגליל ולצפון יש יתרונות תחרותיים בולטים.
"הגליל נבנה לאורך שנים ע"י יזמים וראשי רשויות בעלי חזון. לפני כ-30 שנה החל סטף וורטהיימר בבניית פארק התעשייה בתפן והקמת כפר ורדים כפרויקט משולב. הפרויקט נראה אז עצום, יקר ובמשקפיים של אז, אפילו מגלומני- אבל המאפיין של הפרוייקט, שהפך לאחת ההצלחות הגדולות בארץ ואולי בעולם, היה בתפיסה של יזמות שנבנית לטווחים ארוכים.
היא צופה קדימה לצרכי העתיד, היא מבינה שהתחרות גלובלית ובמרכזה - ייצוא לעולם. נהוג לחשוב שיזמות זה Exit מהיר, אך השילוב בין הפארק לכפר הוא מודל יזמי שרלוונטי לשנים רבות.
ונמצאת כאן גם משפחת שטראוס שמייצגת מחלבה שהפנה לחברה רב לאומית מתקדמת מלאת יזמות, תחרותית לטווח הארוך ביותר, ושלקחה על עצמה לתמוך בפיתוחם של מספר אזורים בגליל.
"לראשי הרשויות תפקיד מכריע בפיתוח הגליל. עליהם לשמור ולחדש את היתרון התחרותי ואת יצירת איכות החיים, הם המשווקים ומנהלי הפיתוח העסקי של הישובים והם שמושכים את הסקטור העסקי לפתח פרויקטים ביישוביהם.
"האתגר של כולנו: ממשלה, ראשי רשויות והקהילה העסקית, הוא ליצור את התשתית התעסוקתית התומכת בהישארותם של צעירים אלה באזור. חיבור נכון בין תעשייה לבין אקדמיה, סביב מוקדי מצוינות מחקרית, יכול לתרום רבות לפיתוח התעסוקה.
"פיתוח הגליל והצפון חייב להיות מתוכנן ומבוצע תוך התחשבות מירבית בתנאי האזור. נדרש טיפול נקודתי. יש לזכור כי פתרונות שיתאימו לאזור מסוים לא בהכרח יצליחו באזור אחר. בגליל יש לשים דגש על תעסוקה מתאימה לאקדמאים, פעילות ממוקדת במגזר הערבי להגברת השתתפות נשים בכוח העבודה, ופיתוח מקומות תעסוקה הולמים לאוכלוסייה הערבית האקדמאית ההולכת וגדלה.
"בתהליך זה, לממשלה נועד תפקיד מרכזי בעידוד יוזמות מקומיות, ועליה להסיר כשלי שוק הנובעים מהריחוק הגיאוגרפי.
לסקטור העסקי יש תפקיד מרכזי בזיהוי ההזדמנויות ובקידום מרכזי מחקר ופיתוח ומרכזי מיקור חוץ.
"המשאב היקר לנו ביותר, כוח האדם האיכותי, נמצא כאן. עלינו לשלב כוחות עם יוזמות ממשלתיות, לקדם מרכזי תעשייה בסמוך למוסדות האקדמיים ומעל לכל להיות סבלניים – לתת לתהליכים את הזמן הדרוש להבשלה, לתת לגליל את ההזדמנות להיות ה-start up של המדינה. למצוא את ה"נישה" שלו לפריצה, סביב "נישה" זו נוכל לפתח תעשיות שלמות.
|אני משוכנע שיש לגליל פוטנציאל אדיר להתפתחות כלכלית, המבוססת על תעשייה מתקדמת, אקדמיה פורחת ויצירתיות השופעת מאוירת הגליל.
לפנייה לכתב/ת 
