היסטוריה פוסט אפוקליפטית
מה יקרה ללאס וגאס אחרי שבני האדם יעלמו ממנה? ומה יעלה בגורל פארק השעשועים המוזנח של אוהיו? "העולם אחרי האנושות" היא תיעוד מצמרר ולפעמים אפילו קצת מצחיק של העולם שיישאר פה אחרי שכולנו נמות
לא יודע מה איתכם, אבל כשאומרים לי "ערוץ ההיסטוריה", האסוציאציה הראשונה שעולה לראשי היא מטוסי קרב במלחמת העולם השנייה, נאצים, נורמנדי, כאלה. אם נרחיב ונעמיק בערוץ, אפשר לחשוב גם על הירושימה ונגסאקי כיעדים אטרקטיביים עבור הערוץ השחור-לבני.
וגאס לפני ואחרי. היתה עיר?
עשו בשכל אם כן בערוץ כאשר לצד התכנים הכבדים ההם, הביאו דברים מפתיעים במיוחד ומגניבים לחלוטין כאשר ערוץ ההיסטוריה העלה לראשונה את שידוריו אל שירות ה-VOD של הוט. אחת מהתוכניות האלה, שתשנה את כל מה שחשבתם על ערוץ ההיסטוריה, היא "העולם אחרי האנושות" ("Life After People").
דרמטית, היסטרית, חסרת פרופורציות - כשמה כן היא. "העולם אחרי האנושות" מתעסקת ביום בו כולנו נעלם מכדור הארץ. למה? איך? זה לא באמת משנה, ואף אחד לא ממש מקדיש זמן לעניין הפעוט הזה בתוכנית. הדבר החשוב הוא, על פי יוצר התוכנית דיוויד דה ורייס, ליצור מעין תיעוד של מה שנשאיר אחרינו, ובמילים פשוטות - איך הכל ייחרב.
אפוקליפסה עכשיו
ההתחלה נראית בדיונית לחלוטין. לאס וגאס שקטה לגמרי (חוץ מהעכברושים שמשתלטים עליה), באטלנטיק סיטי אין כלב (אבל יש חתולים, המון חתולים). היום שאחרי היעלמות האנושות נראה מוזר, וממש לא ברור מדוע דווקא בהיעלמות בני האדם, יהיו אלה החתולים או העכברושים שישתלטו על השאריות.
ואז מתחיל האקשן. ספירת הימים ב"העולם אחרי האנושות", גוברת בכל פרק (45 דקות האחד) עם חלוף השניות. בהתחלה אנו עדים אם כן ליום הראשן, השני והשלישי לאחר לכתנו, אבל בהמשך, בקפיצות של שבועות, חודשים, שנים, עשרות שנים ואלפי שנים, העולם כפי שאנחנו מכירים אותו מתחיל באמת להשתנות, ודברים שונים ומשונים קורים לו.
וכך, תוך חודשים מיום היעלמותנו מכדור הארץ, אותה וגאס המתועדת בפרק הראשון של הסדרה הופכת חשוכה לגמרי, פסלי השעווה במוזיאון מאדאם טוסו המקומי נמסים ואת שולחנות ההימורים בבתי הקזינו אפשר כמעט להרים באמצעות קורי העכביש שנוצרים במקום.
נשמע מופרך? חכו עד שתראו. "העולם אחרי האנושות" לא רק מביאה את הסיפורים ומסבירה אותם הלכה למעשה באמצעות מומחי מזג אוויר, בעלי חיים, ארכיאולוגים ושאר מנבאי שחורות, היא גם מציגה את כל הדברים באופן ויזואלי כמו שאולי לא נראה קודם לכן. וגאס מתרסקת? אתם תראו את זה מול העיניים, ולא תאמינו שמדובר בעיבודי מחשב. אטלנטיק סיטי נמחקת? לוסי הפילה המתכתית, אחד מסמלי המקום, מתפוצצת - ואפילו הקרשים בטיילת יירקבו בזה אחר זה במה שנראה הכי אמיתי בעולם.
סצינות מהגיהנום
אם לא די בכך, תתחילו לחשוש באמת כשתראו את פארק השעשועים באוהיו. המקום, שפעם - כשבני אדם עוד פסעו על פני כדור הארץ - היה מקום כיפי במיוחד עבור ילדים ובני משפחותיהם, הופך לערימת גרוטאות חלודות, כאשר בראש המתקנים ההרוסים נמצאת רכבת ההרים המתמוטטת בסצינה מהגיהנום, סיוטו של כל חובב לונה פארקים. סצינה נוספת מאותו גיהנום, המהווה את שיא פרק הפתיחה של הסדרה, היא התמוטטות ה-"Stratosphere", אותו מגדל-מחט בווגאס.
וגאס, 2010. ומה יהיה בעוד מיליון שנה? (צילום: AP)
שוב, סצינה ריאליסטית לגמרי, מפחידה עד מוות, עם מצלמה שכביכול נמצאת אל מול ההריסות המתעדת את נפילת המגדל על קרקעית מדבר נוואדה, במהירות 240 קילומטר לשעה.
עם חורבן והרס שכאלה, ועם הבטחות להתרסקויות עתידיות שיתועדו ומדגדגות לאמריקאים את הבלוטות (כדוגמת מגדל האמפייר-סטייט והר ראשמור שיתמוטטו בפרקים הבאים), אין ספק שמדובר באחת התוכניות הטובות שנראו על מסכינו בתקופה האחרונה.
רק דבר אחד לא הצלחתי להבין בכל האושר הזה. "העולם אחרי האנושות" מסתיימת, בכל פרק מחדש, במיליון שנה אחרי תיעוד קריסת כל מה שאי פעם בנינו כאן. כלומר, כשלא נשאר כבר כלום, כדור הארץ קופא ומפשיר מחדש. ואז מגיעה הלאמה. סוג של גמל, מוזר ומכוער, שממנו אמורים להתפתח חיים חדשים, ובזכותו אנחנו אמורים לבנות ערי-הימורים מושחתות מאפס. ובאמת שבלי שום משחק מילים עלוב, לא הצלחתי להבין למה, לעזאזל, לאמה?
